אני לא מבינה את זה למה כשאני בבית פתאום אני חברותית ויודעת לדבר וכשאני מגיעה לבסיס פתאום אני נורא שקטה?

ביישנות
את בסיס רחוק ממקום שאת מכירה

התשובה הפשוטה היא שאת מרגישה בנוח בבית כנראה. תנסי לפרק את זה בהדרגה ולשים לב מה גורם לך להרגיש לא בנוח שמשתיק אותך, בלי להפעיל על עצמך לחץ או משהו כזה.
זה בסדר גם להיות שקטה וזה לא דבר שהוא רע, אבל אם זה מפריע לך תשימי לב מתי יש לך הזדמנויות ליצור קשרים עם אנשים שנראים לך נחמדים ותנצלי אותן.

גם אני הייתי ככה
ביישנות
אם לא להגיד אפילו חרדה חברתית
אולי שילוב של שניהם אצלי

כי את לא מרגישה בטוחה בבסיס
הבית זה המקום הבטוח שלך ואת מרשה לעצמך להיות מי שאת.
בבסיס את לא מרגישה בטוחה מספיק ובנוח מספיק בשביל לשחרר את זה ואת החומת הגנה שהמוח שלך בנה לעצמו

אני אישית לא אוהבת להסתכל על ההשתתקויות שלי כמנגנון הגנה או חוסר ביטחון, כי עשיתי את זה המון שנים וזה גרם לי להרגיש רע, כשבפועל לפעמים באמת פשוט אין לי כוח להשתתף באינטרקציה או שהאנשים והאווירה לא באמת לטעמי ולא תמיד צריך לאלץ את זה רק כדי לא להיות "חסרת ביטחון".
אולי זה לא המקרה אצלך, אבל תשימי לב להפרדה הזאת פשוט כי לי אישית הגישה הזאת קצת עוזרת מדי פעם כשאני מרגישה רע לגבי זה גם בצבא, מותר להיות שקטים ולא חייב לעשות רעש כדי להיות אהובים ושיהיו לך חברים טובים. צריך פשוט לנצל את ההזדמנויות ליצור קשרים לאט לאט עם האנשים ששווה להתחבר אליהם באמת.

מבינה אותך גמאני ככה לרוב בבסיס
כנראה את לא מרגישה מספיק בנוח?