16 תשובות
כן.
רוצה לצרף לך כאן מתוך הספר תומר דבורה, תקראי קצת גם אם קשה :)
מידות שצריך אדם להידבק ולהידמות כמו ה':
לא החזיק לעד אפו
זוֹ מִדָּה אַחֶרֶת שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁהָאָדָם מַחֲזִיק בְּחֵטְא אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִיק אַף, וְאִם מַחֲזִיק לֹא לָעַד אֶלָּא יְבַטֵּל כַּעֲסוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא יָשׁוּב הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁהֶחְזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְהֵם הָיוּ עוֹבְדִים עֲגָלִים וְרִחֵם עֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁבוּ אִם כֵּן לָמָּה רִחֵם, בִּשְׁבִיל מִדָּה זוֹ שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ אַדְּרַבָּא מַחְלִישׁ אַפּוֹ עִם הֱיוֹת שֶׁעֲדַיִן הַחֵטְא קַיָּם אֵינוֹ מַעֲנִישׁ אֶלָּא מְצַפֶּה וּמְרַחֵם אוּלַי יָשׁוּבוּ, וְהַיְנוּ כִּי לֹא לָנֶצַח אָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם אֶטּוֹר אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַהֵג בְּרַכּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַכֹּל לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל.
וְזוֹ מִדָּה רְאוּיָה לְאָדָם לְהִתְנַהֵג בָּהּ עַל חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ שֶׁהוּא רַשַּׁאי לְהוֹכִיחַ בְּיִסּוּרִים אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ אֶת בָּנָיו וְהֵם מִתְיַסְּרִים לֹא מִפְּנֵי זֶה יַרְבֶּה תּוֹכַחְתּוֹ וְלֹא יַחֲזִיק כַּעֲסוֹ אֲפִלּוּ שֶּׁכָּעַס אֶלָּא יְבַטְּלֶנּוּ וְלֹא יַחֲזִיק לָעַד אַפּוֹ, גַם אִם אַף הוּא הַמֻּתָּר לָאָדָם כְּעֵין שֶׁפֵּרְשׁוּ כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ וְגוֹ' וּפֵרְשׁוּ מַה הִיא הַשִּׂנְאָה הַזֹּאת שֶׁרָאָה אוֹתוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה וְהוּא יָחִיד אֵינוֹ יָכוֹל לְהָעִיד וְשֹׂנֵא אוֹתוֹ עַל דְּבַר עֲבֵרָה וַאֲפִלּוּ הָכִי אָמְרָה תּוֹרָה עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ שְׁבוֹק יָת דִּבְלִבָּךְ אֶלָּא מִצְוָה לְקָרֵב אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה אוּלַי יוֹעִיל בְּדֶרֶךְ זוֹ וְהַיְנוּ מַמָּשׁ מִדָּה זוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ:
כי חפץ חסד הוא
הֲלֹא כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ שֶׁיֵּשׁ בַּהֵיכָל יָדוּעַ מַלְאָכִים מְמֻנִּים לְקַבֵּל גְּמִילוּת חֶסֶד שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכַאֲשֶׁר מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֶגֶת עַל יִשְׂרָאֵל, מִיַּד אֹתָם הַמַּלְאָכִים מַרְאִים הַחֶסֶד הַהוּא וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָפֵץ בְּחֶסֶד, וְעִם הֱיוֹת שֶׁהֵם חַיָּבִים אִם הֵם גּוֹמְלִים חֶסֶד זֶה לָזֶה - מְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּזְמַן הַחֻרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר לְגַבְרִיאֵל (יְחֶזְקֵאל י, ב) בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל וְגוֹ' כִּי הוּא שַׂר הַדִּין וְהַגְּבוּרָה וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת לְקַבֵּל כֹּחוֹת הַדִּין בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל מִתַּחַת לַכְּרוּבִים מֵאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ דְּהַיְנוּ דִּין גְּבוּרַת הַמַּלְכוּת וְהָיָה הַדִּין מִתְחַזֵּק עַד שֶׁבִּקֵּשׁ לְכַלּוֹת אֶת הַכֹּל לְקַעֲקֵעַ בֵּיצָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁנִּתְחַיְּבוּ כְּלָיָה וּכְתִיב (שם, ח) וַיֵּרָא לַכְּרוּבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם וְהַיְּנוּ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל הֵם גּוֹמְלִים חֲסָדִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְאַף אִם הֵם חַיָּבִים נִצּוֹלוּ וְהָיָה לָהֶם שְׁאֵרִית. וְהַטַּעַם מִפְּנֵי מִדָּה זוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא רוֹצֶה בְּמַה שֶׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹמְלִים חֶסֶד וְאוֹתוֹ צַד מַזְכִּיר לָהֶם עִם הֱיוֹת שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים בְּצַד אַחֵר.
