56 תשובות
תפילות משפחה לישון
אוכלל
שנצים וספרים
שינה בעיקר
ומשפחה
ספרים
שנצ
טיול
משחקי קופסא
אוכל
משפחה
משחקי קופסא
ספרים
לישון
להתפלל
ללכת סתם לסיבוב בפארק
בית כנסת, קידוש, קורא, ישן, למחרת
בית כנסת, קידוש, קורא, ישן
ובין לבין עם ההורים
אוכל
משחקי קופסא
ספרים/מגזין של לאישה
שינה
שינה
שינה
המון שינה
אוכל
מוציאה את הכלב שלי לסיבוב
הולכת עם אח שלי לסיבוב/לשבת בפארק לדבר
אצלי זה בעיקר בעיקר שינה והמשחק קטאן עם המשפחה ממליצה מאוד מעביר תזמן ממש מהר והמשחק ארוך.
תפילה
משפחה
קריאה
לימוד/ קריאה
שינה טובה
אוכל, שינה וספרים
שינה, סניף, ספרים, אוכל משפחה ועוד כל מיני דברים
השבת הזאת - לומדת בע"ה (מקצוע שאפשר ללמוד בשבת)
תפילה, משפחה, קוראת עלונים של שבת, ספרים, הליכות בפארק
לוז השבת הרגיל שלי:
קבלת שבת
סעודת ליל שבת (קידוש)
הולך לישון
קם לשחרית
סעודה שנייה
ואז או הולך לחברים לשחק קטאן או הולך לקרוא ספר
מנחה
סעודה שלישית
ערבית

וזהו

לפחות פעם בחודש אני גם עושה שבתות אצל חברים אם זה בחווה באיוש או בבית של אחד החברים שהוא מזמין.
סהכ ממש כיף ואווירה מטורפת תמיד.
קובעים עם חברים משחקים עם המשפחה קוראים ספר ישנים
אין דבר כזה דתיים.
יש יהודים.
די ,די להגדרות האלו.
בורא עולם,לא כתב בתורה,דתיים,חילונים,חרדים,הוא כתב ישראל.
כולנו עם ישראל. אותו דבר.

ומנסה ללכת לתפילה.
אוכל.
שינה.
והתבודדות. בשבת אין תחרות לדבר הזה.
בית כנסת ובין לבין ספר
די נו אף אחד לא מחשק משחקי קופסא.
תפילות
משפחה
חברים
שינה
^^^
אתה לא יכול להגדיר סגנונות שונים כאותו הדבר, נכון ששנינו ממוצא יהודי, אבל בדרך כלל הדתיים שומרים תורה ומצוות וחילונים כמעט ולא..
קוראת, יורדת עם המשפחה שלי לגינה ולפעמים אני גם עושה סיבוב עד לים
אני בערב שבת יוצא עם חברים, ובמשך השבת תפילות, קורא קצת עלונים, וישן
יש שבתות שאני ישן בצהריים ויש שבתות שאני מתגבר על הדחף לישון והולך ישר אחרי הסעודה לבית המדרש, יש שם מספיק ספרים כדי להשאיר אותי עסוק עד מוצ"ש.
אנחנו אותו דבר.
כל הנשמות של עם ישראל,הן ביחד מחוברות.

הגוף,זה עפר ואפר. גם אם אתה עם אלף קעקועים,הנשמה שלך כמו של כל יהודי ויהודיה.

די,די כבר לפילוג הזה,אתה יהודי,את יהודיה.
אין דבר כזה דתי,חילוני,מסורתי,חרדי.^^^^
דרך אגב,אם תשאל מחבל נוחבה,למה דווקא הם עשו את 7 באוקטובר,דווקא בתאריך הזה.

הוא יענה לך,כי הייתם מפולגים.
זה מה שמחבל נוחבה אמר.
ובורא עולם מעביר מסר מהפה שלו.

הפילוג שלנו - זה מה שגרם לשביעי באוקטובר.
ולא שום דבר אחר.

בית המקדש נחרב על שנאת חינם,ויבנה על ידי אהבת חינם.
אז איפה האהבה ?
בורא עולם מעביר מסר מהפה שלו חחח
עכשיו מחבלי נוחבה הם שליחים של אלוהים? בוא תלמד אותנו עוד קצת אמונה וערכים בבקשה. זה עמוק מאוד, מתי החלק שאתה מסביר שהיטלר הוא שליח של אלוהים שבא להעניש אותנו?
סניף
ספרים
ושנצ
ספר (לא סוטים!)
משחקת עם אחותי ואבא שלי
משחקת עם כלבה שלי בגינה
יוצאת להליכה
קוראת תהילים
קוראת את העלונים האלה של הידברות (עונג שבת) ומשכן שילה
לפעמים הולכת לבית כנסת
ושעתיים לפני יציאת שבת אני הולכת לבני עקיבא

וואי עכשיו אני שמה לב שכמעט כל התגובות פה אותו דבר, תמיד שואלים את השאלה הזאתי אנשים אין עוד מה לשאול לישון לאכול את כל המקרר לשחק לקרוא וביי עד ליציאת שבת
אה ,הוא לא שליח שלו ?
אז מי שלח אותו לרצוח יהודים ?^^^
משחקי קופסא עם המשפחה
להיפגש עם חברות
להשלים שעות שינה משאר השבוע
ספריםם
אה,וואלה.
כופר.

העולם כל רגע נברא מחדש.
השם יתברך,כל רגע ורגע מחייה את העולם.
בשנייה הכל יכול להיכבות כאן.

הוא שלח כל מחבל,כל טיל,כל דף נייר ועט,כל ציוץ.
ואם אתה לא חושב ככה- אתה כופר בהשם יתברך.
בתהליך פרישה, אח..

"אין רע יורד מן השמיים"

הכל מידה כנגד מידה בסופו דבר.

זה לא חמאס, וזה לא הקדוש ברוך הוא מוריד עלינו את הרע "בכוונה".

מי שמוריד את הרע עלינו זה אנחנו עם העבירות שלנו והחטאים, שאנחנו לא הולכים לפי מצוותיו ודרכיו, כתוב בתורה, שהאויבים ישיגו אותנו, וזה מה שקורה. שלא עושים תשובה.

לא כי הקדוש ברוך הוא רוצה חלילה לעשות לנו רע, אלא כי אנחנו מביאים את זה על עצמנו.
^
זה בדיוק מה שהוא כתב למעלה, פשוט הוא נקט 'פילוג' וטען שזה בא על החטא הזה (אולי כוונתך לומר שאין בזה צד של חטא, אמנם איני יודע דעתך בנידון), ואתה התייחסת לחטאים בכללי.
אנונימי
אתה ממש מבטל את הבחירה החופשית של האדם שזה עיקרון חשוב מאוד באמונה. ^^^
^
זו דעת הרמב"ם ונתפשטה דעתו ברוב ישראל בדבר, אמנם לכאורה דעת רבינו חסדאי קרקש שאין בהכרח בחירה, לעניות הבנתי בדבריו.
אנונימי
עם המשפחה, ישנה, משחקת עם אחים שלי דברים, קוראת אם יש לי זמן, יוצאת להליכות לפעמים
גם לפעמים נפגשת עם חברים בשישי בערב
שום דבר לא יכול לזוז בעולם בלי שהוא מחליט.
הרמת את היד - כי הוא רצה.
נסעת באוטו - כי הוא רצה.

אין דבר כזה רע.
יש דבר כזה מר.

מה זה "מר" ?
בדיוק כמו תרופה.

תרופה היא מרפאה- אבל היא מרה .
אותו דבר ,שואה,7 באוקטובר- זה מר.
^^
מי אמר שאני מעניש אותו כי הוא עשה מעשה רע? אני מעניש אותו כי נוח לי להעניש אותו. והחברה הכללית מסכימה לכך שנוח לה להעניש אותו ולשפוט אותו, ואנחנו משתמשים בכוח שלנו כרוב כדי לפעול כנגדו.
אנונימי
^
על הצד של דטרמניזם, זה לא.
אנונימי
^רק שכן. אתה בחיים שלך חי בתחושת בחירה ובוחר תמיד ובפועל מתחרט על בחירות גרועות, מאשים אחרים על דברים שעשו לך וכו.
והרי אם באמת היית דורמניסט איך היית יכול להתחרט על משהו ואיך היית יכול להאשים אחרים או אפילו לכעוס. קיצר, את כולך סתירה אחת גדולה
^
זה כבר לפנות אל הרגש (אל התחושה ליתר דיוק), וראיה מהיעדר הדמיון.

(אולי כדאי שאבהיר בדיון שאכן דעת הרמב"ם כמותך בדבר, וגם דעתי למסקנה. אמנם אני אגן על דברי רבינו חסדאי קרקש כפי יכולתי גם אם איני מסכים עימו למסקנה).
אנונימי
^לא. זה לא לפנות אל הרגש. כולנו חיים על פי אקסיומות בסיסיות, אפילו האקסיומה לסמוך על ההיגיון האנושי. אפילו האקסיומה לבטוח בחושים.
וגם אל אדם יבלבל את השכל שהחושים שלנו לא מעידים כלום על מציאות הוא עדיין יסמוך עליהם ב99 אחוז, וההסתמכות הזו עצמה מראה סתירה למסקנה שלו. זה פשוט מראה שהוא לי מאמין באקסיומה הזו.

