לא מצליחה למצוא עבודה קבועה - בת 30, נתניה. לא מוצאת עבודה קבועה, רק עבודות כלליות עד שמפטרים בגל פיטורים. מחפשת עבודה במפעל, לא קשה פיסית, כי אני לא יכולה לעמוד וללכת הרבה. חברות כ"א תמיד מרמות, באינטרנט לא מוצאת כלום. בבקשה לא לצחוק עלי קשה לי מאוד. עזרה בבקשה, עצות?

הי חלילה אין על מה לצחוק. את מייצגת כאן הרבה שבאותו מצב של ישראל 2014
ראשית - לא להתייאש זה העצה הראשונה שיש לי לתת לך. עם הייאוש בא חוסר מוטיבציה לשנות ואז זה לא מועיל נשארים תקועים, חשוב להיות בתנועה..
ייתכן שהעבודה שאותה את מחפשת לא קיימת במפעלים נסי למקד את עצמך בתחום שהוא פחות פיזי למשל שירות לקוחות אולי בטלפון יש המון משרות כאלו ועוד משרות שונות שיכולות להתאים נסי לחשוב מה כן יכול להתאים יש המון משרות באינטרנט צריך סבלנות.
חשוב גם לצאת ולהראות את עצמך פיזית ולא רק בטלפון להציג את עצמך זה עושה רושם.
יש לי אגב הרבה חברים שעבדו דרך כ"א החליפו עבודות ומצאו בסוף משהו מתאים להם אחד פחות פיזי אחד במקצוע שלו בסוף..
לא להתייאש.. בסוף תמצאי:)
בהצלחה.

חברות כ"א זה מנגנון בזוי ונצלני שאין לו פצתרון לאנשים עם מגבלות.
נא פני ללשכת התעסוקה ובקשי הסבה לעיסוק שתוכלי לעמוד בו במגבלות שלך.

בהצלחה
שוקי

שואל השאלה:
תודה לכם על התשובות.
למגיב הראשון- שירות לקוחות זה ממש לא בשבילי, אני ביישנית ואין לי פילפל בשביל זה. מה שמתאים לי בדיוק זאת עבודה מתונה במפעל, אבל לרוב מבקשים ניסיון וגם יכולת פיסית ואני השמנתי מאוד מהדיכאון של האבטלה וחיפושי עבודה, וקשה לי עם הגב והרגליים. זה מעגל שקשה לצאת ממנו.
למגיב השני- אין לי באמת מגבלה, אני בריאה למעט הכאבים בגב וברגליים. מסכימה איתך בנוגע לחברות כ"א. היה לי איתן ניסיון מר מאוד. אני רק רוצה משהו שקט, שהמשמרת תעבור בסדר, לא מבקשת משכורת גבוהה ולא כלום, רק שיעבור יום העבודה בשקט ותהיה לי פרנסה.
זה קשה לי מאוד, ותמיד שופטים אותי שאני עצלנית, אוכלת חינם וצריכה להתבגר. אני מדוכאת מאוד ואני אדם שונה מאחרים, מאוד ביישנית ומאוד חששנית ונוטה לדיכאון. לכן ביקשתי שלא יצחקו עלי, כי נראה שכולם מסביב עובדים, גם בעבודות קשות ורק אני נתקעתי במקום כמו ילדה מפונקת. ואני לא ילדה מפונקת, אני אדם שקשה לו.
שוב תודה רבה לכם.

תיקון קטן להנחה שכולם עובדים.
כרגע האבטלה האמיתית בישראל, לא זו שהלשכה מודדת לפי הגדרות שנקבעו ע"י הממשלה (ושמטות חזק למטה את נתוני האבטלה)
הינה כחמישה עשר אחוז ולא 6.5 אחוז כפי שמתפרסם.

אנשים רבים נאלצים לעבודת במספר חלקי משרה, תוך ויתורים קשים על זכויותיהם בעתיד.
ואלמלא הממשלה חברות כ"א לא יכלו לתפוס נתח כה גדול בשוק.

כעת התאגדות העובדים חוזרת "לאופנה" ואפילו בהייטק מתאגדים.
אז יש תקווה שזכויות עובדים רבים יותר יישמרו בהמשך.

אבל רבים נואשו מעולם העבודה הנוכחי, ויש בו הרבה שקר שכל השותפים בו מקדמים. כל אחד לפי האינטרס שלו.

שואל השאלה:
אני לא מחפשת אפילו תנאים טובים ולא משכורת גבוהה, רק שיהיה לי את הבסיס כדי לחיות. וגם את המעט הזה קשה להשיג... לכן אני מדוכאת ומבקשת עזרה.
אתה צודק, בטח לא כולם עובדים, אבל אני רואה אנשים נכים וקשישים יוצאים לעבוד ואני ממש מתביישת בעצמי, ומרגישה כמו חתיכת אפס. ועדיין לא מצליחה לשנות את זה, אני ממש פוחדת מהכל. קשה לי.

אני חושב שדבר ראשון וחשוב יותר מהכל זה שתקחי את הכל בפרופורציות ולא תיכנסי לדיכאון כי אם תהיי בדיכאון מה שווה העבודה? תירגעי, בסוף את תמצאי כמו כולם. תפתחי עיתון במודעות דרושים תקראי עבודות שנראות לך ותתקשרי אליהם.

הי
צאי מהנחה
שהעסקה היא תהליך של הפקת תועלת בשני צידיה.

חשבי במה את טובה במיוחד, והיכן הכשרונות שלך. מנקודה זו, עם התשובות שהגעת אליהם (בהנחה שהן מתארות נכון את כשרונותיך) יהיה עליך לחפש מעסיקים שמעוניינים בכשרונות אלו.

אני מציע תהליך ייעוץ שיטתי המתחיל במבדק מקצועי של כשרונות אלו ובונה תהליך חיפוש עבודה שיטתי, כולל הכנה לראיון עבודה, הכנה שמגבירה סיכוי לעבור אותו בהצלחה.

שוקי וייס
ייעוץ לביסוס עתיד תעסוקתי
052-8790003