בנות שהיו בגדנ"ע, יש לי בראשון ואני חושבת אם ללכת או לא.. דעתכן?

אמנם אני לא בת, אבל אני יכול לומר לך מניסיון שכדאי ללכת. זאת חוויה מדהימה (:

ללכת חובה! זו חוויה של פעם בחייםֱ! איפה ישלך?

שואל השאלה:
אין לי מושג אני גם לא יודעת כלום, הייתי חולה בכול השיחות וההכנות שהיו ככה שאני לא יודעת כלום...
מישי שלא בנוייה לדברים האלה ונהנתה?: (

מה אתם מפגרים מה חוויה של פעם בחיים? יהיה לכם צבא שלוש שנים אחרי זה!
ולנושא, אל תלכי זה חרטה ממש חרטה לא נותן כלום זה חיילים גובניקים שעושים פוזות על ילדים בזבוז זמן

שואל השאלה:
טוב, תודה לך! (:

אל תקשיבי לזה שמעליי! באמת שהגדנע זו חוויה מדהימה ולא הייתי מוותרת עליה בחיים! הכרתי ילדים חדשים שלא חשבתי שאני אפילו ידבר איתם בכל התקופה שלי בתיכון, הכרתי מפקדת מדהימה ואיכותית. הגדנע הזאת מוציאה מאנשים צדדים שלא הכרת! איכשהו באחד הערבים הילד הכי ערס בשכבה מצא את עצמו מעביר לנו דיון על הסכסוך הישראלי פלשתיני, פתאום אתה קולט כמה הוא איכותי ודעתן ומדהים, ממש לא מה שחשבת. בקיצור הגדנע הזאת מדהימה לא מרשה לך להפסיד!

תלכי! זאת אחת החוויות הכי כיפיות שהיו לי בחיים! ממש ממש כיף ומלמד עצמאיות, וגם להסתדר עם אנשים וכאלה

לזאת שבלבלה את השכל, תאמיני לי שאני יודע מה אני אומר כשגדנע זה פשוט בזבוז זמן, כנראה לא היה לכם מסע ישראלי\מסע בראשית כל בית ספר קורה לזה אחרת, שם באמת כולם נפתחו לעומת הגדנע שזה היה פשוט שבוע מבוזבז מהחיים שלי

את חייבת ללכת! בהתחלה יהיה לך סיוט ובסוף הסיוט יהיה לעזוב! בהתחלה הכי סבלתי שם ורציתי הביתה ובסוף בכיתי למפקדת שאני רוצה להישאר וזה גם מה שאני מתכננת לעשות בצבא:) (יעני מפקדת-.-)

לhigh&dry, אתה ממש טועה, היה לנו מסע ישראלי לפני חודש וזו הייתה חוויה בפני עצמה, אבל אני באמת חושבת שגם הגדנע זו חוויה מדהימה ואסור אסור להפסיד אותה! אז אל תקבע עובדות סתם! עברתי את שתי החוויות ובשתיהן נהניתי בטירווף!

אני לא הייתי בגדנע ואני מאמין לך שזה חוויה באסה שלא הלכתי אבל הכל לטובה לפחות נהנתי בטירונות שעשיתי לא מזמן

אצלכו השיכבה סבלה ואף אחד לא נהנה. ההמלצה שלי היא שתישארי בבית

זה שהגיב מעליי^
אתה ממש קיצוני! זה שאתה לא נהנת וחברים שלך לא נהנו, לא אומר שאנשים אחרים לא יהנו גם! הרגע ראית ש99% מהתגובות הם של אנשים שהיו ונהנו מאוד, אז כנראה שזאת באמת חוויה מאוד מהנה לרוב האנשים ולא בזבוז זמן. אז תפסיק לכפות את דעתך על אחרים, כשאר ברור שזה רק טעם אישי

חח לא בזבוז זמן? נדבר כשתגיעי לצבא תביני שהגדנע זה חברה עם פרופיל או 45 למינהם 64 שהרמת משכל שלהם זהה למשקי ממטרות

שואל השאלה:
הייתי גם במסע ישראלי, ועוד לפני היינו נורא מגובשים (הכיתה שלי) דיברנו על הכול מהכי עצוב להכי שמח ואני מכירה כול אחד ואחד בכיתה שלי, במסע ישראלי הפעילות עצמה לא נהנתי כי אני ממש לא אוהבת את כול הדברים האלה, אולי רק בשלוש מעגלים ספציפיים, ואת הכיתה הכרתי לפני וגם אחרי, אני ממש לא מדברת על הפן החברתי כי זה הדבר היחיד שהחזיק אותי במסע ישראלי אבל ממש סבלתי שם בכללי כי אני לא אוהבת את כול השטויות האלה והאנשים בשכבה שלי ואני מאוד פתוחים וקרובים עוד מלפני המסע ככה שזה לא ממש משנה מבחינת החברה