היכולת של ההיגיון לבחון הנחות ולראות איזה מהם סבירה יותר, לפני שבכלל מתחילים הליך לוגי, הוא גם חלק מההיגיון, וזה ממש לא "רגש". אלא הליך בסיסי. כי אנחנו חייבים הנחות יסוד כדי להתחיל *כל* דבר.
וצריך ללטש את היכולת לראות אילו הנחות יסוד הן סבירות יותר מאחרות להתחיל איתן וכמה הפרכה תצטרך כדי לדחות הנחת יסוד אחת ולקבל את ריעותה שעכשיו יותר סבירה.

והוודאות המוחלטת שלנו בחושים היא ממש לא רגש אלא טענה ברורה לטובת אמינותם של החושים. וראיה לזה, שאיננו סומכים על החושים רק בסיטואציות שבהם הוכח לנו שהם טועים כמו אשליה אופטית או הזיה או עדות גמורה של כל מי שמסביבנו (כמו שאומרים לסכיזופרן שהקולות הן רק בראשו).
ותצטרך ראיה חזקה מאוד כדי לסתור את וודאותן לחלוטין בכל המקרים.
כנ"ל לגבי תחושת הבחירה שנמצאת וודאית אצל כולנו וגם אצל אלה שטוענים שאין בחירה ועדיין נוהגים ומתייחסים אל העולם שסביבם באופן שמראה שהם מאמינים שיש.

קיצר, כל עוד אין ראיה מאוד מאוד חזקה לטובת דטרמניזם, כי תחושת הבחירה החזקה שיש אצל כולנו היא עצמה מחזקת את אמינות הנחת היסוד הזאת כנכונה.
^
הוודאות אינה אמת, אלא דבר אנושי, וכלשונך- 'והוודאות המוחלטת שלנו בחושים היא ממש לא רגש אלא טענה ברורה לטובת אמינותם של החושים. וראיה לזה, שאיננו סומכים על החושים רק בסיטואציות שבהם הוכח לנו שהם טועים'.

זה טוב לגבי הסיבה שאנחנו נפעל לפי אותה וודאות. אך לגבי האמת, אין שום הכרח כזה. כלומר- אנחנו פועלים במעין דיעבד, ולא לכתחילה.

ישנה טענה דתית (לא מוסכמת על ידי כולם, אך קיימת), שהדת היא איזו אמת מוחלטת, מעל האמת המושגת. במקרה כזה, הדת תקדם לשכל, מחמת שהיא ה'אמת היחידה' שיש לנו, ה'לכתחילה' היחידה שיש לנו.

סבורני שזה גם החילוק בין הרמב"ם לרבינו חסדאי, אם אנחנו צריכים להתייחס לאמת המסתברת לפי הדת או לאמת המסתברת מבלי הדת. כלומר- מי קודם, הדת או האדם? ולפי זה ההבנה בעצם הדת משתנה. אמנם יתכן שיהיו שיחלקו עלי ויסבירו את דברי רבינו חסדאי אחרת.

(ושוב אעיר, כי גם רבינו חסדאי לא דוחה את שיטת הרמב"ם, אלא מפקפק ומסתפק בה וסובר שיתכן גם אחרת).
אנונימי
^גם האמונה בדת היא עדיין אקסיומה. במיוחד היום כשיש ראיות נגד אמינותה.
אז היא אקסיומה הרבה יותר חלשה מהאמונה בחושים ובהיגיון ובתחושת הבחירה שיש לנו, כי לכל אלו יש לנו וודאות קיומית ללא באמת ראיות הסותרות את קיומן מחוץ ללוגיקה האבסטרקטית(ושם אפשר לסתור הכול).
ממילא אם אתה כבר מקבל אקסיומות בוא נקבל אקסיומות יותר סבירות ומההנחות שלהן נתחיל מהלך לוגי מבוסס יותר על שאר דברים.
האקסיומה הבסיסית היא האמונה בהיגיון ובחושים. והשניה היא באינהרנטיות המוסר ובחופש הבחירה.
^
עם מספיק אפולוגטיקה אין שום דבר שיסתור את האקסיומה של האמונה ויניח אותה מעל כל אקסיומה אחרת (לא משנה איזו אמונה).
אנונימי
^אפולוגטיקה היא עצמה פשוט עוד מלא הנחות נוספות שהן עצמן לא סבירות.

בתור אדם שמנסה לטעון טענה לוגית היכולת שלך לאמוד סבירות של טענה היא ברצפה.

אם יש הנחה אחת שהיא מאוד סבירה וטענה אחרת שכדי לעלות עליה בסבירותה צריכה עוד מלא הנחות ביניים לא סבירות, ברור במה אדם הגיוני יבחר
^
אלו הנחות באותה המידה שהנחות אחרות הם הנחות.

לדוגמה, אם כתוב במקור פלוני דבר מה. אנחנו מפרשים אותו כדבר מה. ואם נפרש אותו באופן אחר, שניהם הנחות בדיוק באותה מידה. זה שנראה לנו יותר כהנחה האחת, רק אומר שהמוח שלנו משוחד (biased, מתחום הai) לחשוב כך. לא מעבר לכך, באמת כל הטענות שקולות, לא משנה מה יטען אדם. כל טענה היא התיימרות. אין לנו כבני אדם, יצורים מתיימרים, אלא התיימרויות. האחד יתיימר שיש דת, השני יתיימר שאין דת, האחד יתיימר שיש בחירה, השני יתיימר שאין בחירה וכו'.

כל ההבדל הוא מה המוח שלנו משוחד ביותר לחשוב כמותו, וזה דבר לוגי, כלומר- תרבותי. לוגיקה היא לא יותר מעבר לתרבות.
אכן המוח שלנו משוחד יותר לחשןב שיש בחירה. תגדל מישהו בתרבות שבה הוא יחשוב שאין בחירה, והנה- יצרת בן אדם שהוא משוחד יותר לחשוב שאין בחירה, זה הלוגיקה שלו, התרבות שלו.
אנונימי
^אז אתה ספקן קיצוני ומטיל ספק גם בתבונה.
סבבה.
רק שאז אתה סותר את עצמך ואפילו את הטענה הזו טוען על ידי התבונה.

קיצר, אנחנו לא נסכים, אני חושב שאתה בהיגיון עקום ועם סתירות פנימיות, שיהיה לך לבריאות
^
לאחר שאני מסתפק בתבונה, היכן שהיא מוסכמת עלי, אסכים לה כי אין לי סיבה לדחותה, לא תרבותית ולא אישית, והיכן שלא- לא.
אנונימי
^אותו דבר לגבי החושים ואותו דבר לגבי תחושת הוודאות של הבחירה. כי כל אלו באין מאותה סיבה בדיוק.

לוגיקה זה ממש לא תרבות. אגב. לוגיקה זה היכולת לבדוק מה תהיה התוצאה בהינתן הנחות מסוימות והיכןלת לאמת את כל השלבים בדרך בהיתנן משתנים מסוימים.
היינו, היכולת לפתור משוואות ולבדוק אם הפיתרון מתקיים או לא. רק שהמשוואות הן לא בהכרח במתמטיקה.

אבל זה ממש לא תרבות. התרבות משפיעה על המשתנים וכו, אך גם לא בהכרח.
תלמד הלכות מספר, סיפורי צדיקים, שיעורים בבית כנסת, תפילות, תהילים
שואל השאלה:
נראה לי הייתי בחמות בטעות מישהו יכול לאשר?

בכל מקרה תודה על התשובות וחודש גאווה שמח
אנונימי
שואל השאלה:
למה אתם רבים על דטרמיניזם דפאק
אנונימי
^^אין משהו שמח בחודש גאווה. אם הם כמו כולם אין מה להיות שמח או עצוב. כמו שנעשה חידש סטרייטים שמח. זה נשמע דפוק, נכון? כי זה באמת דפוק.
כנל לגבי חודש גאווה. לא שמח ולא עצוב. ולא צריך חודש כזה.
שואל השאלה:
לא שאלתי אותך והכינוי שלך הוא פיזית א-בינארי
אנונימי
רק אני אוסיף פה .
פתאום אני קולט משהו.
שיש כמו איסור כזה להגיד דתי,חילוני,מסורתי,או כל מה שתבחרו.

המשפט שכל יהודי ויהודיה מכיר.
"שמע ישראל,ה' אלוהינו ה' אחד"

כתוב
"שמע ישראל דתי, השם אלוקינו השם אחד" ?
"שמע ישראל חילוני, השם אלוקינו השם אחד"?
"שמע ישראל מסורתי, השם אלוקינו השם אחד" ?
לא.

כתוב- שמע ישראל.
כולם ישראלים.
כולם יהודים.
די להגדרות האלו.
בורא עולם לא אוהב את זה.
התחברות ל