39 תשובות
מן הסתם, ואחלה כל אחד שיאמין במי שהוא רוצה
מודע
ואני לא חושב על זה
ואני לא חושב על זה
ברור שיש עוד דתות אבל אנחנו הדת האמתית שאלוהים בחר בנו לעם
לא אני מעולם לא שמעתי לא על הנצרות, לא על האסלאם ואפילו לא על הבודהיזם
כמובן, היו המון דתות ויש המון דתות.
אני מודע אבל החידות שמעצבנות אותי זה האיסלם והנצרות כי הם נצרו מאיתנו והם חושבים שהם יותר טובים מאיתנו
שואל השאלה:
מי שאמר שהוא יודע, מה לדעתכם הסיבה שאתם מאמינים שהדת שלכם היא אמת לעומת דתות אחרות?
מי שאמר שהוא יודע, מה לדעתכם הסיבה שאתם מאמינים שהדת שלכם היא אמת לעומת דתות אחרות?
אנונימי
מודע, גם להם יש ערך, אני בתפקיד היהודי, הוא התפקיד הנוצרי, האחר בתפקיד הבודהיסטי, וכן הלאה (אם אתה רוצה לעיין, יש לי בפרחים תשובה על שאלה שנמחקה לגבי 'מה ההבדל בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה' בה הסברתי יותר באריכות את הנידון בשם הרב אליהו בן-אמוזג, לצערי בגלל שהשאלה נמחקה אני לא יכול להפנות לקישור, אמנם זה עדיין נשאר בפרחים שלי איכשהו...).
כן, מודעת
דעתי שהכל בסדר
אני מתמקדת באמונה שלי ואני בעד שכל אחד יאמין במה שמרגיש לו נכון ושמניע אותו להפוך לאדם טוב יותר
דעתי שהכל בסדר
אני מתמקדת באמונה שלי ואני בעד שכל אחד יאמין במה שמרגיש לו נכון ושמניע אותו להפוך לאדם טוב יותר
שואל השאלה:
^^מזתאמרת ערך? הם מאמינים באמונה מנוגדת לשלך. השאלה שלי היא מה גורם לך לחשוב שהאמונה שלך נכונה יותר מהשאר?
^^מזתאמרת ערך? הם מאמינים באמונה מנוגדת לשלך. השאלה שלי היא מה גורם לך לחשוב שהאמונה שלך נכונה יותר מהשאר?
אנונימי
שואל השאלה:
^^איך זה בסדר? הרי את מקיימת את האמונה שלך בזמן שאת לא יודעת אם היא הדת הנכונה או לא.
^^איך זה בסדר? הרי את מקיימת את האמונה שלך בזמן שאת לא יודעת אם היא הדת הנכונה או לא.
אנונימי
זה כל הקטע של אמונה
ברור..?
מה יכולה להיות הדעה שלי שכל אחד יאמין במה שהוא רוצה
מה יכולה להיות הדעה שלי שכל אחד יאמין במה שהוא רוצה
שואל השאלה:
^ואם מסתבר שהאמונה שלך לא נכונה ואמונה אחרת היא הנכונה איך תדע?
^ואם מסתבר שהאמונה שלך לא נכונה ואמונה אחרת היא הנכונה איך תדע?
אנונימי
אני לא אדע בחיים ואף אחד לא ידע בחיים
זה הקטע באמונה כל אחד מאמין במה שהוא רוצה ואני מאמין לפי היהדות
זה הקטע באמונה כל אחד מאמין במה שהוא רוצה ואני מאמין לפי היהדות
אי אפשר לדעת אם אתה מאמין במשהו רק שאתה יודע שהוא הדבר הנכון להאמין בו אז זה לא אמונה
שואל השאלה:
^^לא היית רוצה לדעת אם מה שאתה מאמין בו נכון במציאות?
^^לא היית רוצה לדעת אם מה שאתה מאמין בו נכון במציאות?
אנונימי
^ברור שהייתי אבל איך זה קשור למה ששאלת? אני *מאמין* בינתיים שהיהדות היא הדת הנכונה אני לא יודע אם היא באמת נכונה
ברור שהייתי רוצה אבל אני מאמין שהןא אמיתי במציאות וזה מה שחשוה
^10
התפיסה שלי על האלוקות יותר רחבה מנרטיב בודד, פשוט אעתיק דברי משם-
ובעניין הנצרות, דעתי כדעת הרב בן אמוזג (ששיבח אותו מאוד ר' חיים פלאג'י כגאון ומטובי חכמי הדור המהלכים לפני הבורא, הובא בוויקיפדיה ערך 'אליהו בן אמוזג') שיש להם חשיבות ולגויים גם הם נחשבים לעבודת ה' מאחר והם אמונה בשיתוף, והסביר מדוע כל הדתות חשובות ודלא כהאומרים שהדתיים פוסלים את כל הדתות, והאתאיסטים פוסלים דת אחת נוספת, אלא אנחנו מקבלים נכונות כל הדתות, שראו מה שראו והניסים שנעשו להם- אפשר בהחלט שנעשה להם, ונבואות שהיו להם, אפשר בהחלט שהתנבאו מה שהתנבאו, אלא שאנו כיהודים בעלי התפקיד של העבודה היהודית, והם בעלי התפקיד של העבודה הנוצרית, האיסלמית, הבודהיסטית וכו', כל אחד מהם במה שהוא בעבודתו, אלא שיש בכל הדתות דבר החסר הנמצא ביהדות, שאנו אמורים ללמדם להם (כנראה כוונתו לימות המשיח), אך בכלליותם יש בהם צדק רב כלפי מעשיהם שלהם עצמם אל עצמם, אלא שאנחנו בתפקיד היהודים ולא בתפקיד הנוצרים.
עד כאן לשון התשובה הנ'ל.
כשאדם חוטא, זה כי הוא צריך לחטוא, כשאדם מקיים מצוות, זה כי הוא צריך לקיימם, כשאדם מאמין, זה כי נגזר עליו להאמין בגזירת הבורא, כשאדם אינו מאמין, זה כי נגזר עליו שלא להאמין בגזירת הבורא.
(עיין ערך דטרמניזם).
לדבי שכר ועונש? הם רק תוצאה, שכר ועונש הם פשוט החלת חיוביות (טוב) ושליליות (רע) על התוצאות הללו.