מה אכפת לי מה הפרופיל שלהם? הם היו מפקדים שלי ללשבוע ואני נהנתי מלהיות שבוע במקום מנותק מהבית ספר, עם משמעת שונה, ולגור עם אנשים אחרים בחדר, לישון בשק"ש בפעם הראשונה... וזה גם על חשבון בית ספר ככה שזה בכלל לא בזבז לי את הזמן. גם נהנתי לירות ברובה בגיל 15 כי זה בודק את הדיוק שלך ועוד כל מיני דברים... אני יודעת שכשאני אתגייס אני לא אתגעגע לזה בכלל, אבל זה נתן לי טעימה טובה מהטירונות ככה שאני יותר יודעת למה לצפות! וגם המדריכים בגדנ"ע היו נחמדים, הם בסה"כ העבירו משמעת, זה לא שהם התעללו בנו או משהו...

תקשיבי אני מפונקת אבל באמת שחצי שווה...
אם ישלך שכבה סבבה שאת מסתדרת עם רוב הבנות אז סבבה... אני הלכתי והיה לי קשה עם האוכל אבל הייתי על מנות חמות וחטיפים והסתדרתי עם חלק מהבנות מהקבוצה שלי (הרבה ריבים הלכו בינינו... אבל לפעמים גם הרבה צחוקים) ועם רוב הקבוצות האחרות גם הסתדרתי והיה סבבה... אצלנו היה קור משהו מפחידד מעלה אחת בבוקר (!) בצלמון אבל אם אתם במקום יותר חם אז אתם יותר תהנו... אצלנו כולם פשוט סבלו מהקור... זה קור שקשה לתאר.. אי אפשר לתפקד...
האוכל אפשר להסתדר עם חלק מהדברים.. אם אתם באזור חם יחסית אז יהיה לכם דווקא סבבה... ולגבי הפקודות והכול פשוט תזרמו...
אבל אם לא מחשיבים תקטע של האוכל החצי אכיל והקור המטורף והריבים שלי עם חלק מהקבוצה שלי? אז היה דווקא סבבה לגמרי! כמעט כולם אצלי נהנו!
גם כולם אצלנו התחברו למפקדות שלהם! אצלנו את לא מבינה כמה בכינו באותו יום שהיינו צריכים להיפרד ממנה וללכת לאוטובוסים... כול הקבוצה פשוט דמעות... היא הייתה הכי חמודה והכי טובה יחסית משאר המפקדות... ממש התחברנו אליה וראו שגם היא ממש התחברה אלינו... בשיחת סיכום\סיום כולם פשוט התחילו לבכות... גם ההכי ערסיות שהיו איתי בקבוצה פשוט בכו... זה קטע מרגש כי את מתחברת למישו מאודד למרות הכול וזה קשה ככה לעזוב... כולם הצטלמו איתה והיא ממש זרמה וצחקה איתנו ומה לאא?
חלק אמרו שזה שווה וחלק אמרו שזה ממש חרטהה ולא שווה בשיט... זה כן שווה כי זה מכין אותך באיזשהו מקום לצבא וזה קצת נותן טעימה... אבל זה קשה... אל תצפי לאוכל גורמה ואל תצפי לחדרים מהממים... כי זה לא יקרה... זה חראא של תנאים! זה לנקות זה לאכול אוכל לא הכי אכיל שיש.. אבל איך אומרים? זה הכול חוויה.. את נזכרת בזה וצוחקתת!
אני גם לא רציתי לצאת והכול ובסוף יצאתי והיה בסדר כזה... מ1-10? 6-7... לא יותר... יש הרבה שהייתי מורידה עליהם (אוכל קור ריבים) אבל יש הרבה דברים שאהבתי וגיליתי על עצמי..

שואל השאלה:
תודה רבה לך, אנחנו יוצאים לשדה בוקר וזה בדרום ככה שנראה לי שיהיה חם יותר ואוכל אני אהיה גם על מנות חמות.. אני החלטתי שאני יוצאת בעיקר כי מי שלא יוצא לגדנ"ע לא יוצא לפולין..
ואני יותר מפחדת מכול הלזחול וללכת ולרוץ ושיגידו לעשות שכיבות סמיכה כי אני גרועה בזה חחח, וגם אם המפקדים יצעקו עלי או ישפילו אותי רוב הסיכויים שאני לא אצליח לרן את עצמי ואענה להם..
תודה רבה עודדת אותי: (

גם אני הייתי בשדה בוקר, אם יהיה את המפקדת תום באמת שיהיה לך מדהים:)
היום השני הוא היום שדאות, ומי שלא רוצה לזחול לא זוחל, ורצים הרבה, ויש גם הרבה משחקים ממש כיפיים.. כל יום בגדנע הוא חשוב וכיפי, רק צריך לדעת לנצל את זה ולא להתייאש.
כל הכבוד לך שאת יוצאת, בהצלחה (:
אה ואל תתייחסי לסמל, הוא בדרך כלל זה שצועק-_- סתם חי בסרט
אני מקווה שלא השתנה הצוות או משהו

בקשה:)
ואם אתם בדרום אז יצא שיהיה לכם קצת יותר חם מאיתנו אבל בינתיים דיי קר אבל עדיין יהיה לכם קצת יותר חם מאיתנו..
אצלנו אני לא יודעת אם גם יש תקטע הזה של הגדנע והפולין... אבל לא חושבת שכן...
אממ אצלנו הלזחול והכול היה רק ביום של הפעילות הספורטיבית שצריכים לזחול אחד מתחת לשנייה בגלל כול מיני פעילויות כאלה אבל זה מצחיקק ויש צחוקים והחברות לקבוצה מעודדות אותך וזה כיףף! כול הגוף שלך נהיה שירטות אם אתם על אבן או משהו אבל זה כיףף ובאמת חוויה היום הזה של הפעילות.. אני עשיתי בערך שלושת רבעי ממנו כי באיזשהו תרגיל קצת עיקמתי לעצמי תרגל (לא יודעת אפילו ממה אבל איכשהו עיקמתי בקטנה.) אז לא עשיתי איזה 3\4 תרגילים אבל למזלי הם היו הכי קשים אז ניצלתי:)
להשפיל זה לא יקרה... לצעוק יש מצב אבל זה בדרך כלל רק כדי שתבצעי את מה שהם רוצים ולא במטרה לפגוע או משהו... גם אני לא אוהבת שצועקים עלי אבל זה בדרך כלל לא צעקות אלא קול חזק (לא גבוה.. קול גבוה זה של אופרות.) כדי שישמעו אותם בכול מקום וכול החרטא הזה..
וחחח גמאצלנו רק הסמל חש ברמות! וואי כול שנייה צחקנו עליוו! נשבעת הבנאדם חיי בסרט הודיי! תמיד הסתלבטנו עליו כולל היום ועל עוד מפקדת שהייתה אומרת כזה זוזו אבל כמו האלה שאומרים את הש בצורה שונה מהרגיל (קשה להסביר אבל למי שהבין יופי!) ואנחנו עד עכשיו מדברים ככה לפעמים בינינו כול השכבה.. ושתבינו שהגדנע הייתה לפני חודשיים בערך...
לנו ביום שדאות למזלנוו היה גשם וברד ועניינים כמה ימים לפני אז הכולל היה בוץ ואיכסה אז לא היינו צריכים לישון בחוץ אבל אמרו לנו שאם היה מזג אוייר הרבה יותר נעים וחם אז היינו ישנים בחוץ (מזלל שהיה גשם בימים לפני! אפחדד לא רצה לישון על הבוץ ועל הרצפה שמה.. כולם רצו מיטות.. למרות שזה היה מיטות עם מזרן בעובי של נייר.) אבל כן הלכנו מסע של 3 קילומטר... אני עשיתי נראלי באזור ה2 קמ אבל באיזשהו שלב נפלתי מענף שהיה לכול רוחב השביל אז נפלתי וחטפתי מכה דיי רצינית בברך שלא יכולתי ללכת גם חודש אחרי מהכאב.. ורק בשבועיים האחרונים ככה אני יכולה להישען על הברך\לעשות נגיד עמידת 6 או כריעה.. לפני זה היה לי ממש כואב כי זה מכה יבשה מאוד חזקה כי כנראה נפלתי על אבן שמה או משהו וזה היה מאודד מאודד כואב לעשות תנועות\תנוחות מסויימות או ללכת או לרוץ אז ניצלתי מהרבה דברים.. אבל אמרו לי שהמסע היה קל יחסית... באמת שזה קלל פשט אני לא השלמתי אותו כול כך.. אל תדאגיי את תהניי! אם תקחי את הכול בצחוקיםם ולא תתייחסי לכול דבר ברצינות ואובר פינוק אז את תהניי!