שואלת שוב כי לא ענו לי- בזמן האחרון אין לי מוטיבציה לכלום.. (המשך בתיאור)

קודם כל מצטער לשמוע על ההורים, אני בטוח שזה לא פשוט כל העניין הזה.
לגבי הלימודים- אני יודע שזה נראה קשה עכשיו ולא כזה חשוב, אבל אני ממליץ להשקיע בשביל אחר כך. זה יכול מאוד לעזור לך.
אולי כדאי לשתף חבר'ה טובה בנושא יותר לעומק, כדי שתוכלי להיות רגועה שעוד מישהו עוזר לך ונמצא איתך בתוך זה

אני מאמין שבני אדם נתקעים בחיים לא סתם.
קראתי ספר שנתן ופירט על בערך 10 סיבות שבני אדם נכנסים לדיכאון מהם, ומוטיב אחד שהוא חוזר עליו זה שלכאורה אין קשר בין אירוע גדול ומשמעותי לבין דיכאון, לכן בני אדם לא מקשרים. וגם אם מקשרים - הם לא מרגישים שזה כל-כך קשור, כמו שאת אמרת.
אבל זה קשור. מאוד קשור.
2 האנשים שגידלו אותך ותפסת אותם כיחידה אחת חזקה שאת יכולה להישען עליה - נפרדו. מה ההורים שלנו אם לא הקרקע הבסיסית, ההתחלתית, הראשונית ביותר בחיים שלנו?
קיצר
את צריכה להבין מה קרה לך, לעכל את זה, להבין איך זה משפיע עלייך, *לשתף את זה עם אנשים שאת אוהבת*, לא בלחץ, הנפש לא בהכרח מקשיבה ללחצים...
כן גם זה שהתחלת להשוות את עצמך לאחרות, חוסר המוטבציה וכל התסמינים האלה - הכל קשור.
לסיכום חוסר התפקוד שלך קשור לחוסר יציבות בחיים שלך, החל גיל ההתבגרות, שינוי מצב חברתי, גירושין של ההורים
כמו כן תדעי שאת לא לבד - יש הרבה אנשים כמוך. בטח היום בישראל עם כל המלחמה וזה
ויש גם אנשים שיוכלו לעזור לך. חפשי לך מין מנטור, מורה או מדריכה.
בהצלחה ובאהבה