6 תשובות
מזתומרת ?
שואל השאלה:
כאילו שאני מעיקה על אנשים
כאילו שאני מעיקה על אנשים
אנונימית
אם היית מעיקה על אנשים כנראה שהם היו מדברים איתך על זה או מתרחקים
מה גורם לך לחשוב טת זה שאת מעיקה? דברים שאת עושה או סתם ככה?
מה גורם לך לחשוב טת זה שאת מעיקה? דברים שאת עושה או סתם ככה?
שואל השאלה:
סתם ככה. מבינה? אני אפילו לא עושה כלום להפך אני מרצה אנשים בשביל לא להעמיס עליהם
סתם ככה. מבינה? אני אפילו לא עושה כלום להפך אני מרצה אנשים בשביל לא להעמיס עליהם
אנונימית
תנסי להפוך את המחשבה שלך שאת עוזרת לאנשים ושאת מקלה עליהם ברור שזה לא באמת מה שאת חושבת אבל בסוף המחשבה הזאת תהפוך למציאות וככה גם תרגישי מנסיון
אני כל כך מבינה למה זה מכביד עלייך. התחושה של אולי אני יותר מדי יכולה להיות מאוד בודדה, כי גם כשאף אחד לא אומר לך את זה, הראש כבר משכנע אותך שזה נכון.
אבל יש משהו שחשוב לזכור: לפעמים, כשעברנו חוויות של דחייה, ביקורת או חוסר ביטחון, אנחנו מתחילים למדוד את עצמנו דרך הפחד שלא יישארו לידנו. ואז כל הודעה שלא נענית מיד, כל שקט קטן או שינוי בהתנהגות של מישהו, מרגישים כמו הוכחה שמשהו בנו לא בסדר. בפועל, זו הרבה פעמים החרדה שמדברת, לא המציאות.
העובדה שאת בכלל שואלת את עצמך את השאלה הזאת אומרת לי שאת אדם עם מודעות, אכפתיות ולב גדול. אנשים שבאמת לא רואים את האחר בדרך כלל לא עוצרים לבדוק אם הם מעיקים. דווקא מי שאכפת לו כל כך, נוטה לפעמים להחמיר עם עצמו יותר מכולם.
אני לא אומרת שהתחושה שלך לא אמיתית. היא אמיתית מאוד, והיא בטח גם כואבת. אבל היא לא חייבת להיות אמת. מגיע לך לתת לעצמך את אותה חמלה שאת בטוח נותנת לאחרים. במקום לשאול אולי אני יותר מדי?, אולי תנסי לשאול מי גרם לי להרגיש שאני צריכה להקטין את עצמי כדי שיאהבו אותי?.
את לא צריכה להיות פחות רגישה, פחות אכפתית או פחות את כדי שיהיה לך מקום אצל אנשים. האנשים הנכונים לא יבקשו ממך להיות פחות. הם פשוט יגרמו לך להרגיש שאת מספיקה בדיוק כמו שאת
אבל יש משהו שחשוב לזכור: לפעמים, כשעברנו חוויות של דחייה, ביקורת או חוסר ביטחון, אנחנו מתחילים למדוד את עצמנו דרך הפחד שלא יישארו לידנו. ואז כל הודעה שלא נענית מיד, כל שקט קטן או שינוי בהתנהגות של מישהו, מרגישים כמו הוכחה שמשהו בנו לא בסדר. בפועל, זו הרבה פעמים החרדה שמדברת, לא המציאות.
העובדה שאת בכלל שואלת את עצמך את השאלה הזאת אומרת לי שאת אדם עם מודעות, אכפתיות ולב גדול. אנשים שבאמת לא רואים את האחר בדרך כלל לא עוצרים לבדוק אם הם מעיקים. דווקא מי שאכפת לו כל כך, נוטה לפעמים להחמיר עם עצמו יותר מכולם.
אני לא אומרת שהתחושה שלך לא אמיתית. היא אמיתית מאוד, והיא בטח גם כואבת. אבל היא לא חייבת להיות אמת. מגיע לך לתת לעצמך את אותה חמלה שאת בטוח נותנת לאחרים. במקום לשאול אולי אני יותר מדי?, אולי תנסי לשאול מי גרם לי להרגיש שאני צריכה להקטין את עצמי כדי שיאהבו אותי?.
את לא צריכה להיות פחות רגישה, פחות אכפתית או פחות את כדי שיהיה לך מקום אצל אנשים. האנשים הנכונים לא יבקשו ממך להיות פחות. הם פשוט יגרמו לך להרגיש שאת מספיקה בדיוק כמו שאת
אנונימית
באותו הנושא: