אני ממש מפחדת שהעולם נהיה קיצוני יותר לגבי יופי. ממש מפחיד אותי שלוקסמקסינג יהיה טרנד גדול יותר. מה אתם חושבים?

כל עוד את שלמה עם עצמך זה לא אמור להשפיע עליך.

שזה נורא.
מראה חיצוני אמור להיות הדבר הכי פחות מעניין בבן אדם והיום עושים את זה הדבר היחידי שמעניין.
זה באמת עצוב.

שואל השאלה:
אתם חושבים שתתעסקו בזה גם?

כן חשוב לטפח את עצמך ולדאוג למראה חיצוני אבל בחיים לא אעשה את זה בצורה כזו אובססיבית וקיצונית.

דווקא אני רואה שהרבה ההפך צוחקים מלוקסמקסינג. לדעתי הכי חשוב זה האופי של הבן אדם, בסופו של דבר גם אם הבן אדם דוגמן אבל מתנהג כמו זבל אף אחד לא ירצה להיות איתו למשך זמן ארוך

אני לא אומרת שמראה חיצוני זה לא חשוב, זה מביא ביטחון וזה גורם להרגיש טוב. אבל יש הרבה יותר בחיים מאשר איך אתה נראה או המספר שעל המשקל, באמת שזה לא משנה.
גם התעסקות יתרה במראה החיצוני עושה אותך עצוב ודיכאוני, אני אומרת את זה מניסיון כשהתחלתי לחשוב פחות על איך להשתפר במראה החיצוני והפסקתי להיות אובססיבית ללהיות יותר רזה (מודל היופי כיום) והתחלתי יותר לחיות את החיים ניהיתי יותר שמחה.
זה כן דבר חשוב רק צריך לדעת באיזה מידה להתעסק בו, וגם ההפך, לראות אנשים אחרים כנשמות ולא כגופים. כי בכל בן אדם יש כלכך הרבה יותר מרק הגוף שלו.

שואל השאלה:
אני תמיד מרגישה שאני מפספסת משהו אם אני לא נראית במקסימום (ואני לא). ממש אשמח אם יש למישהו עצות להפסיק להתעסק עם זה

להפסיק להשוות את עצמך לאנשים אחרים.

ובנוסף לדברים החכמים שאמרו למעלה- מציע לך גם לזכור שיופי זה דבר חולף, ולמצוא את עצמך מתעסקת בזה, זה עוד ניסיון נואש שלך לתקף את הערך שלך, בשביל להרגיש יותר בעלת ביטחון בסיטואציות חברתיות, באינטראקציות אינטימיות ובחיי היומיום- את מחשיבה את היופי כערך, בעוד שהוא ערך מדומה.
נסי להסתכל על זה ככה- את נולדת איך שאת, ואני מניח שלבן אדם יש הרבה יותר איכויות מסתם- "יופי של מראה חיצוני".
זה למה אני מציע לך לחשוב לא רק על דרך אחת להיות שייכת ורצויה לאנשהו- אלא על דרך אחרת שבאמצעותה תוכלי להישען גם על דברים מבפנים שלא קשורים רק ביופי חיצוני, אבל כן גורמים לך להרגיש טוב עם עצמך.