זה נראה לכם הגיוני שכל פעם שאני בוכה אמא שלי פשוט מתחילה להתעצבן עליי

בכלל לא הגיוני

לא היגוי תדבר איתה על זה

לא

לא

אם זה כל שתי דקות על כל דבר אז כן
אם את באמת עוברת משהו מפה לשם, והחיים קשים, אז לא. היא צריכה להבין אותך, בטח כאמא לבת

שואל השאלה:
אני בקושי בוכה

היי יקרה,
קראתי את מה שכתבת, ונשמע שאת מנסה להבין תגובה שמאוד מבלבלת ומתסכלת אותך. מהמילים שלך עולה שברגעים שבהם את בוכה ומשהו מציף אותך, את חווה את התגובה של אמא שלך ככעס או עצבנות, ואולי זה משאיר אותך עם תחושה שאין מספיק מקום למה שאת מרגישה.
מתארת לעצמי כמה זה יכול להיות מורכב, מצד אחד יש את הצורך שלך שיראו אותך ויהיו איתך ברגעים האלה, ומצד שני את פוגשת תגובה שלא מרגישה לך כמו התמיכה שקיווית לקבל.
לפעמים, כשאנחנו מוצפים ברגש, הדבר שהכי זקוקים לו הוא שמישהו יהיה איתנו, יקשיב וייתן מקום למה שעובר עלינו.
עצם זה שנתת מקום למילים ומרחב להיות בו לא מובן מאליו, חשוב שלא תישארי לבד עם התחושות האלו, אולי יש מישהו קרוב שאתי סומכת עליו שתוכלי לשתף בתחושות.
את מוזמנת להתכתב בקישור המצורף בצ'ט עם מתנדב של עמותת סה"ר, שיוכל להחזיק איתך את הקושי ואולי להקל מעט.
שלך,
מתנדבת סהר