אני מתחילה תואר ואני מפחדת

מתחילה תואר בעבודה סוציאלית, מכוונת לפרופסורה כמה שיותר מהר, אני צעירה (19) וכרגע משתלבת בתוכנית של המכללה עם נוער בסיכון שהבנתי שהיא נחשבת מבחינת המלצה לתואר שני, וגם בתור מדריכת שיקום, אני מפחדת שלא יקבלו אותי לתואר שני באוניברסיטת חיפה, אני מקווה לקבל 95 ממוצע ולקרוע את התחת בשביל זה, ואני מקווה להתחנף מספיק למרצים בשביל המלצה טובה גם מהם, אם אני לא אתקבל בחיפה אני מכירה את אחד הפרופסורים בבן גוריון שיוכל לזרוק עליי מילה טובה ולשם להתקבל, אבל ככה או ככה, אני מפחדת שהגיל שלי יהיה בעייתי, אני מפחדת שהעבודה אחריי תואר ראשון (צריך שנתיים עבודה) תהיה מעפנה ולא ירצו אותי, אני מפחדת שאני אציג את נושא התזה שלי לא טוב ולא ירצו אותי, אני מפחדת מכל הנושא הזה. מישהו שמבין בנושא יכול להגיד אם נראה שסיכויי הקבלה שלי באמת טובים למרות הגיל? אני צפוייה להתחיל תואר שני בגיל 24, כבר הציעו לי מהמקום שאני עובדת בו כמדריכת שיקום לעבוד בסיום התואר כמתאמת טיפול, השאלה אם זאת תהיה עבודה טובה? לא יראו אותי כילדה בגיל 24 ולא ירצו אותי לתואר שני? אני אסיים תואר שני בגיל 26, מה אם לא ירצו אותי לדוקטורט בגלל הגיל שלי? הרזומה שלי בכלל נראה טוב עם העבודות האלה? יש לי עוד כמה עבודות שעבדתי בהם בתחום בריאות הנפש אבל אני עדיין לא יודעת... יצא לי הרבה שלא קיבלו אותי לעבודות בגלל הגיל ואני ממש מפחדת שזה יקרה גם בתואר שני או בדוקטורט. מישהו שמבין בתחום ויכול להסביר לי את סיכויי הקבלה שלי?