אבל טוב ורע הם מושגים אנושיים סובייקטיביים, לא מושגים אמיתיים ("הטוב והרע נתתי לפניך"- לפניך ולא לפני, שלפני הבורא הכל שווה, כולל העונש ןהשכר, כולל גם עדן וגהינום). אנחנו אלו שמתייחסים לעונג או לסבל כדברים טובים או רעים. בפועל- שניהם שטויות (עיין ערך ניהליזם מוסרי).
בעיקרון דבר זה מבוסס על דברי האריז"ל בדרוש עיגולים ויושר, אך כבר קדם לו רבינו חסדאי קרקש ב'אור השם', ולכך הסכים בעל התניא, ומה שנחלק עליו הגר"א, למעשה הודה לו בפירושו לספרא דצניעותא שהכל הבל, ולרוב נהוג לתרץ בזה (כן לדוגמה כתב הרב אליהו דסלר במכתב שלו) שהגר"א עשה עצמו כאילו הוא חלק עליו משום שזה דבר שמסוכן לומר לציבור, שמא כשיבינו שאין בחירה (יש בחירה באותו אופן שיש טוב ורע, יש חווית בחירה, אך בהסתכלות מצידו של הבורא אין לנו בחירה) לא ישמרו עוד מצוות, לכן לא רק שהסתיר דבר זה אלא אף ניהל על כך מחלוקת גדולה שנמשכת עד היום, אבל בפועל הודה לו בספריו שהניח שפחות יגיעו לציבור.
התפיסה שלי על האלוקות יותר רחבה מנרטיב בודד, פשוט אעתיק דברי משם-
ובעניין הנצרות, דעתי כדעת הרב בן אמוזג (ששיבח אותו מאוד ר' חיים פלאג'י כגאון ומטובי חכמי הדור המהלכים לפני הבורא, הובא בוויקיפדיה ערך 'אליהו בן אמוזג') שיש להם חשיבות ולגויים גם הם נחשבים לעבודת ה' מאחר והם אמונה בשיתוף, והסביר מדוע כל הדתות חשובות ודלא כהאומרים שהדתיים פוסלים את כל הדתות, והאתאיסטים פוסלים דת אחת נוספת, אלא אנחנו מקבלים נכונות כל הדתות, שראו מה שראו והניסים שנעשו להם- אפשר בהחלט שנעשה להם, ונבואות שהיו להם, אפשר בהחלט שהתנבאו מה שהתנבאו, אלא שאנו כיהודים בעלי התפקיד של העבודה היהודית, והם בעלי התפקיד של העבודה הנוצרית, האיסלמית, הבודהיסטית וכו', כל אחד מהם במה שהוא בעבודתו, אלא שיש בכל הדתות דבר החסר הנמצא ביהדות, שאנו אמורים ללמדם להם (כנראה כוונתו לימות המשיח), אך בכלליותם יש בהם צדק רב כלפי מעשיהם שלהם עצמם אל עצמם, אלא שאנחנו בתפקיד היהודים ולא בתפקיד הנוצרים.
עד כאן לשון התשובה הנ'ל.
כשאדם חוטא, זה כי הוא צריך לחטוא, כשאדם מקיים מצוות, זה כי הוא צריך לקיימם, כשאדם מאמין, זה כי נגזר עליו להאמין בגזירת הבורא, כשאדם אינו מאמין, זה כי נגזר עליו שלא להאמין בגזירת הבורא.
(עיין ערך דטרמניזם).
לדבי שכר ועונש? הם רק תוצאה, שכר ועונש הם פשוט החלת חיוביות (טוב) ושליליות (רע) על התוצאות הללו.
אבל טוב ורע הם מושגים אנושיים סובייקטיביים, לא מושגים אמיתיים ("הטוב והרע נתתי לפניך"- לפניך ולא לפני, שלפני הבורא הכל שווה, כולל העונש ןהשכר, כולל גם עדן וגהינום). אנחנו אלו שמתייחסים לעונג או לסבל כדברים טובים או רעים. בפועל- שניהם שטויות (עיין ערך ניהליזם מוסרי).
בעיקרון דבר זה מבוסס על דברי האריז"ל בדרוש עיגולים ויושר, אך כבר קדם לו רבינו חסדאי קרקש ב'אור השם', ולכך הסכים בעל התניא, ומה שנחלק עליו הגר"א, למעשה הודה לו בפירושו לספרא דצניעותא שהכל הבל, ולרוב נהוג לתרץ בזה (כן לדוגמה כתב הרב אליהו דסלר במכתב שלו) שהגר"א עשה עצמו כאילו הוא חלק עליו משום שזה דבר שמסוכן לומר לציבור, שמא כשיבינו שאין בחירה (יש בחירה באותו אופן שיש טוב ורע, יש חווית בחירה, אך בהסתכלות מצידו של הבורא אין לנו בחירה) לא ישמרו עוד מצוות, לכן לא רק שהסתיר דבר זה אלא אף ניהל על כך מחלוקת גדולה שנמשכת עד היום, אבל בפועל הודה לו בספריו שהניח שפחות יגיעו לציבור.
שואל השאלה:
^לא הצלחתי להבין מהתשובה שלך למה האמונה שלך נכונה יותר מאמונות אחרות.
^לא הצלחתי להבין מהתשובה שלך למה האמונה שלך נכונה יותר מאמונות אחרות.
אנונימי
^
מי אמר שהיא נכונה יותר? אני והם שנינו עושים רצון בוראנו בעבודתנו, אני בתפקיד היהודי, האחר בתפקיד האתאיסט (אף המתנגד ליהדות), והם בתפקחד הנוצרי, והאחר בתפקיד השינטואי, והאחר בתפקיד האצטקי, והאחר בתפקיד הבודהיסטי וכו'.
מי אמר שהיא נכונה יותר? אני והם שנינו עושים רצון בוראנו בעבודתנו, אני בתפקיד היהודי, האחר בתפקיד האתאיסט (אף המתנגד ליהדות), והם בתפקחד הנוצרי, והאחר בתפקיד השינטואי, והאחר בתפקיד האצטקי, והאחר בתפקיד הבודהיסטי וכו'.
