10 תשובות
אל תדאג הכל בסדר תשתה הרבה הרבה מים תאכל פחמימה ותלך לישון הכל יהיה בסדר בבוקר
הכל בסדרר
אני פה בפרטי לכל דבר❤
אני פה בפרטי לכל דבר❤
היי תכתוב לי בפרטי
אתה צריך אמבולנס, תחזיק שניה קרח זה יעזור לעצור את ההתקף חרדה ותתקשר לאמבולנס בבקשה
או שתשלח לי בפרטי כתובת ואזמין לך
או שתשלח לי בפרטי כתובת ואזמין לך
שואל השאלה:
זה כול הקטע שניסיתי להתabד ולא הצליח לי רק הקאתי ויש לי סחרחורות
זה כול הקטע שניסיתי להתabד ולא הצליח לי רק הקאתי ויש לי סחרחורות
אנונימי
כן הבנתי את זה
תכתוב לי בפרטי בבקשה
תכתוב לי בפרטי בבקשה
תכתוב לי בפרטי בבקשה
אשמח אם תדבר איתי בבקשה בפרטי
הי,
אני מקווה שאתה מרגיש טוב יותר.חשוב שתשתף גורם מקצועי על מה שעבר עליך כדי שהמקרה הזה לא יחזור שוב.
תפנה למבוגר אחראי וביחד תקבעו פגישה עם הגורם המקצועי כדי לקבל טיפול הולם.
תרגיש טוב!!!!
אני מקווה שאתה מרגיש טוב יותר.חשוב שתשתף גורם מקצועי על מה שעבר עליך כדי שהמקרה הזה לא יחזור שוב.
תפנה למבוגר אחראי וביחד תקבעו פגישה עם הגורם המקצועי כדי לקבל טיפול הולם.
תרגיש טוב!!!!
היי לך,
עבר זמן מאז שכתבת, ומקווה שאתה נמצא עכשיו במקום מעט בטוח ושקט יותר. גם אם הדברים השתנו מאז, היה לי חשוב להגיב לך משום שנשמע שעברת רגעים של מצוקה גדולה.
מהמילים שלך עולה תחושת חרדה, כזו שנדמה שמציפה את הגוף והמחשבות בעוצמה רבה, עד שקשה לראות את המציאות בבהירות. לצד זה, נדמה שעולה גם תחושה של חוסר אונים, אולי מתוך ההרגשה שהחרדה כל כך גדולה, עד שכבר לא ברור איך אפשר להתמודד איתה לבד.
לפעמים התקף חרדה יכול להרגיש כמו רכבת שדוהרת במהירות בלי נהג - המחשבות, התחושות והפחדים מצטברים, כאילו הכול יוצא משליטה, ואין דרך פשוטה להאט או לעצור. בתוך הדהירה הזו, משערת שחיפשת משהו לאחוז בו, שמישהו יושיט יד, יעזור לעצור לרגע את הסערה, וייתן תחושה שלא צריך להתמודד איתה לבד.
מניחה שלא היה פשוט להביא לכאן את מה שעבר עליך. חשוב לא להישאר לבד עם התחושות האלה. לפעמים דווקא ברגעים שבהם נדמה שכבר אי אפשר לשאת את הכול לבד, עצם הפנייה למישהו יכולה להיות דרך קטנה לפתוח פתח לכך שעוד אדם יוכל להיות איתך בתוך הכאב.
אם יש מישהו בחייך שמרגיש לך בטוח, אולי אפשר לשתף אותו במה שעובר עליך, שיחזיק איתך את הרגע - בלי פתרונות, רק בנוכחות שלו , זה יכול להקל מעט על תחושת הלבד שבתוך הסערה.
ואם מרגיש לך שאין עם מי לשתף, או שפשוט מתחשק לך לדבר עם מישהו נוסף, תדע שאנחנו בעמותת סה"ר כאן בשבילך. אתה מוזמן לפנות לצ'אט באתר, מחכה לך שם אוזן קשבת, במרחב בטוח, מכיל וללא שיפוטיות.
מצורף קישור לצ'אט, וגם למאגר של גורמי סיוע שאולי תוכל להיעזר בהם,
שולחת חיבוק וירטואלי גדול,
שלך,
מתנדבת סה"ר.
עבר זמן מאז שכתבת, ומקווה שאתה נמצא עכשיו במקום מעט בטוח ושקט יותר. גם אם הדברים השתנו מאז, היה לי חשוב להגיב לך משום שנשמע שעברת רגעים של מצוקה גדולה.
מהמילים שלך עולה תחושת חרדה, כזו שנדמה שמציפה את הגוף והמחשבות בעוצמה רבה, עד שקשה לראות את המציאות בבהירות. לצד זה, נדמה שעולה גם תחושה של חוסר אונים, אולי מתוך ההרגשה שהחרדה כל כך גדולה, עד שכבר לא ברור איך אפשר להתמודד איתה לבד.
לפעמים התקף חרדה יכול להרגיש כמו רכבת שדוהרת במהירות בלי נהג - המחשבות, התחושות והפחדים מצטברים, כאילו הכול יוצא משליטה, ואין דרך פשוטה להאט או לעצור. בתוך הדהירה הזו, משערת שחיפשת משהו לאחוז בו, שמישהו יושיט יד, יעזור לעצור לרגע את הסערה, וייתן תחושה שלא צריך להתמודד איתה לבד.
מניחה שלא היה פשוט להביא לכאן את מה שעבר עליך. חשוב לא להישאר לבד עם התחושות האלה. לפעמים דווקא ברגעים שבהם נדמה שכבר אי אפשר לשאת את הכול לבד, עצם הפנייה למישהו יכולה להיות דרך קטנה לפתוח פתח לכך שעוד אדם יוכל להיות איתך בתוך הכאב.
אם יש מישהו בחייך שמרגיש לך בטוח, אולי אפשר לשתף אותו במה שעובר עליך, שיחזיק איתך את הרגע - בלי פתרונות, רק בנוכחות שלו , זה יכול להקל מעט על תחושת הלבד שבתוך הסערה.
ואם מרגיש לך שאין עם מי לשתף, או שפשוט מתחשק לך לדבר עם מישהו נוסף, תדע שאנחנו בעמותת סה"ר כאן בשבילך. אתה מוזמן לפנות לצ'אט באתר, מחכה לך שם אוזן קשבת, במרחב בטוח, מכיל וללא שיפוטיות.
מצורף קישור לצ'אט, וגם למאגר של גורמי סיוע שאולי תוכל להיעזר בהם,
שולחת חיבוק וירטואלי גדול,
שלך,
מתנדבת סה"ר.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: