אוטיסטים לרוב אומרים שהם אוטיסטים או מחכים שיגלו?

האוטיסט שאני פגשתי אמר לי שהוא אוטיסט

אני עוד מחכה לגלות האם אני כזה. בגיל מבוגר לא כזה קל לדעת ולאפיין

שואל השאלה:
לא באופן פורמלי, מול גורמים רשמיים
בחיים הכלליים למשל

שואל השאלה:
עבודה, לימודים וכו'.

^^^אתה כן אי אפשר לפספס

^כנראה שכן

לרוב הם לא אומרים כי הם חושבים שלא רואים עליהם

מכירה כאלה שאומרים די ישר

תלוי בבן אדם יש כאלו שמדברים על זה גלוי ואחרים שמעדיפים שלא לדבר על זה מההתחלה

זה מאוד תלוי בן אדם
אח שלי הגדול לא מתבייש בהיותו אוטיסט אבל כן מעדיף לא להציג את עצמו סתם ככה ככזה כדי שזה לא יקטלג אותו.
אח שלי הקטן לא אומר לאנשים שהוא אוטיסט, אני חושבת כי הוא עדיין די נבוך מזה (בן 14)

אני אישית אומר מתי שאני מרגיש בנוח עם הבן אדם

זה תלוי באוטיסט.
אבל נגיד אני אובחנתי רק השבוע וסיפרתי בנתיים רק לאח שלי ולרוב החברים (אולי אני אספר לעוד בהמשך). וגם ידיד שלי שהוא אוטיסט אמר לי כשהוא אובחן. אבל באיזה שאלה ששאלתי פה פעם היה מישהו שאמר שהוא לא רואה צורך לספר לחברים שלו.

שואל השאלה:
אני לא אוטיסט
אבל אני לא רואה סיבה בשבילם לספר אם הם מתפקדים טוב

(לשואל השאלה)
בתור מישהי על הרצף (תפקוד בינוני-גבוה), אני יכולה להגיד שאין פה באמת חוקים. זה לא ש'בוחרים' אם להסתיר או להגיד, פשוט חיים את החיים. יש כאלה שמעדיפים להיות שקופים מההתחלה, ויש כאלה שפשוט רוצים שיכירו אותם כבני אדם, בלי שתווית תשנה את כל היחס אליהם מהרגע הראשון.


(ולאנונימית בתגובה)

ולגבי מה שכתבת זה לא מדויק להגיד שאוטיסטים לא אומרים כי הם 'חושבים שלא רואים עליהם'. האמת היא שבמציאות באמת לא תמיד רואים, ובמיוחד בתפקוד גבוה אין שום 'מראה' אחיד לאוטיזם. גילו לי אוטיזם רק בגיל 17, ובעוד שהחברה הכי טובה שלי מהגן תמיד ידעה, ב-3 שנים שאני עובדת בהן פגשתי המון אנשים שהיו בהלם כשסיפרתי להם. רק אתמול מישהי שעובדת איתי אמרה לי שאם לא הייתי אומרת לה, היא בחיים לא הייתה מנחשת. אני עובדת עם לקוחות, יוצרת אינטראקציות ועושה חשבונות כל יום, וזה שהם מופתעים מוכיח שהם פשוט לא מבינים מה זה ספקטרום.


אני מספרת כשבא לי, והכי חשוב לא מרחמים עליי ולא מתנהגים אליי שונה, אלא מקבלים אותי כחלק מהצוות, כמו כולם. וזה אפילו לא רק אני יש המון אוטיסטים בתפקוד גבוה שמשתלבים מדהים היה לי מישהו אחד בכיתה שניסה להגיע למודיעין, לימד את עצמו קודים לבד ובסוף הגיע להייטק והיה אצלי עוד אחד אחד שהלך לצבא והיה חייל מן המניין ויש כאלה בתפקידים הכי משמעותיים שיש, אפילו בכיפת ברזל.

להגיד ש'לא אומרים כי לא רואים' זה פשוט ביטוי של בורות. נראה לי שאת פשוט מקובעת על סטריאוטיפ של אוטיזם בתפקוד נמוך (כמו אנשים שמנערים ידיים או בקושי מדברים) ולא מבינה שאולי נתקלת בהמון אוטיסטים בחיים שלך בלי לדעת. אמא שלי פעם רבה עם מישהו שעמדתי לידו, ובגלל שהשתמשתי בפטור מתור, הוא השפיל אותי בלי לדעת בכלל שיש לי אוטיזם רק כי הוא לא 'ראה' עליי את הנכות. אז התשובה שלך היא פשוט חסרת ידע. בסוף, האבחנה היא רק עוד חלק קטן מהזהות שלנו, היא ממש לא משהו שמגדיר אותנו או מגביל את היכולות שלנו להגיע לכל מקום שנרצה