אִם כֵּן בְּסֵדֶר זוֹ רָאוּי לְאָדָם לְהִתְנַהֵג אַף אִם רָאָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה לוֹ רַע וּמַכְעִיסוֹ אִם יֵשׁ בּוֹ צַד טוֹבָה שֶׁמֵּטִיב לַאֲחֵרִים אוֹ מִדָּה טוֹבָה שֶׁמִּתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה יַסְפִּיק לוֹ צַד זֶה לְבַטֵּל כַּעֲסוֹ מֵעָלָיו וְיֵרָצֶה לִבּוֹ עִמּוֹ וְיַחְפֹּץ חֶסֶד וְיֹאמַר דַּי לִי בְּטוֹבָה זוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְכָל שֶׁכֵּן בְּאִשְׁתּוֹ כִּדְפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְבָמוֹת סג, א) דַּיֵּנוּ שֶׁמְּגַּדְלוֹת אֶת בָּנֵינוּ וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִן הַחֵטְא, כָּךְ יֹאמַר עַל כָּל אָדָם דֵּי לִי בְּטוֹבָה פְּלוֹנִית שֶׁעָשָׂה לִי אוֹ שֶׁעָשָׂה עִם פְּלוֹנִי אוֹ מִדָּה טוֹבָה פְּלוֹנִית שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִהְיֶה חָפֵץ חֶסֶד:
ויש לזה עוד הרבה המשך
מוזמנת לקרוא כאן:
מידות שצריך אדם להידבק ולהידמות כמו ה':
לא החזיק לעד אפו
זוֹ מִדָּה אַחֶרֶת שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁהָאָדָם מַחֲזִיק בְּחֵטְא אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִיק אַף, וְאִם מַחֲזִיק לֹא לָעַד אֶלָּא יְבַטֵּל כַּעֲסוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא יָשׁוּב הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁהֶחְזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְהֵם הָיוּ עוֹבְדִים עֲגָלִים וְרִחֵם עֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁבוּ אִם כֵּן לָמָּה רִחֵם, בִּשְׁבִיל מִדָּה זוֹ שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ אַדְּרַבָּא מַחְלִישׁ אַפּוֹ עִם הֱיוֹת שֶׁעֲדַיִן הַחֵטְא קַיָּם אֵינוֹ מַעֲנִישׁ אֶלָּא מְצַפֶּה וּמְרַחֵם אוּלַי יָשׁוּבוּ, וְהַיְנוּ כִּי לֹא לָנֶצַח אָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם אֶטּוֹר אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַהֵג בְּרַכּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַכֹּל לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל.
וְזוֹ מִדָּה רְאוּיָה לְאָדָם לְהִתְנַהֵג בָּהּ עַל חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ שֶׁהוּא רַשַּׁאי לְהוֹכִיחַ בְּיִסּוּרִים אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ אֶת בָּנָיו וְהֵם מִתְיַסְּרִים לֹא מִפְּנֵי זֶה יַרְבֶּה תּוֹכַחְתּוֹ וְלֹא יַחֲזִיק כַּעֲסוֹ אֲפִלּוּ שֶּׁכָּעַס אֶלָּא יְבַטְּלֶנּוּ וְלֹא יַחֲזִיק לָעַד אַפּוֹ, גַם אִם אַף הוּא הַמֻּתָּר לָאָדָם כְּעֵין שֶׁפֵּרְשׁוּ כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ וְגוֹ' וּפֵרְשׁוּ מַה הִיא הַשִּׂנְאָה הַזֹּאת שֶׁרָאָה אוֹתוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה וְהוּא יָחִיד אֵינוֹ יָכוֹל לְהָעִיד וְשֹׂנֵא אוֹתוֹ עַל דְּבַר עֲבֵרָה וַאֲפִלּוּ הָכִי אָמְרָה תּוֹרָה עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ שְׁבוֹק יָת דִּבְלִבָּךְ אֶלָּא מִצְוָה לְקָרֵב אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה אוּלַי יוֹעִיל בְּדֶרֶךְ זוֹ וְהַיְנוּ מַמָּשׁ מִדָּה זוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ:
כי חפץ חסד הוא
הֲלֹא כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ שֶׁיֵּשׁ בַּהֵיכָל יָדוּעַ מַלְאָכִים מְמֻנִּים לְקַבֵּל גְּמִילוּת חֶסֶד שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכַאֲשֶׁר מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֶגֶת עַל יִשְׂרָאֵל, מִיַּד אֹתָם הַמַּלְאָכִים מַרְאִים הַחֶסֶד הַהוּא וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָפֵץ בְּחֶסֶד, וְעִם הֱיוֹת שֶׁהֵם חַיָּבִים אִם הֵם גּוֹמְלִים חֶסֶד זֶה לָזֶה - מְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּזְמַן הַחֻרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר לְגַבְרִיאֵל (יְחֶזְקֵאל י, ב) בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל וְגוֹ' כִּי הוּא שַׂר הַדִּין וְהַגְּבוּרָה וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת לְקַבֵּל כֹּחוֹת הַדִּין בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל מִתַּחַת לַכְּרוּבִים מֵאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ דְּהַיְנוּ דִּין גְּבוּרַת הַמַּלְכוּת וְהָיָה הַדִּין מִתְחַזֵּק עַד שֶׁבִּקֵּשׁ לְכַלּוֹת אֶת הַכֹּל לְקַעֲקֵעַ בֵּיצָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁנִּתְחַיְּבוּ כְּלָיָה וּכְתִיב (שם, ח) וַיֵּרָא לַכְּרוּבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם וְהַיְּנוּ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל הֵם גּוֹמְלִים חֲסָדִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְאַף אִם הֵם חַיָּבִים נִצּוֹלוּ וְהָיָה לָהֶם שְׁאֵרִית. וְהַטַּעַם מִפְּנֵי מִדָּה זוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא רוֹצֶה בְּמַה שֶׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹמְלִים חֶסֶד וְאוֹתוֹ צַד מַזְכִּיר לָהֶם עִם הֱיוֹת שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים בְּצַד אַחֵר.
אִם כֵּן בְּסֵדֶר זוֹ רָאוּי לְאָדָם לְהִתְנַהֵג אַף אִם רָאָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה לוֹ רַע וּמַכְעִיסוֹ אִם יֵשׁ בּוֹ צַד טוֹבָה שֶׁמֵּטִיב לַאֲחֵרִים אוֹ מִדָּה טוֹבָה שֶׁמִּתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה יַסְפִּיק לוֹ צַד זֶה לְבַטֵּל כַּעֲסוֹ מֵעָלָיו וְיֵרָצֶה לִבּוֹ עִמּוֹ וְיַחְפֹּץ חֶסֶד וְיֹאמַר דַּי לִי בְּטוֹבָה זוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְכָל שֶׁכֵּן בְּאִשְׁתּוֹ כִּדְפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְבָמוֹת סג, א) דַּיֵּנוּ שֶׁמְּגַּדְלוֹת אֶת בָּנֵינוּ וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִן הַחֵטְא, כָּךְ יֹאמַר עַל כָּל אָדָם דֵּי לִי בְּטוֹבָה פְּלוֹנִית שֶׁעָשָׂה לִי אוֹ שֶׁעָשָׂה עִם פְּלוֹנִי אוֹ מִדָּה טוֹבָה פְּלוֹנִית שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִהְיֶה חָפֵץ חֶסֶד:
ויש לזה עוד הרבה המשך
מוזמנת לקרוא כאן:
שואל השאלה:
אני לא רוצה שאף אחד יענש בגללי אבל כואב לי ברמות שבא לי לעשות משהו קיצוני בשביל להשתיק את הכאב. אני מנסה לסלוח אבל זה כבר חוזר על עצמו שוב ושוב.
אני לא רוצה שאף אחד יענש בגללי אבל כואב לי ברמות שבא לי לעשות משהו קיצוני בשביל להשתיק את הכאב. אני מנסה לסלוח אבל זה כבר חוזר על עצמו שוב ושוב.
