חבר שלי ואני רבנו בלילה

הייתה תקופה שלא היה לי איפה לגור, הייתי אצל חבר שלי ואצל סבתא שלי לא יכלתי להיות בגלל סיבות אישיות .
ואז התחלתי להשכיר לעצמי דירה כדי להיות תלויה בעצמי.
עכשיו, התגייסתי לצבא ואני חוזרת הביתה אחרי 21 או אחרי 12 ימים בבסיס
לבערך יומיים.
ביומיים האלה אני הולכת לחבר שלי ולסבתא שלי שעכשיו יש לי את האפשרות ללכת אליה והבית שלי נשאר פשוט ריק מאנשים.
עכשיו לי זה לא מפריע, כי מחר מחרותיים לא יהיה לי איפה להיות , יש לי ביטחון ויש לי בית.
אבל חבר שלי מתעצבן עליי שהבית עומד ריק סתם ואני יכולה לעבור לגור איתו ( הוא גר ביחידת דיור קטנה אצל סבתא שלו וממש לא נעים לי להיות שם כשהוא לא שם).
עכשיו גם הצבא יתחיל לשלם לי את השכירות אבל הוא אומר שאני יכולה לחסוך את הכסף הזה ושאני זורקת כסף לפח .
אני לא אשקר שאני עשירה, אני לא קונה לעצמי כמעט כלום כדי לשלם את השכירות מהמעט כסף שיש לי אבל כל עוד יש לי ביטחון זה באמת לא מפריע לי.
אני לא רוצה להגיע למצב שבו אני שוב פעם אחשוב על איפה להעביר את הלילה .
ולא משנה כמה אני מסבירה הוא לא מבין, הוא אומר לי לעבור אליו אבל אני מפחדת שמחר מחרותיים נריב וניפרד ושוב פעם אתקע בלי מקום להיות .
אני צודקת? אם אני טועה אפשר שיעזרו לי באמת להבין את הצד שלו ולמה זה מפריע לו כל כך הרבה?