2 תשובות
היי, יכולה להזדהות, מתמודדת עם חרדה חברתית (ובכללי חרדה), מרגישה סוג של מועקה על אנשים, הרגשה שאנשים "מחויבים" לדבר איתי ולהיות לידי, ולהתנהג כלפי בטוב כשבמישור הסמוי אני מרגישה שהם לא רוצים את זה, אני מרגישה שאני מחייבת שיחות וחופרת מלא לאנשים, ובכללי מוותרת על עצמי בשביל שאחרים ירגישו טוב כדי שהם לא ישנאו אותי או ינתקו איתי קשר. אני הולכת לטיפול ספציפי כבר כמה זמן, והבנתי שבסוף הבעיה היא היחס שלי כלפי עצמי, אותו פחד מזה שאחרים יכעסו ולא יאהבו אותי נבע מזה שאני בעצמי הרגשתי ככה על עצמי, אני לא אדם מקצועי ולא יכולה לתת לך עצות פסיכולוגיות מדויקות אבל יכולה להציע לך כן לעבוד על הקטע הזה של איך שאת רואה את עצמך, תשאלי את עצמך האם את מרגישה שאתה שווה את זה שאנשים יהיו חברים שלך, שאנשים ידברו איתך והתשובה תהיה בעצם איך שאת מסתכלת על עצמך. טיפ נוסף תנסי לעשות דברים שאת אוהבת (זה קשה, אני יכולה להגיד שקשה לי לפעמים לעשות דברים אפילו דברים שאני אוהבת מתוך פחד שאחרים ישפטו ויסתכלו עליי) אבל זה תהליך וזה לוקח זמן וכן יהיו רגעים שהם פחות וזה בסדר, תעשי דברים שאת אוהבת לעשות, זה ייקח זמן, הפסיכולוגית שלי אמרה שכאשר בן אדם יעריך את עצמו, אחרים יעריכו אותו גם, כאשר אדם יאהב את עצמו אחרים יאהבו אותו, כי מה שאת משדרת כלפייך משודר גם החוצה
אנונימית
אני גם אוסיף לתגובה הקודמת שלי, יש כמה דברים שעוזרים לי: מוזיקה (מאוד מאוד עזר לי, בעיקר שירים שמאחד אהבתי ושירים שהם מאוד מדברים על העצמה), כתיבה מאוד עזרה לי פשוט לכתוב את מה שעולה לי, לכתוב ברגעים הנמוכים שקשה ושאני מרגישה שאני לבד בזה. אני כן מציעה לך לנסות תרגיל שהציעו לי תנסי כל יום בזמן שנוח לך לכתוב לעצמך 3 דברים שאת אוהבת בעצמך היום, דברים שאת גאה בעצמך שעשית ( אפילו הדברים הכי קטנים, יכולה להגיד שאפילו ההישגים הכי קטנים מביאים גאווה גדולה) כן יהיו רגעים שתרגישי שאת רוצה להשאיר את הדף ריק או שלא עולה לך לראש כרגע, וזה בסדר גמור (זה לא צריך לבוא מתוך זה שאת מחוייבת אלא מזה שאת רוצה) וכן יש כמה טיפים ודרכים שאת תרגישי שזה לא בשבילך וזה בסדר בסופו של דבר את תמצאי את מה שמתאים לך ואת מה שאת אוהבת לעשות וכמו שאמרתי זה תהליך וזה דורש סבלנות אבל זה בסוף שווה את זה.
ואני מקווה שזה יעזור או יכוון טיפה, ואני כאן
אנונימית
התחברות ל