אתמול חציתי במעבר חציה ופתאום מכונית באה במהירות והיא עצרה שניה ממני וזה נגע בי אבל לא נפצתי אני רועדת עד עכשיו. למה?

כי זה ממש מפחיד.
אני ראיתי תאונה קוראת מולי והרעש והכל זה היה מלחיץ.
רדעדתי אחרי זה איזה 3 שעות...
זה נורמלי וזה יעבור!

כי נילחצת אני יגיד לך עבריתי בה 3 חושיים בערך 4 תעונות ותמיד לחצתי זה מלחיץ שאתה יודע שאתה שם אוו שאתה יודע כימת הייתי יכולה ליפצע מי תוך 4 תעונות אני נפצעתי ב 2 וזה מפחיד כל הזמן כי זה קרא לך אוו כימת קרא לך מפחיד אין מה להגיד זה הרגיל להילחץ זה יעבור

כי הרגשת שהולך לקרוא לך משהו.. כמעט נפגעת! זה מפחיד! הרעד הזה באה מפחד שיכול היה לקרוא לך משהו אל תחשבי על זה יותר מידי כי ככה לא תצתרחי לפחוד ולחשוב 'מה היה קורה עם'

תרגעי, תשתי, תנוחי קצת.
את צריכה להודות לה' שלא קרה כלום ברוך ה'.
בפעם הבאה תדעי שאת צריכה להביט המון פעמים, לא בגללך, יש נהגים מטורפים כמו שאת שמה לב. אחרי כמה זמן את תשכחי את זה.
:)

מאתמול עד עכשיו משמע שאת עדיין נתונה בתוך הלחץ והבהלה ולא מסוגלת להרפות, גם אם את בריאה ושלמה, ותודה לאל שכך!
תדליקי מוזיקה מרגיעה ושקטה, החשיכי מעט את החדר, תשכבי על המיטה בעיניים עצומות, תנשמי נשימות עמוקות ואיטיות - הכנסת אוויר דרך האף והוצאת האוויר דרך הפה, כל נשימה בת 3 שניות.
אחרי שתספרי 10 נשימות כאלו תתחילי לדמיין דברים טובים קורים. תדמייני איך את הולכת באותו מקום בו קרה המקרה, מסתכלת שמאלה, ימינה, שמאלה - אין רכבים, את חוצה את הכביש ומגיעה בשלום למדרכה השניה, שום דבר לא קרה. תדמייני רק דברים חיוביים. ברגע שאת מרגישה לגמרי לגמרי רגועה תתחילי לספור עוד 10 נשימות עמוקות ואטיות ותפתחי את העיניים.
אגב, במהלך כל התהליך תקפידי על הנשימה הזו ולא לאבד אותה בדרך לנשימה מהירה ומבולבלת, אחרת זה פחות יועיל, המטרה היא להרגיע וכך הגוף ומערכת העצבים נכנסים לרגיעה.
ההליך הזה (אותו עושים בדמיון מודרך) מכניס את הגוף לרגיעה.
לאחר מכן את תרגישי איך הדופק כבר התייצב ואת לא רועדת שוב.
כל פעם שאת מרגישה שזה חוזר - תחזרי על כך, את לא חייבת להאריך, אפילו רק עשרה נשימות כאלו וכבר תרגיעי את גופך.
בהצלחה.
אגב, אם את מאמינה - אחרי נס נהוג לקרוא ברכת הגומל.