שואל השאלה:
^אתה טוען שיש כאן חלוקת תפקידים ואתה טוען את זה על סמך האמונה שלך. אנשים אחרים שלא מאמינים ביהדות מבחינתם הם מקיימים את הדת האמיתית לא תפקיד מתוך דתות מרובות ומבחינתם אתה זה שטועה בדרך. אז שואל שוב למה אתה חושב שאתה בדרך הנכונה?
^אתה טוען שיש כאן חלוקת תפקידים ואתה טוען את זה על סמך האמונה שלך. אנשים אחרים שלא מאמינים ביהדות מבחינתם הם מקיימים את הדת האמיתית לא תפקיד מתוך דתות מרובות ומבחינתם אתה זה שטועה בדרך. אז שואל שוב למה אתה חושב שאתה בדרך הנכונה?
אנונימי
^
יפה, הצלחת להתקיל אותי לרגע, ואני מעריך את זה, זה גרם לי לחשוב על הנושא שוב, תודה :)
למעשה אמונה זו נובעת מעצם התפיסה לגבי הבורא או עד כמה הוא מרומם.
[הבורא באופן זה, מוסכם באופנים שונים בידי הדתות האברהמיות וגם הדאיסטיות (כלומר- רוב דתות המזרח הרחוק), שפשוט מאמינות שהוא כבר לא מתערב, אמנם הוא כן קיים, לפעמים הם מייחסות אותו להיות אחד עם הבריאה עצמה, או עם האנושות, או עם שניהם ברבדים שונים, ולכל הנ'ל גם אני מסכים, אמנם תוכל למצוא דתות אחרות].
ובאמת טענתך טובה, כי לפי אמונתי הדתות שאינם מאמינות באל אחד בשיתוף עם אלים נוספים- הם כבר נקראים עובדי עבודה זרה או אף טועים.
כלומר- תשובתי ענתה על מה ששאלת אם אנו מודעים לכך שיש עוד דתות, ואכן- זה מסתדר לי תיאולוגית, אין לי בעיה עם כך.
אך אינו עונה על שאלתך השנייה- מניין לי שאני צודק והם טועים.
אז כן, אני חולק על המושג 'ידוע' כפי שהוא נתפס אתל אנשים, ידוע לכל זה מוסכם על הכל, יתכן שזו טעות, אני ספקן אפסטימולוגי, הווי אומר- מסתפק ביכולת של האדם להשיג איזושהי אמת (עיין רבי אברהם אבואלעפיא בתחילת ספרו 'אמרי שפר', ומוהרנ"ת מברסלב בספרו 'קנאת ה' צבקות' אות יא, וכן משמע מספר הברית לרפ"א פז"א מווילנא ח"א פ"ח).
כלומר- שאדם לא יכול לעולם להיות בטוח באמונתו (עד כדי שרבי אברהם אבואלעפיא כתב שם שמי שלא יכול להטיל ספק באמונתו, כולל בדברים שסותרים יהדותו, גרוע הוא מבחינה יהודית מהפילוסופים שפרקו עול תורה, מאחר ואטם אוזניו למשמע האמת, ושמא האמת אינה עם תורתו או הבנתו בתורה).
אכן זה גורם לאדם שיצטרך להסכים על דבר מה, ולאחר שיהיה לו מוסכם, שיוכל להכיל דעות אחרות משלו, ולהסכים להם אם יראה לנכון בכך. פשוט ההיתכנות לתיאוריה חלופית אינה מחלשת כוחה של התיאוריה הנוכחית (קארל פופר בספרו 'הלוגיקה של גילויים מדעיים', אני לוקח זאת גם כן לדת). אם יצליחו לשכנע אותי אחרת עם אחת התיאוריות, לא מן הנמנע שאקבלה או בחלקה, הכל כפי מה שיוסכם בדעתו של האדם, שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
יפה, הצלחת להתקיל אותי לרגע, ואני מעריך את זה, זה גרם לי לחשוב על הנושא שוב, תודה :)
למעשה אמונה זו נובעת מעצם התפיסה לגבי הבורא או עד כמה הוא מרומם.
[הבורא באופן זה, מוסכם באופנים שונים בידי הדתות האברהמיות וגם הדאיסטיות (כלומר- רוב דתות המזרח הרחוק), שפשוט מאמינות שהוא כבר לא מתערב, אמנם הוא כן קיים, לפעמים הם מייחסות אותו להיות אחד עם הבריאה עצמה, או עם האנושות, או עם שניהם ברבדים שונים, ולכל הנ'ל גם אני מסכים, אמנם תוכל למצוא דתות אחרות].
ובאמת טענתך טובה, כי לפי אמונתי הדתות שאינם מאמינות באל אחד בשיתוף עם אלים נוספים- הם כבר נקראים עובדי עבודה זרה או אף טועים.
כלומר- תשובתי ענתה על מה ששאלת אם אנו מודעים לכך שיש עוד דתות, ואכן- זה מסתדר לי תיאולוגית, אין לי בעיה עם כך.
אך אינו עונה על שאלתך השנייה- מניין לי שאני צודק והם טועים.
אז כן, אני חולק על המושג 'ידוע' כפי שהוא נתפס אתל אנשים, ידוע לכל זה מוסכם על הכל, יתכן שזו טעות, אני ספקן אפסטימולוגי, הווי אומר- מסתפק ביכולת של האדם להשיג איזושהי אמת (עיין רבי אברהם אבואלעפיא בתחילת ספרו 'אמרי שפר', ומוהרנ"ת מברסלב בספרו 'קנאת ה' צבקות' אות יא, וכן משמע מספר הברית לרפ"א פז"א מווילנא ח"א פ"ח).
כלומר- שאדם לא יכול לעולם להיות בטוח באמונתו (עד כדי שרבי אברהם אבואלעפיא כתב שם שמי שלא יכול להטיל ספק באמונתו, כולל בדברים שסותרים יהדותו, גרוע הוא מבחינה יהודית מהפילוסופים שפרקו עול תורה, מאחר ואטם אוזניו למשמע האמת, ושמא האמת אינה עם תורתו או הבנתו בתורה).