אנונימית
את לא צריכה, אבל כדאי. את פוגעת בעצמך כשאת שומרת טינה
היי היי, אל תעשי שום דבר אוקיי?
אני מבין אותך באיזשהו מקום כי גם עלי עוברים דברים במהלך הזמן והשנים ואין לי באמת עם מי לדבר או מישהו שיבין ואני סופג את זה ושורף לי מבפנים תאמיני לי..
אבל אני בתוך תוכי עוד מאמין ויודע שיגיעו תקופות ממש טובות וזה לא כל החיים ישאר ככה, אני כן משתדל כמה שניתן באמת להתעלם מתגובות לא טובות או דברים שיכולים להוריד אותי ועושה דברים שאני כן אוהב.
יש לך מידות גבוהות מאוד, המחשבה שאם מישהו יענש בגללך כי לא מחלת לו זה מטורף, גם אני חושב ככה מלא פעמים אם אני נפגע ממישהו אם בכוונה ובין אם לא.
אני משתדל בתוך תוכי להגיד, אני סולח לו, שיהיה לו טוב, אני מוותר.
הכל בסוף יהיה בסדר, זה נשמע סתם קלישאה איי נואו מי כמוני יודע, אבל אני משתדל כמה שאפשר לחזק אותך מרחוק ממה שאפשר, תנסי לקבל על עצמך או שאולי כבר קיבלת, לראות איזה חצי שעה ביום איזה שיעור מוסר או חיזוק של איזה רב כלשהו, לראות או לעשות דברים שמעלים לך חיוך או מצחיקים אותך. לא לשקוע בזה.
וכמו שאמרה סייקו, לא טוב לשמור טינה, זה עושה גם לנו רע בסוף :)
אני מבין אותך באיזשהו מקום כי גם עלי עוברים דברים במהלך הזמן והשנים ואין לי באמת עם מי לדבר או מישהו שיבין ואני סופג את זה ושורף לי מבפנים תאמיני לי..
אבל אני בתוך תוכי עוד מאמין ויודע שיגיעו תקופות ממש טובות וזה לא כל החיים ישאר ככה, אני כן משתדל כמה שניתן באמת להתעלם מתגובות לא טובות או דברים שיכולים להוריד אותי ועושה דברים שאני כן אוהב.
יש לך מידות גבוהות מאוד, המחשבה שאם מישהו יענש בגללך כי לא מחלת לו זה מטורף, גם אני חושב ככה מלא פעמים אם אני נפגע ממישהו אם בכוונה ובין אם לא.
אני משתדל בתוך תוכי להגיד, אני סולח לו, שיהיה לו טוב, אני מוותר.
הכל בסוף יהיה בסדר, זה נשמע סתם קלישאה איי נואו מי כמוני יודע, אבל אני משתדל כמה שאפשר לחזק אותך מרחוק ממה שאפשר, תנסי לקבל על עצמך או שאולי כבר קיבלת, לראות איזה חצי שעה ביום איזה שיעור מוסר או חיזוק של איזה רב כלשהו, לראות או לעשות דברים שמעלים לך חיוך או מצחיקים אותך. לא לשקוע בזה.
וכמו שאמרה סייקו, לא טוב לשמור טינה, זה עושה גם לנו רע בסוף :)
שואל השאלה:
אל תדאג אני לא יעשה שום דבר כי אני מאמינה קודם כל כאילו בא לי ממש להשתיק את הכאב אבל אני יודעת שזה לא יעזור לי.
אל תדאג אני לא יעשה שום דבר כי אני מאמינה קודם כל כאילו בא לי ממש להשתיק את הכאב אבל אני יודעת שזה לא יעזור לי.
אנונימית
שואל השאלה:
ודבר שני אני מנסה לקדם אצלי את ההבנה שאני לא יתן לאף אחד להוביל את החיים שלי כמה שהוא עושה לי רע אבל עדיין זה ממש קשה כי אני טיפוס מרצה באופי.
ודבר שני אני מנסה לקדם אצלי את ההבנה שאני לא יתן לאף אחד להוביל את החיים שלי כמה שהוא עושה לי רע אבל עדיין זה ממש קשה כי אני טיפוס מרצה באופי.
