עוד אנשים פשוט עצובים?

כאילו אני בסך הכול ילדה מבית טוב ממשפחה שאוהבת אותי, יש לי חברים שאני מאוד אוהבת ונהנית איתם וגדלתי בסביבה ממש טובה. זה לא שיש איזה סיבה שאני אהיה עצובה. לא חוויתי איזה טראומה שאני מדחיקה, ויש אנשים שמתמודדים עם כלכך הרבה יותר ממני ואני מודעת לזה. אבל עדיין אני פשוט באמת מרגישה כלכך לא יודעת, אפילו לא תמיד עצובה, אלא יותר ריקנית, ויש לי לבכות פשוט משום מקום. ואני לא מצליחה להבין מאיפה זה נובע כי אין לזה סיבה. ורציתי לדעת אם יש מזדהים? :)