אכן זה גורם לאדם שיצטרך להסכים על דבר מה, ולאחר שיהיה לו מוסכם, שיוכל להכיל דעות אחרות משלו, ולהסכים להם אם יראה לנכון בכך. פשוט ההיתכנות לתיאוריה חלופית אינה מחלשת כוחה של התיאוריה הנוכחית (קארל פופר בספרו 'הלוגיקה של גילויים מדעיים', אני לוקח זאת גם כן לדת). אם יצליחו לשכנע אותי אחרת עם אחת התיאוריות, לא מן הנמנע שאקבלה או בחלקה, הכל כפי מה שיוסכם בדעתו של האדם, שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
שואל השאלה:
^אז אם אתה לא יודע שאתה צודק באמונתך למה אתה מקיים אותה?
^אז אם אתה לא יודע שאתה צודק באמונתך למה אתה מקיים אותה?
אנונימי
^
אני יודע במובן שזה מוסכם עלי שכך הוא, מאחר ויש לי תיאוריה קיימת, ואין לי דבר שגורם לי לשנות אותה, טרם מצאתי בה מספיק פגמים בשביל כך, וטרם מצאתי תיאוריה אחרת שטובה ממנה (גם לא בהכרח אחת שגרועה ממנה).
כמו שאמרתי- אין דבר כזה 'ידיעה' במובן שאתה מנסה לחתור אליו, כמו שאני לא יודע שאני קיים, או שאתה קיים, או שהקיום קיים, אבל זה לא אומר שאני מפסיק את כל הפעילויות שלי רק בגלל זה, אלא אני עובד לפי התיאוריות הקיימות.
אני יודע במובן שזה מוסכם עלי שכך הוא, מאחר ויש לי תיאוריה קיימת, ואין לי דבר שגורם לי לשנות אותה, טרם מצאתי בה מספיק פגמים בשביל כך, וטרם מצאתי תיאוריה אחרת שטובה ממנה (גם לא בהכרח אחת שגרועה ממנה).
כמו שאמרתי- אין דבר כזה 'ידיעה' במובן שאתה מנסה לחתור אליו, כמו שאני לא יודע שאני קיים, או שאתה קיים, או שהקיום קיים, אבל זה לא אומר שאני מפסיק את כל הפעילויות שלי רק בגלל זה, אלא אני עובד לפי התיאוריות הקיימות.
שואל השאלה:
^יש מעל 4000 דתות אחרות שאתה לא מכיר
אחרי היהדות קמו עוד דתות ביניהם נצרות ואיסלאם.
האם אתה מצליח להבחין כאן באיזשהו דפוס?
^יש מעל 4000 דתות אחרות שאתה לא מכיר
אחרי היהדות קמו עוד דתות ביניהם נצרות ואיסלאם.
האם אתה מצליח להבחין כאן באיזשהו דפוס?
אנונימי
^
לפי התיאוריה שלי אני גם לא פוסל אותם, כמו שאמרתי.
קמו עוד דתות? כן ירבו.
קמו עוד אתאיסטים? כן ירבו.
עוד יצאו בשאלה? כן ירבו.
עוד חזרו בתשובה? כן ירבו.
הכל שווה בעיני.
לפי התיאוריה שלי אני גם לא פוסל אותם, כמו שאמרתי.
קמו עוד דתות? כן ירבו.
קמו עוד אתאיסטים? כן ירבו.
עוד יצאו בשאלה? כן ירבו.
עוד חזרו בתשובה? כן ירבו.
הכל שווה בעיני.
שואל השאלה:
^אין בעיה אבל סתם זורק רעיון לאוויר אם את רואה שיש כל כך הרבה דתות עם טענות מנוגדות ודתות חדשות שקמות, אולי זה לא באמת "אלוהי" מבין מה אני אומר?
^אין בעיה אבל סתם זורק רעיון לאוויר אם את רואה שיש כל כך הרבה דתות עם טענות מנוגדות ודתות חדשות שקמות, אולי זה לא באמת "אלוהי" מבין מה אני אומר?
אנונימי
^
אלא אם תגדיר את האלוקי כנעלה מהמציאות עצמה [ומהקיום עצמו], וכל אשר קורה במציאות הוא רצונו (או ליתר דיוק- זה הוא), מה שהם ראו ושמעו ונביאיהם וניסיהם- לא מן הנמנע שראו כזה ושנעשה להם כדבר ההוא, מצד הקדושה או הטומאה- זה לא משנה, זה וזה שליחי הבורא בלי חילוק.
(אני סוג של משתמש באלוקים של שפינוזה אבל עם הרחבה, אם תרצה לקרוא לזה כך).
כלומר, הוא עצמו גרם להקמת אותם הדתות.
זה מזכיר לי מעט דברי רבי יהודה הברצלוני שראה בכמה מדברי חז"ל סימוכין לקיום של חייזרים והאמין בהם, תהה אם הם קיבלו תורה, ועל הצד שהם קיבלו תורה, אם תורתם שונה משלנו, כי יתכן שלאלו יצווה הבורא כך ולאלו כך, ואף יצווה עליהם להתנגד זה לזה, כי זהו ציוויו, ושניהם מקיימים רצונו בכך בשווה וכנ"ל.
אלא אם תגדיר את האלוקי כנעלה מהמציאות עצמה [ומהקיום עצמו], וכל אשר קורה במציאות הוא רצונו (או ליתר דיוק- זה הוא), מה שהם ראו ושמעו ונביאיהם וניסיהם- לא מן הנמנע שראו כזה ושנעשה להם כדבר ההוא, מצד הקדושה או הטומאה- זה לא משנה, זה וזה שליחי הבורא בלי חילוק.
(אני סוג של משתמש באלוקים של שפינוזה אבל עם הרחבה, אם תרצה לקרוא לזה כך).
כלומר, הוא עצמו גרם להקמת אותם הדתות.
זה מזכיר לי מעט דברי רבי יהודה הברצלוני שראה בכמה מדברי חז"ל סימוכין לקיום של חייזרים והאמין בהם, תהה אם הם קיבלו תורה, ועל הצד שהם קיבלו תורה, אם תורתם שונה משלנו, כי יתכן שלאלו יצווה הבורא כך ולאלו כך, ואף יצווה עליהם להתנגד זה לזה, כי זהו ציוויו, ושניהם מקיימים רצונו בכך בשווה וכנ"ל.
מודעת אבל אנחנו הדת האמיתית אז לא כזה אכפת לי
יש מעל 4000 דתות בעולם
וכולן התחילו מאיש אחד.
היהדות היא היחידה שהתחילה מכ - 3 מיליון.
לכן זו שאלה שלא צריך לדון עליה בכלל.
יש כאן הרצאה,בפני סטודנטים גויים.
המרצה הוא יהודי,שחקר את כל הדתות.
יהודי שעזב את יהדותו.
https://youtu.be/x3ssl7a8jqa?si=x2ixnjghjx_nblug
והוא חקר כל דת ודת בעולם,והוא מראה שם במשך כל ההרצאה,שכל דת התחילה באדם אחד.
אבל שהוא הגיע ליהדות ?
הוא גילה שזה קרוב ל - 3 מיליון.
אתם מוזמנים לצפות.
וכולן התחילו מאיש אחד.
היהדות היא היחידה שהתחילה מכ - 3 מיליון.
לכן זו שאלה שלא צריך לדון עליה בכלל.
יש כאן הרצאה,בפני סטודנטים גויים.
המרצה הוא יהודי,שחקר את כל הדתות.
יהודי שעזב את יהדותו.
https://youtu.be/x3ssl7a8jqa?si=x2ixnjghjx_nblug
והוא חקר כל דת ודת בעולם,והוא מראה שם במשך כל ההרצאה,שכל דת התחילה באדם אחד.
אבל שהוא הגיע ליהדות ?
הוא גילה שזה קרוב ל - 3 מיליון.
אתם מוזמנים לצפות.
שואל השאלה:
^אין שום הוכחה שהיו 3 מיליון.
הרעיון של היהדות התחיל מאדם אחד או קבוצה קטנה כמו כל שאר הדתות.
^אין שום הוכחה שהיו 3 מיליון.
הרעיון של היהדות התחיל מאדם אחד או קבוצה קטנה כמו כל שאר הדתות.
אנונימי
אני אפילו לא אגיב על זה.
שואל השאלה:
^כי אין לך מה
^כי אין לך מה
אנונימי
כי אני לא אבזבז את מילותיי היקרות שהבורא נתן לי,על וויכוח עם אפיקורס
שלא מבין שהוא בן של המלך.
בסוף כולם מבינים שהם בני השם.
יש כאלה בחיים,
ויש כאלה אחרי החיים.
אבל כולם מבינים.
שלא מבין שהוא בן של המלך.
בסוף כולם מבינים שהם בני השם.
יש כאלה בחיים,
ויש כאלה אחרי החיים.
אבל כולם מבינים.
כשהאמנתי הייתי מודע לזה, וחשבתי כך בגלל טיעון העד וטיעון ההישרדות (בדיעבד לא חקרתי מספיק, ואולי היה יותר טוב אז, וכיום אני יצאתי בשאלה).
בכל מקרה, רציתי להגיב קצת לאנשים פה.
scrolls' owner, אני מכיר את הגישה שלך כבר, אבל בקריאה חוזרת עלו לי כמה שאלות:
1. היהדות היא לא דת מסודרת, וכמעט הכל לא מוסכם בידי הרוב. חכמים חלקו, פרשנים חלקו, ובכללי כמעט ואי אפשר להגיד משהו על היהדות מבלי להכליל זרמים מסויימים. איך זה בעיניך מסתדר, ובאיזה גישה היית מגדיר את עצמך? (אני חייב להגיד שהגישה שלך היא בין ההכי פחות מקובלות שאני מכיר, לא שמעתי על מאמין דטרמניסט לפני, ואני בטוח שהמון רבנים יחלקו על גישתך, וכנראה רוב הרבנים. או פרשנים גדולים של חכמים).
2. האם יש רב שאתה יכול להגיד שטוען כמוך, והוא פרשן ידוע או חכם?
החתיך הזה, אתה מגיב לאנשים בשאלות, מציג את הטענה ובורח כי זה בזבוז זמן על וויכוח עם אפיקורס.
1. מה השתנה בזמן האחרון? פעם היית מתווכח למרות שזה "בזבוז זמן".
2. מן המקובל שאם נתת טענה תישאר אפילו מעט כדי להגן על העמדה שלך, במיוחד אם אחת מהמטרות שלך באתר זה החזרה בתשובה (מיסיון).
בכל מקרה, רציתי להגיב קצת לאנשים פה.
scrolls' owner, אני מכיר את הגישה שלך כבר, אבל בקריאה חוזרת עלו לי כמה שאלות:
1. היהדות היא לא דת מסודרת, וכמעט הכל לא מוסכם בידי הרוב. חכמים חלקו, פרשנים חלקו, ובכללי כמעט ואי אפשר להגיד משהו על היהדות מבלי להכליל זרמים מסויימים. איך זה בעיניך מסתדר, ובאיזה גישה היית מגדיר את עצמך? (אני חייב להגיד שהגישה שלך היא בין ההכי פחות מקובלות שאני מכיר, לא שמעתי על מאמין דטרמניסט לפני, ואני בטוח שהמון רבנים יחלקו על גישתך, וכנראה רוב הרבנים. או פרשנים גדולים של חכמים).
2. האם יש רב שאתה יכול להגיד שטוען כמוך, והוא פרשן ידוע או חכם?
החתיך הזה, אתה מגיב לאנשים בשאלות, מציג את הטענה ובורח כי זה בזבוז זמן על וויכוח עם אפיקורס.
1. מה השתנה בזמן האחרון? פעם היית מתווכח למרות שזה "בזבוז זמן".
2. מן המקובל שאם נתת טענה תישאר אפילו מעט כדי להגן על העמדה שלך, במיוחד אם אחת מהמטרות שלך באתר זה החזרה בתשובה (מיסיון).
שואל השאלה:
^^המילים שלך לא יקרות אתה ליטרלי מספים את כל סטיפס עם אמירות ריקות מתוכן על הדת. אתה כל פעם בא עם טענה אחרת וסרטון חדש כי הקודם הפריכו לך. אני לא חושב שיש תקווה שאיי פעם יפול לך האסימון אבל מקווה שכן.
^^המילים שלך לא יקרות אתה ליטרלי מספים את כל סטיפס עם אמירות ריקות מתוכן על הדת. אתה כל פעם בא עם טענה אחרת וסרטון חדש כי הקודם הפריכו לך. אני לא חושב שיש תקווה שאיי פעם יפול לך האסימון אבל מקווה שכן.
