אתם שמחים או עצובים מזה שנשארו לכם עוד מלא שנים לחיות? כמה עשורים לפחות... כאילו מרגיש לכם שיהיה יותר כיף במוות או בחיים

לא נראה לי שיהיה כיף במוות
הייתי ממשיכה לחיות אולי כמה שנים

שואל השאלה:
^ בתכלס למה לא?

אני מרגיש זקן

אף אחד לא יודע כמה זמן נשאר לו לחיות זה לא קשור לגיל, מעריכה כל יום שאני בעולם וכשהזמן יגיע הוא יגיע

אני לא יכולה לדעת איפה יהיה יותר טוב
אני שמחה שנשאר לי זמן (למרות שגם את זה אני לא יכולה לדעת)
אני אדם מאמין, בעולם החומר יש הרבה צרות וכאב בעולם הבא מחכה רק טוב

שואל השאלה:
החיים אחלה והכל אבל לכולם יש רגעים מבאסים וכשנמות לא נצטרך להתמודד עם הבאסה וזה לא?
כאילו אני חי נטו כדי לא לגרום למשפחה שלי להיות עצובה לא מסיבה אחרת

לא מרגיש משהו לגבי זה
אז לא שמח ולא עצוב

מורכב, לפעמים אני שמח שאני חי, לפעמים אני שואל "למה לעזאזל נולדתי? ומי לעזאזל חשב שזה רעיון טוב להטיל עליי את האחריות הזאת לחיים שלי?"
אני מקווה שיהיה טוב בהמשך, החיים הם דינמיים, דברים משתנים, אבל אני גם חושש שלא באמת יהיה טוב.
קיצר כמו שאפשר לראות אני לא ממש סגור על עצמי, כשטוב לי אני שמח שאני חי וכשרע אני מקווה להעלם חח

מי אמר שנשארו לי כל כך הרבה שנים לחיות