אשכרה מכיתה ג' עד כיתה ז' ח' בערך, הייתי מקבלת כל יום שישי לפחות סטירה אחת.

היום ההורים שלי לא מרביצים!!!!!!!הם הפסיקו ממזמן ברוך השם.
קיצור הייתי ילדה רעה וכל יום שישי שהיה את הבלגן של לפני שבצ לא תמיד הייתי עושה מה שאומרים לי או מתחצפת או שהיו מכניסים אותי לחדר ולא הייתי נכנסת ופשוט באופן קבוע ביום שישי הייתי חוטפת...
סטירה זה היה במקרה הטוב..
במקרים פחות טובים זה היה חגורה...
ובין לבין היה גם נעליים צביטות פליקים וכזה
ושהייתי קטנהיותר גם זה היה חריף שמנפח שפתיים...
אבל אשכרה כל יום שישי הייתי נענשת ובחדר שלי בוכה עד הקידוש וגם שם לא הייתי יוצאת עד שלא ביקשתי סליחה מאמא שלי וגם אם הייתי יוצאת לא היו מוזגים לי אוכל והייתי מוזגת לעצמי..
וכל האחים שלי כאלה טובים ואחותי הגדולה בחיים לא חטפה...
אנחנו 7 אחים
2 אחים כן מידי פעם...והקטנים בחיים לא
ואני כל שישי באופן קבוע פשוט זה היה הרגל.אני בוכה.חוטפת עונשים ומכות.ישנה לפעמים אמא שלי באה מעירה אוצי באלימות להמשיך לעזור...
ואני לא מדברת על שאר ימי השבוע.
זה מבאס להיות הילדה הזאת
היחידה בבית שחטפה בחגורה כמה פעמים...אחשלי הגדול חטף פעם אחת.
מה אתם חושבים?
גם אצלכם זה היה ככה?
הגיע לי?
היום אני באמת בקשר כל כך מעולה עם ההורים ולא מרגיש לי שזה חריג או משו
פשוט פתאום יצא לי לחשוב על זה שאשכרה זה היה באופן תמידיי