אנונימי
^^
1. בעניין הזרמים, אני סובר שרק אנאלפבתים צריכים זרמים, היהדות היא לא אירוע חברתי שבו צריך לעשות כקוף אחרי בן אדם, וכלשון הרב מנשה מאליא (אחד משני גדולי תלמידי הגר"א, יחד עם הגר"ח מוולאז'ין, לפי דברי הגר"ח מבריסק) בקונטרס 'סמא דחיי'- "ענייני מעודי... לא להימשך כסומא בארובה אחרי דברי מי שקדמני", ואפילו שאיני נוהג כמותו למעשה לגמרי (שהוא נהג אף לחלוק על אמוראים מבלי להסס, כמעט הוחרם על כך כמה פעמים אך הגר"א הגן עליו ומנע כל החרמות), אלא אני מקפיד שיהיו דברי מבוססים על מי שקדמני, לבד אם יש מן כללי הפסק שפוסל דבריו, אף שאיני מחוייב לכך מן הדין לחלוטין, מצד כבוד להם איני חולק.
וכמותו כתב מהר"ץ חיות לעניין שאם אדם בטוח שהחכמים טועים, ואפילו אם הם כנסת הגדולה בעצמה- אסור לו להיגרר אחריהם (הובא ע"י רב יצחק יוסף בשו"ת הראשל"צ ח"ב יו"ד סי' יא בסופו, לאחר שהביא פוסקים רבים שכתבו כמותו אך לא טרחו להוסיף להביע איסור להימשך אחר החכמים כמותו כשאינו מסכים להם). כעין זה כתב מהרש"ל בהקדמתו לים של חכמה, וכן תלמידו המהר"ל בנתיבות עולם, נתיב התורה (אך מטעם הפוך משל רבו).
ובעניין הגישה שלי בנידון זה-
הגישה שלי מבוססת על כללי הפסק, שהפוסק צריך מקור להחמיר אך יכול להקל בלא מקור (יבואר בהמשך), מה שלכאורה חידש רבי אריה קפלן זצ"ל בתחילת הקונטרס the age of the universe מהרמב"ם שלעניין השקפה, אפשר לילך אחר כל שיטה אם ימצא איזשהו מי מרבותינו שסבר כך, למעשה דבר זה קרוב להיות מפורש ברבותינו שכתבו שהלכה תמיד כדברי המקל (הרב פיינשטיין באגרות משה או"ח ח"א סי' קפו שתמיד דכת המקל והמחמיר שווים, וההולך אחר המקל אין לו שום חטא ובהיתר גמור הוא עושה כן "ואך בדאורייתא ואף בקום ועשה", ועל כן פסק שם כדברי המקל שהיה דעת יחיד ולא התייחס לרוב המחמירים, וכן הרב עובדיה בשם הרבה מאוד פוסקים בקונטרס 'כללי מרן השו"ע' שדעת היחיד אינה בטילה לעולם ועומדת קיימת כנגד רוב פוסקים), אלא שבמקום מנהג יש לילך לםיו אף שהוא חומרא מגזירה דרבנן, וכגון מנהג לילל אחר רוב פוסקים (שקיבלו הרב עובדיה שם, והרב פיינשטיין לא קיבלו, ויתכן שפשוט מאחר והוא מנהג המקום, כל אחד מהם הלך אחר מנהג מקומו, ובמקומו של הרב פיינשטיין לא היה מנהג זה). ואם אחר המקל אפשר ללכת מלכתחילה משום שדעתו שקולה לחולקים עליו, כמו כן יכול לילך אחר המחמיר, נמצא שכל עוד קיימת דעה שכזו, אף דעת יחיד- רשאי האדם לילך אחר מה שירצה מביניהם.
ולמעשה כן מצינו שרצה הבית יוסף בספרו כםי שכתב בהקדמת ספרו, שידע האדם כל השיטות, ויבחר באשר תקרב אל ליבו. לבסוף הפכו אותו להיות הפוסק היחיד (דווקא בזה בתוקף מנהג או קבלה לא קיבלו פסקו, אירוני טיפה...).
אלא שחידש רבי אריה קפלן זצ"ל שם שבהלכות דעות לא חל מנהג זה (והוא עצמו בשאר הלכות קיבל מנהג זה בעראי [שכתב כדברי רוב דעות לכתחילה ולא לכתחילה אך גם לא בדיעבד כפי המקלים, ולפעמים הביא שניהם והכריע כמיעוט המקל (אם כי בכולם נראה שהכריע כמותם משום שהראיות מן הש"ס יותר לטובתם). ולמעשה כעין זה אך בשונה כותב הרב עובדיה (יבי"א ח"ב אבה"ע סי' טז) לעניין שבמקום צער אין דין איסור ביטול מנהג], תוכל למצוא התייחסות לכך בספרו the handbook of jewish thought כמה וכמה פעמים), ומקורו בדברי הרמב"ם הנ'ל. ויתכן שהוא משום שלא נאמרו דברי חז"ל באיסור לעבור על מנהג אלא במה שהוא 'מנהג איסור לגדר וסייג או פרישות' (ב"י יו"ד סי' ריד, ב"ח שם, ש"ך שם, ועוד שאר נו"כ שם ולא מצאתי שם מי שחולק בכך), ואין איסור והיתר בהלכות דעות.
(ויכולתי להאריך עוד הרבה בנידון זה, כדוגמת מה שכתב הב"י יו"ד סי' רצד בבדק הבית בשם הרשב"א שהמחמיר עליו להביא ראיה והמקל אינו צריך להביט ראיה כדאיתא במשנה בידיים [ובתוספתא בסנהדרין], אם כוונתו למקום דאורייתא או דרבנן).
אכן על הנ'ל עמד חולק בדור האחרון בשם הרב ווייס, רב העדה החרדית, בשו"ת מנחת יצחק ח"א בתחילתו וסבר שתמיד יש להחמיר בלא מבחין. ובעניין ראיות- אין לו, רק דחה מעט מהראיות להראות שאינם הראיה גמורה שאפשר לפרשם אחרת. ומחלק מהראיות התעלם לגמרי [הייתי מאריך בדבר מה כלפי אופן תשובותיו בכללי לפעמים בהקשר לנכתב כאן, אבל זה עשוי להיות חירוף וגידוף, ויש לי כבוד גדול אליו סה"כ].
