2 תשובות
המונח "קנאות דתית" לפי משמעותו היום, הינו דבקות בטקסט "הקדוש" ללא אפשרות שינוי וללא אפשרות להתאימו לזמן ולמקום. הסיבה לקנאות דתית נובעת מהאמונה שכתבי הקודש - של כל דת - הם דברי אלוהים חיים שאינם ניתנים לשינוי. בניגוד לרפורמים והקונסרבטיבים שסוברים שניתן לשנות את ההלכות הכתובות ולהתאימן לרוח הזמן והתקופה.
ואם התכוונת לשאול לגבי "רעיון הקנאות" בדת היהודית הרי התשובה:
רעיון "הקנאה" מוזכר כבר מתקופת המקרא כביטוי רוגז וזעם "ראוי לשמו" של אלוהים כלפי בני ישראל העובדים אלהים אחרים: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה … לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי" (שמות, כ; 3). כלומר לאלהים יש "תכונה" טבעית של "קנאה" והוא דורש בלעדיות מוחלטת, כאשר בני ישראל לא מתייחסים אליו כאל יחיד וכשליט יחיד הוא יזכור ויעניש את המפרים בהכרת קיומו, שלטונו ועבודתו הבלעדית. תכונה זו כתובה פעם נוספת במקרא "כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי ה' קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא" (שמות, לד; 14).
לכן לא רק אלוהים הוא קנאי לשלטונו אלא גם יחידי סגולה בשר ודם מבני ישראל הם מקנאים לה' כמו פנחס בן אלעזר בן אהרון שראה שזמרי נואף עם מדינית (גויה) הוא לבש את אש הקנאה לה' ודקר את שניהם בחרב ובכך הציל את בני ישראל ממגפה שבאה כעונש מאלהים הקנאי לדברו: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי" קנאת פנחס לאלהי ישראל העניקה לו פרס ותגמול): "וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר, כה; 13).
אליהו הנביא אף הוא ניחן בתכונת הקנאות לאלהים שגרמה לו לברוח ולהתבודד (מלכים א, יט, י) וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ".
רעיון הקנאות מתאפיין בדרישה וברצון לשלטונו הבלעדי של אלהים וקיום תורתו. כל סטיה ממנו גורמת לקנאי לזעם ורוגז. מי שהמיר את שלטון האלהים באלהים אחרים, במלכות בשר ודם או הפר את חוקי האלהים דינו עונש חמור עד מוות וכליה. כך נהג אלהים בקנאתו והחרה אחריו פנחס. רעיון הקנאות המוזכר במקרא הוא נחלת אלהים ויחידי סגולה.
לקנאות בשביל הדת נראה לי שנגיד אם מישהו מעליב את היהדות ישר יצאו נגדו זה נקרא (האנשים שיצאו נגדו) קנאות דתית אני לא בטוחה
באותו הנושא: