שנה וחצי ראשונות של השירות הייתה לי מפקדת מדהימה עם לב זהב. היא הייתה כמו אמא בשבילי. אבל היא פרשה ועכשיו... האמת שדי רע לי. לא הכל נוראי, המפקדת שלי עכשיו בסדר, אבל היא לא הקודמת, ועברנו למשרד משותף ולאחרונה כולם קצת עולים לי על העצבים. לכל אחד יש את השטיקים שלו, פעם ההוא קצת יותר מעצבן אותי ופעם ההיא. והמפקדת הקודמת שלי חסרה לי ממש, היא היחידה שידעה להכיל אותי, לחבק אותי, אני שולחת לה הודעות מידי פעם אבל לא ממש יצא לנו להיפגש. לפני שהיא עזבה היא כמעט חנקה אותי מרוב חיבוקים ואמרה לי שנישאר חברות לנצח, והחוסר בה קשה לי ממש.