על כל פנים קדמו לכך כמה מכללי הפסק שאסור לקבל דברי הרב בלא מקור, אלא שמצינו כבר לעיל שזה נאמר לגבי המחמיר ולא לגבי המקל, ודי בכך לפסול דבריו מההלכה, גם לשיטתו (ואין דבר זה חדש שהפוסקים כותבים פסקים הפסולים לשיטתם ואף מורים כמותם לאחרים, כדוגמת הרוגצ'ובר שמודה על כך בשו"ת שלמת יוסף או החזו"א שהובא בשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' קנ בסופו).
כלומר- שיטתי שיכיר אדם כל השיטות, ויבחר באשר יראה לנכון, עכ"פ בענייני הלכות דעות. אמנם אודה שבמקום שתהיה ראיה מן ש"ס כנגד אחת השיטות באופן שלא ניתן לתירוץ, או שאסבור שבעל שיטה הנ'ל סבר שדברי הש"ס האלו לא נפסקו להלכה (וכמו שהודה הרמב"ם במכתב שהיו בין התנאים והאמוראים והגאונים כאלו שסברו שהעולם דטרמיניסטי ואין בחירה, אלא שהם דעת מיעוט, והוא בחר מעצמו בדעת הרוב. אם כי בלא מכתביו זה, את דבריו אפשר לתרץ אף עם הסוברים שיש דטרמניזם), או שאתרץ דבריו.
2. כתבתי הרבה דברים פה לאורך הדיון וכמו שאולי הבחנת מתשובה זו, גם דבר פשוט לכאורה כמו 'אפשר בהלכות דעות לילך אחר איזו שיטה שירצה האדם כל עוד היה מי שקדמו [ומעירר הדין אף אם לא היה מי שקדמו, אלא שאינו ראוי, אך יכול]' זו טרחה לא מועטה. אם תוכל ללקט הפרטים שברצונך שאביא דברי רבותינו שסברו כמותם, זה יקל עלי.
עריכה: ובהקשר לגישה כללית, אני משתדל ליישב הל הגישות בהלכות דעות כרבדים, להסביר מדוע זה צדק במובן אחד וברובד אחד והאחר צדק במובן אחר וברובד אחר, והמתבונן בכולם יחדיו יראה את כולם כמרחב דעות (כלומר- אני מנסה להתעלות על המובן של גישות, אלא שמצורך האדם לפעול ואין ביכולתנו לפעול לפי כלל הגישות, תיבחר גישה שתהיה 'דרכי ההנהגה', לעומת מה שיהיו דרכי המושכלות).
ודוגמה לכך הוא מה שכתבתי שיש בחירה ברובד שבו מתייחסים לחוויה, כלומר שאני מכניס דברי כל הסוברים שיש בחירה לרובד החוויה בלבד, לרובד ההסתכלות של האדם על העולם מצד עצמו (שהוא חווה את הבחירה, והוא בדרכי ההנהגה, שאני נוהג כאילו יש לי בחירה), ולא ההסתכלות של על העולם מצד הבורא (שמבחינתו אין בחירה, והוא בדרכי המושכלות ומשותף לכל העליונים שבהם).
1. בעניין הזרמים, אני סובר שרק אנאלפבתים צריכים זרמים, היהדות היא לא אירוע חברתי שבו צריך לעשות כקוף אחרי בן אדם, וכלשון הרב מנשה מאליא (אחד משני גדולי תלמידי הגר"א, יחד עם הגר"ח מוולאז'ין, לפי דברי הגר"ח מבריסק) בקונטרס 'סמא דחיי'- "ענייני מעודי... לא להימשך כסומא בארובה אחרי דברי מי שקדמני", ואפילו שאיני נוהג כמותו למעשה לגמרי (שהוא נהג אף לחלוק על אמוראים מבלי להסס, כמעט הוחרם על כך כמה פעמים אך הגר"א הגן עליו ומנע כל החרמות), אלא אני מקפיד שיהיו דברי מבוססים על מי שקדמני, לבד אם יש מן כללי הפסק שפוסל דבריו, אף שאיני מחוייב לכך מן הדין לחלוטין, מצד כבוד להם איני חולק.
וכמותו כתב מהר"ץ חיות לעניין שאם אדם בטוח שהחכמים טועים, ואפילו אם הם כנסת הגדולה בעצמה- אסור לו להיגרר אחריהם (הובא ע"י רב יצחק יוסף בשו"ת הראשל"צ ח"ב יו"ד סי' יא בסופו, לאחר שהביא פוסקים רבים שכתבו כמותו אך לא טרחו להוסיף להביע איסור להימשך אחר החכמים כמותו כשאינו מסכים להם). כעין זה כתב מהרש"ל בהקדמתו לים של חכמה, וכן תלמידו המהר"ל בנתיבות עולם, נתיב התורה (אך מטעם הפוך משל רבו).
ובעניין הגישה שלי בנידון זה-
הגישה שלי מבוססת על כללי הפסק, שהפוסק צריך מקור להחמיר אך יכול להקל בלא מקור (יבואר בהמשך), מה שלכאורה חידש רבי אריה קפלן זצ"ל בתחילת הקונטרס the age of the universe מהרמב"ם שלעניין השקפה, אפשר לילך אחר כל שיטה אם ימצא איזשהו מי מרבותינו שסבר כך, למעשה דבר זה קרוב להיות מפורש ברבותינו שכתבו שהלכה תמיד כדברי המקל (הרב פיינשטיין באגרות משה או"ח ח"א סי' קפו שתמיד דכת המקל והמחמיר שווים, וההולך אחר המקל אין לו שום חטא ובהיתר גמור הוא עושה כן "ואך בדאורייתא ואף בקום ועשה", ועל כן פסק שם כדברי המקל שהיה דעת יחיד ולא התייחס לרוב המחמירים, וכן הרב עובדיה בשם הרבה מאוד פוסקים בקונטרס 'כללי מרן השו"ע' שדעת היחיד אינה בטילה לעולם ועומדת קיימת כנגד רוב פוסקים), אלא שבמקום מנהג יש לילך לםיו אף שהוא חומרא מגזירה דרבנן, וכגון מנהג לילל אחר רוב פוסקים (שקיבלו הרב עובדיה שם, והרב פיינשטיין לא קיבלו, ויתכן שפשוט מאחר והוא מנהג המקום, כל אחד מהם הלך אחר מנהג מקומו, ובמקומו של הרב פיינשטיין לא היה מנהג זה). ואם אחר המקל אפשר ללכת מלכתחילה משום שדעתו שקולה לחולקים עליו, כמו כן יכול לילך אחר המחמיר, נמצא שכל עוד קיימת דעה שכזו, אף דעת יחיד- רשאי האדם לילך אחר מה שירצה מביניהם.
