אמא שלי לא מסוגלת להודות כשהיא טועה, ותמיד מוצאת דרכים להפיל את זה עלי. איך לגרום לה להבין שגם היא טועה ולא רק אני?

גם לי היו יחסים כאלו עם אמא שלי בעבר... של ריבים ושהיא חושבת שהיא צודקת, פשוט תפסתי אותה ברגע טוב דיברתי איתה יפה ופתרנו את זה סיכמנו שאנחנו מקשיבות אחת לשנייה ומסוגלות לקבל ביקורת.. מקווה שעזרתי...

מסכים גם אמא שלי ככה!

שואל השאלה:
אבל היא לא סתם מפילה עלי את האשמה, היא צורחת עלי וזה לא אידיאלי שאני יפחד להתעמת איתה לגבי דברים.

חח מכירה את זה אחד הדברים הכי מעצבנים שיש!
כאילו היא חייבת להיות כל הזמן צודקת ובחיים אסור לה לטעות.. היגיון של אמא -.-
מיצתרפת לשאלה

אין דרך. זאת אמא. היא תמיד צריכה להיות צודקת. גם כשהיא לא..-.