איך להיות אחות טובה יותר לאחיות שלי? (ארוך).

אני אחות גדולה (בת 16 וחצי) לשתי בנות בנות 12 ו10. אני בן אדם שלא מראה רגשות יותר מידי וזה קשה לי גם. ואני בן אדם שמאוד אוהב להיות לבד. תמיד הייתה לי בעיית עצבים שיחסית לשנים קודמות הצלחתי להשתלט עליה הרבה אבל עדיין יש לי הרבה עבודה לעשות, והרבה מהכעס שלי יוצא עליהם, בכוונה או לא- זה יוצא וזה עליי לגמרי. גם, אני ואחיות שלי מאוד שונות. אני לא מתאפרת, או שמה חצאיות או עושה ציפורניים או מתלבשת בבגדים שהן אוהבות. הן לעומת זאת מאוד נשיות ואוהבות איפור וציפורניים ודברים כאלה. אז אני נוטה לקחת את הדברים שהן אומרות כמובן מאליו- גם, עליי לחלוטין ואני יודעת שזה לא בסדר. וגם הפער גילאים לא עוזר לי במיוחד. הן הרבה רוצות לבלות איתי וכמו שציינתי למעלה- אני בן אדם שמאוד אוהב להיות לבד וגם אין לנו הרבה במשותף אז כל פעם אני לא מסכימה. וזה גורם לי להרגיש הרבה מאוד אשמה מהצד שלי. שאני לא מבלה איתם. אני רואה איך חברות שלי או בני דודים שלי מבלים עם אחים או אחיות שלהם וזה גורם לי אשמה מאוד גדולה שאני הבן אדם שאני ושאני לא מבלה איתם או שאני מתעצבנת המון עליהן או לוקחת את הדברים שהן רוצות לעשות כמובן מאליו ומזלזלת בהן. כל הדברים שאמרתי כאן אני מודעת להן שהם לא בסדר ואני מאוד רוצה לעבוד ולשנות אותם ולכן אני פונה לכאן- איך אני יכולה להיות אחות יותר טובה אליהן? ולהפסיק עם כל הדברים הילדותיים האלה שלי?