ולמעשה כן מצינו שרצה הבית יוסף בספרו כםי שכתב בהקדמת ספרו, שידע האדם כל השיטות, ויבחר באשר תקרב אל ליבו. לבסוף הפכו אותו להיות הפוסק היחיד (דווקא בזה בתוקף מנהג או קבלה לא קיבלו פסקו, אירוני טיפה...).
אלא שחידש רבי אריה קפלן זצ"ל שם שבהלכות דעות לא חל מנהג זה (והוא עצמו בשאר הלכות קיבל מנהג זה בעראי [שכתב כדברי רוב דעות לכתחילה ולא לכתחילה אך גם לא בדיעבד כפי המקלים, ולפעמים הביא שניהם והכריע כמיעוט המקל (אם כי בכולם נראה שהכריע כמותם משום שהראיות מן הש"ס יותר לטובתם). ולמעשה כעין זה אך בשונה כותב הרב עובדיה (יבי"א ח"ב אבה"ע סי' טז) לעניין שבמקום צער אין דין איסור ביטול מנהג], תוכל למצוא התייחסות לכך בספרו the handbook of jewish thought כמה וכמה פעמים), ומקורו בדברי הרמב"ם הנ'ל. ויתכן שהוא משום שלא נאמרו דברי חז"ל באיסור לעבור על מנהג אלא במה שהוא 'מנהג איסור לגדר וסייג או פרישות' (ב"י יו"ד סי' ריד, ב"ח שם, ש"ך שם, ועוד שאר נו"כ שם ולא מצאתי שם מי שחולק בכך), ואין איסור והיתר בהלכות דעות.
(ויכולתי להאריך עוד הרבה בנידון זה, כדוגמת מה שכתב הב"י יו"ד סי' רצד בבדק הבית בשם הרשב"א שהמחמיר עליו להביא ראיה והמקל אינו צריך להביט ראיה כדאיתא במשנה בידיים [ובתוספתא בסנהדרין], אם כוונתו למקום דאורייתא או דרבנן).
אכן על הנ'ל עמד חולק בדור האחרון בשם הרב ווייס, רב העדה החרדית, בשו"ת מנחת יצחק ח"א בתחילתו וסבר שתמיד יש להחמיר בלא מבחין. ובעניין ראיות- אין לו, רק דחה מעט מהראיות להראות שאינם הראיה גמורה שאפשר לפרשם אחרת. ומחלק מהראיות התעלם לגמרי [הייתי מאריך בדבר מה כלפי אופן תשובותיו בכללי לפעמים בהקשר לנכתב כאן, אבל זה עשוי להיות חירוף וגידוף, ויש לי כבוד גדול אליו סה"כ].
על כל פנים קדמו לכך כמה מכללי הפסק שאסור לקבל דברי הרב בלא מקור, אלא שמצינו כבר לעיל שזה נאמר לגבי המחמיר ולא לגבי המקל, ודי בכך לפסול דבריו מההלכה, גם לשיטתו (ואין דבר זה חדש שהפוסקים כותבים פסקים הפסולים לשיטתם ואף מורים כמותם לאחרים, כדוגמת הרוגצ'ובר שמודה על כך בשו"ת שלמת יוסף או החזו"א שהובא בשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' קנ בסופו).
כלומר- שיטתי שיכיר אדם כל השיטות, ויבחר באשר יראה לנכון, עכ"פ בענייני הלכות דעות. אמנם אודה שבמקום שתהיה ראיה מן ש"ס כנגד אחת השיטות באופן שלא ניתן לתירוץ, או שאסבור שבעל שיטה הנ'ל סבר שדברי הש"ס האלו לא נפסקו להלכה (וכמו שהודה הרמב"ם במכתב שהיו בין התנאים והאמוראים והגאונים כאלו שסברו שהעולם דטרמיניסטי ואין בחירה, אלא שהם דעת מיעוט, והוא בחר מעצמו בדעת הרוב. אם כי בלא מכתביו זה, את דבריו אפשר לתרץ אף עם הסוברים שיש דטרמניזם), או שאתרץ דבריו.
2. כתבתי הרבה דברים פה לאורך הדיון וכמו שאולי הבחנת מתשובה זו, גם דבר פשוט לכאורה כמו 'אפשר בהלכות דעות לילך אחר איזו שיטה שירצה האדם כל עוד היה מי שקדמו [ומעירר הדין אף אם לא היה מי שקדמו, אלא שאינו ראוי, אך יכול]' זו טרחה לא מועטה. אם תוכל ללקט הפרטים שברצונך שאביא דברי רבותינו שסברו כמותם, זה יקל עלי.
עריכה: ובהקשר לגישה כללית, אני משתדל ליישב הל הגישות בהלכות דעות כרבדים, להסביר מדוע זה צדק במובן אחד וברובד אחד והאחר צדק במובן אחר וברובד אחר, והמתבונן בכולם יחדיו יראה את כולם כמרחב דעות (כלומר- אני מנסה להתעלות על המובן של גישות, אלא שמצורך האדם לפעול ואין ביכולתנו לפעול לפי כלל הגישות, תיבחר גישה שתהיה 'דרכי ההנהגה', לעומת מה שיהיו דרכי המושכלות).
ודוגמה לכך הוא מה שכתבתי שיש בחירה ברובד שבו מתייחסים לחוויה, כלומר שאני מכניס דברי כל הסוברים שיש בחירה לרובד החוויה בלבד, לרובד ההסתכלות של האדם על העולם מצד עצמו (שהוא חווה את הבחירה, והוא בדרכי ההנהגה, שאני נוהג כאילו יש לי בחירה), ולא ההסתכלות של על העולם מצד הבורא (שמבחינתו אין בחירה, והוא בדרכי המושכלות ומשותף לכל העליונים שבהם).