אנונימית
יהיה בסדר... מבטיח
ברור, את צודקת ^^
שואל השאלה:
כן אבל ברע ממש בכללי אני ממש בלחץ כי הייתי תקופה בבית ואחרי החגים חוזרת לסוג של מסלול ואני מפחדת ממש להישבר וכל אמירה וכל דבר הכי קטן מערער אותי ואוף אני לא יודעת מה לעשות. ובכללי גם החגים קשים לי כי אני אוהבת את התפילות אבל קשה לי להיות במקומות המוניים אבל זה נראה מוזר לאנשים עם אני לא ילך להתפלל בבית כנסת ראש השנה וכיפור ובכללי בלי קשר לאנשים אני ירגיש רע עם עצמי על זה אבל זה מלחיץ אותי ממש.
כן אבל ברע ממש בכללי אני ממש בלחץ כי הייתי תקופה בבית ואחרי החגים חוזרת לסוג של מסלול ואני מפחדת ממש להישבר וכל אמירה וכל דבר הכי קטן מערער אותי ואוף אני לא יודעת מה לעשות. ובכללי גם החגים קשים לי כי אני אוהבת את התפילות אבל קשה לי להיות במקומות המוניים אבל זה נראה מוזר לאנשים עם אני לא ילך להתפלל בבית כנסת ראש השנה וכיפור ובכללי בלי קשר לאנשים אני ירגיש רע עם עצמי על זה אבל זה מלחיץ אותי ממש.
אנונימית
אני חושבת שעזרה מקצועית יכולה מאוד לעזור במקרים כאלה, את לא צריכה לסחוב את הכאב והכעס הזה בבטן.
שואל השאלה:
^ אני על כדורים בעיקרון והם ממש עוזרים לי הייתי השבוע אצל פסיכאטרית למעקב. ובעבר ניסיתי גם להיות אצל מטפלים ופסיכולוגים אבל הם עשו לי ממש לא טוב והחלטתי להפסיק. כאילו אם לא הייתי על כדורים כנראה הייתי במצב ממש גרוע עכשיו. או שבעצם פשוט לא הייתי נותנת לעצמי להרגיש הייתי פשוט נשארת במיטה.
^ אני על כדורים בעיקרון והם ממש עוזרים לי הייתי השבוע אצל פסיכאטרית למעקב. ובעבר ניסיתי גם להיות אצל מטפלים ופסיכולוגים אבל הם עשו לי ממש לא טוב והחלטתי להפסיק. כאילו אם לא הייתי על כדורים כנראה הייתי במצב ממש גרוע עכשיו. או שבעצם פשוט לא הייתי נותנת לעצמי להרגיש הייתי פשוט נשארת במיטה.
אנונימית
את לא חייבת לסלוח ואם את סולחת את חייבת להקפיד שלא להפנות את הכעס אל עצמך
לסלוח לא אומר לשכוח
אל תשכחי את מה שהוא עשה לך, אבל תסלחי לו ותתקדמי מזה
לסלוח לא אומר להמשיך לאפשר התנהגות כזו או לשכוח ממנה
אל תשכחי את מה שהוא עשה לך, אבל תסלחי לו ותתקדמי מזה
לסלוח לא אומר להמשיך לאפשר התנהגות כזו או לשכוח ממנה
אנונימית
ברמה האישית יש כאלה שאני לא מסוגל לסלוח להם עדיין למרות שעברה תקופה
אני לא צריך לשקר לעצמי ולומר שאני סולח כשאני לא
אני לא צריך לשקר לעצמי ולומר שאני סולח כשאני לא
שואל השאלה:
האמת שהמישהו הזה ביקש ממני סליחה וזה ממש עזר לי כי בתכלס גם אני הייתי ממש לא בסדר ואז בכלל קלטתי שלא הבנתי אותו נכון וגם התנצלתי וסוף סוף גם פתחתי קצת שאני בתקופה לחוצה אז לוקחת דברים פחות בפרופורציה לפעמים ודברים שאומרים לי יכולים לערער אותי. קיצר שמחה שזה קרה, פתאום הרגשתי פחות שקופה.
האמת שהמישהו הזה ביקש ממני סליחה וזה ממש עזר לי כי בתכלס גם אני הייתי ממש לא בסדר ואז בכלל קלטתי שלא הבנתי אותו נכון וגם התנצלתי וסוף סוף גם פתחתי קצת שאני בתקופה לחוצה אז לוקחת דברים פחות בפרופורציה לפעמים ודברים שאומרים לי יכולים לערער אותי. קיצר שמחה שזה קרה, פתאום הרגשתי פחות שקופה.
אנונימית