אני מרגישה כאילו כלום לא עובד לי באמת אני באמת חייבת שמישהו ינחם אותי קצת

אני מבין אותך אם את צריכה לפרוק אני פה

תכירי חברים חדשים, תמצאי חברים חדשים
תתרכזי בחברתי ובלימודים. עבודה ורישיון תוכלי לעשות גם בשלב אחר בחיים אל תבזבזי את הזמן עכשיו על זה

שואל השאלה:
אני גרה במושבה מאוד קשה.. מי שלא בצופים לא קשור ואני לא בצופים אז כן..

חשוב שתדעי שאת לא לבד
אבל את מודעת למצב שלך ואת יכולה לשנות אותו , תמשיכי לחפש עבודה אל תוותרי , דרך העבודה את כבר תצליחי אפילו להכיר עוד חברים ולשפר את המצב החברתי
בקשר ללימודים זה צריך לבוא ממך , אני מניחה שאת כיתה יא/יב את עדיין יכולה לעשות את השינוי ולהתחיל לקחת את עצמך בידיים

קודם כל... שימי תעשי שניה סטופ.
הכל בסדר. הלוואי והיו לי את הצרות שלך בגיל שלי עכשיו, לא שאני חס ושלום מזלזל, אני יודע איך זה מרגיש, כאילו חרב עולמי.
אבל את צריכה לזכור..
את רק בת 17.
מה הלחץ?
לא שתית, לא הלכת למסיבות - נהדר, את איכותית. זה לא חובה.
חברות, תמיד אפשר לנסות ליזום או תכירי גם בעתיד, צבא או שירות לאומי, לימודים, עבודה עוד חברים וחברות.
לגבי רישיון, נכון שצריך וכדאי לתקתק עם זה, אבל בלי לחץ, תמיד אפשר להוציא, גם בגיל 19 20 21, לאט לאט.
אל תוותרי על שום דבר, גם אם עבודה כזאת או אחרת פחות הולך, אל תוותרי, תמשיכי לנסות לחפש מה שאפשר, תזכרי שגם קשה למצוא בגילך כי לא מקבלים למלא מקומות בגיל 17.
אל תוותרי, יש לך חיים שלמים לפנייך.
אני הוצאתי רישיון בגיל 20-21 בערך.

ניסית להצטרף לצופים אולי? או להכיר חברים ברשתות חברתיות וכאלה?

שואל השאלה:
זה לא בשבילי.. למה אני חייבת לעשות משהו בשביל להיות חלק ? ניסיתי צופים בחטיבה זה היה ממש גרוע וזה יותר מידי מחויבות חבל שהם לא יכולים לקבל אנשים שלא חלק

עצרי הכל וקחי הפסקה

זה יסדר דברים