אני צריך לפרוק

אני מרגיש רע עם זה שאין לי כמעט חברים
יש לי חבר אחד שהוא ממש טוב , אני מדבר איתו על הכל , אנחנו מדברים כל היום ואנחנו מאוד קרובים אבל אני מרגיש שנהייתי חבר שלו כי הוא היה האופציה הקלה מבחינתי , הוא מוזר קצת ועם הרבה יותר קושי חברתי ממני אז היה לי קל להתקרב אליו. שאני איתו אני עוד יותר מתרחק מלהכיר אנשים חדשים. יש לי עוד חבר די טוב אבל משום מה אנחנו לא עוברים איזה סף מסוים של קרבה , הכל מביך כזה
אנחנו מדברים קצת בווטסאפ ובבית ספר אנחנו נמצאים ביחד אבל זה מרגיש לי שזה לא זה ואני גם חושב שהוא נמצא במקום כמוני מבחינת ההרגשה של הבדידות.
אני גם מדבר בבית ספר עם ילדים מהכיתה אבל שם זה נגמר. חזרנו אתמול מטיול אחרי 4 ימים עם השכבה אני חוזר הביתה והתחושה הזו שאין לי חבורה או בסיס חברתי מגובש חוץ מהחבר הכי טוב שלי הרבה יותר חזקה עכשיו
אז אני לא יודע מה לעשות כי מרגיש לי שאני חייב לשנות משהו, כל פעם זה קורה לי מחדש תמיד אני הילד הנחמד השקט הזה אה ואני ביא