מה דעתכם על ניתוח פלסטי? זה דבר חיובי או שעדיף לקבל את עצמך?

תלוי כי יש דברים שאפשר לקבל ויש דברים שלא והורסים לבנאדם את איכות החיים אז למה לא לעשות ניתוח
הבעיה היא אולי התמכרות

לדעתי צריך לאהוב את עצמנו כמו שאנחנו
יצא לי לשמוע על אנשים שהתחילו במשהו קטן ואז זה המשיך לעוד דברים
אבל שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה

לדעתי זה לא טוב אף פעם, כל אחד נולד עם הפנים שלו מסיבה

#קודקודצהוב

כל עוד אין אובססיה לניתוחים פלסטיים
אז סבבה יש אנשים שיש להם חוסר ביטחון מטורף באף ואחר כך אחרי הניתוח הם באמת מרגישים ביטחון אני חושבת שעם משהו ממש מפריע אז אפשר לשנות

שואל השאלה:
^ אז כאילו חיובי אם זה משהו נקודתי שלילי אם זה לשנות כל דבר קטן?

אני לא מדברת על דברים קטנים אני מדברת על דברים גדולים שממש הורסים לנו מהביטחון ביום יום

שואל השאלה:
כן אז כתבתי

ניתוחים זה חיובי אם זה למשהו נקודתי וזה שלילי אם זה לשנות כל דבר קטן לא כזה משמעותי

שואל השאלה:
הבנתי נכון?

כןכן הבנתי אותך

דעתי במידה וכל עוד זה לא ממקום של שנאה עצמית ולגמרי משנים את הנראות שלך, את האמת שאני דווקא בעד.

יכול להיות שלבן אדם יש משהו שממש מציק לו במראה, ואם זה יכול לעזור ולתת לו בטחון בעניין אז למה לא? שוב, לא בקטע נגיד לשנות את כל הפרצוף או שאתה במקום שאתה שונא כל דבר אצלך.
כל עוד זה משהו נקודתי שמשחרר אותך ממשהו שממש העיק עלייך, אז לדעתי זה טוב.. ולמי שיש את האפשרות והכסף, אז שיהנה.

כמובן שכל אחד יעשה מה שבא לו.. גם אלה שמגזימים עם הניתוחים זאת הבחירה שלהם. פשוט דעתי חבל ולא יפה כשמגזימים, וזה ממש הרסני לשנות לעצמך את כל הפרצוף והגוף נגיד.

שואל השאלה:
^ אבל זה לא סתירה זה יכול להיות גם משהו נקודתי שמעיק עליך אבל שגם גורם לך לשנאה עצמית. אז לא הבנתי כל כך את ההבדלה שעשית.

לא בדיוק
משהו כזה יכול להעיק עלייך, אבל בכללי אתה מאוד שלם עם עצמך.
ובסוף לכל אחד יש דברים שאנחנו פחות שלמים איתם.
נכון שזה טריקי, פשוט צריך לשים לב אם זה לא ממקום של שנאה עצמית שאז אתה מאשים את עצמך בכל דבר וכל דבר בך מרגיש לא טוב.. או שזה באמת ממקום שאותו דבר ממש מפריע לך לבטחון.

נגיד כשאני שנאתי את עצמי עד לפני כמה שנים, לא הייתי מסוגלת לראות את עצמי כבחורה יפה פשוט בין היתר (כשתכלס יש לי גם נתונים/ ולידציה בעניין). היום כשאני כן מעריכה ואוהבת את עצמי, עם הרבה עבודה קשה גאה לומר, אז אני כן מצליחה לאהוב את איך שאני נראת וחושבת שאני יפה.
וכן, יש דברים שאני לפעמים מרגישה אי נוחות איתם.. או ימים שאני מרגישה פחות יפה, כמו אצל כולם. אבל זה לא אומר שבכללי אני לא אוהבת את איך שאני נראת או משהו כזה

שואל השאלה:
דבר ראשון כל הכבוד

ולנושא:

למה זה לא יכול להיות ממקום של שנאה עצמית אבל שאתה פשוט שונא את עצמך בגלל דבר אחד ספציפי שאתה לא אוהב? לא מאשים את עצמך ב"כל דבר" או שונא "כל דבר" פשוט ממש שונא דבר אחד ספציפי, שגורם לך לשנוא את עצמך. זה לא אופציה ולידית מבחינתך?

שואל השאלה:
נגיד, שנאה עצמית נטו בגלל אף לא יפה. אבל עדיין לא מאשים את עצמך בכל דבר וכל דבר בך מרגיש לא טוב.

שנאה עצמית לא מגיעה רק מאף לא יפה. זה פשוט חוסר השלמה כנראה..
שנאה עצמית היא דבר עמוק מזה, היא לא רק מראה. היא הרבה פעמים קשורה להאשמה והלקאה עצמית.
וזה גם למה במידה ותעשה את אותו ניתוח זה לא באמת יעזור או ישפיע על השנאה..
אני חושבת שזה מצב של שנאה אם אתה פיזית מנסה לשנות את כל הפרצוף..
כמו שאמרתי, אני אפילו בעד שינויים כמו ניתוח אף- ולא דברים עכשיו שלגמרי משנים את הזהות כאילו זה פרצוף אחר.

שואל השאלה:
אני לא מסכים איתך, לדעתי בן אדם כן יכול לשנוא את עצמו נטו בגלל האף שלו, ואחרי ניתוח אף להפסיק לשנוא את עצמו

שואל השאלה:
וגם מכיר מישהו כזה האמת

אז אותו אחד שם משקל יותר מידי כבד על המראה.
בכל מקרה, שנאה עצמית היא עמוקה מזה.. זה פשוט משהו שממש הפריע לו, כנראה ברמה שממש שנא את זה אצלו. אבל זאת לא שנאה עצמית.

גם תלוי בן כמה הוא..
כי יש נגיד הבדל בין גיל ההתבגרות לבין אדם יותר מבוגר. אני יודעת שמעצבן לשמוע את זה, אבל זה ככה

למה סטיפס שמים תמונה כזאת חושפנית בתמונות שלהם