תשובה אחת
האטום (ביוונית: ἄτομος), שפירושו "לא ניתן לחיתוך" - "א" (לא ניתן) "טומי" (חתך) הוא החלקיק הקטן ביותר של יסוד כימי שבו נשמרות תכונות היסוד; לפי המודל הסטנדרטי האטום מורכב מחלקיקים קטנים יותר שאינם באים לידי ביטוי בתורה הכימית. שמו הוטבע במאה ה-5 לפנה"ס על ידי הפילוסוף היווני דמוקריטוס, שהניח את קיומו. כשהתגלה החלקיק במאה ה-18, רווחה הדעה שלפיה האטום הוא חלקיק יסודי שאינו ניתן לחלוקה לחלקיקים קטנים יותר. מאוחר יותר התגלה כי האטום מורכב מחלקיקים קטנים יותר: גרעין קטן וכבד שבו פרוטונים ונייטרונים, וסביבו ענן של אלקטרונים. הפרוטונים והנייטרונים עצמם מורכבים מחלקיקים נוספים.

כיום ידוע כי רוב החומרים מורכבים לא מסוג אחד של אטומים בלבד אלא ממולקולות, שהן מספר אטומים שקשורים זה לזה.

כל יסוד בטבע מייצג סוג אחד של אטומים בעל מספר פרוטונים מסוים. מספר זה מכונה המספר האטומי. רישומם של היסודות השונים נהוג כיום על פי המספר האטומי, ונעשה באמצעות אותיות לטיניות הקבועות לכל יסוד כימי. לדוגמה: c עבור אטום פחמן, ו-al עבור אטום אלומיניום. את היסודות מסדרים לפי הטבלה המחזורית של דמיטרי מנדלייב.

לכל אטום במצבו הבסיסי מספר זהה של פרוטונים ואלקטרונים. באנרגיה גבוהה יותר, אלקטרונים יכולים לצאת מהאטום או להתווסף לאטום, ובכך ליצור אטום בעל מטען חשמלי, הנקרא יון.

איזוטופים הם שני אטומים בעלי מספר אטומי שווה אך מספר נייטרונים שונה בגרעין.

המדע העוסק בתכונות האלקטרונים באטום נקרא פיזיקה אטומית. הכימיה עוסקת בקשרים שבין אטומים. פיזיקה גרעינית עוסקת במבנה גרעין האטום ובתגובות גרעיניות, כמו למשל פצצה גרעינית.

גודלו של אטום נע בין 60 פיקו-מטר (מיליונית של מיליונית מטר) עבור אטום הליום ל-500 פיקו-מטר עבור אטום צסיום. אטומים הם קטנים מכדי לראותם בעין, אך קיימים מיקרוסקופים בעלי כושר אבחנה עדין מספיק כדי להבחין בהם, למשל מיקרוסקופ מינהור סורק, ואחרים המסוגלים לזהות את סוג האטום.
אנונימי