4 תשובות
אני מכיר בעיקר מוזיקה מהמאה ה 20
זאת המוזיקה שגדלתי עליה
ומכל הסגנונות (כולל כאלה שלא מופיעים במה שכתבת).
אני חושב שהפופ (לאו דווקא כזאנר מוזיקלי, אלא המיינסטרים) של המאה העשרים היה יותר עמוק מהפופ של היום, גם מבחינת הטקסטים (בעיקר מבחינת הטקסטים) אבל גם מבחינת ההשקעה במוזיקה עצמה, בלחן.
אני חושב שעם היעדר הגבולות הערכיים בעולם בעשור האחרון גם במוזיקה נפרצו הגבולות הערכיים והיום אפשר למצוא שירים שכשאני קורא את המילים שלהם אני מתבייש בזה שאני והכותב שלהם משתייכים לאותה קבוצת בעלי חיים שנקראת בני אדם.
פעם זה לא היה קורה.
גם הנטייה של הקליפים להיות זנותיים יותר ולמתוח את הגבול של כמה סקס אפשר להראות בטלויזיה בלי שיצנזרו לך את הקליפ לא אהודה עלי במיוחד.
אבל, עם כל זה, אי אפשר להגיד שאין מוזיקה טובה גם במאה ה 21, יש ויש המון, יש גם סגנונות שאני אוהב שלא היו קיימים במאה הקודמת.
ויש גם סגנונות מהמאה הקודמת שנעלמו ולא כל כך כואב לי על זה חחח.
אז בכל דבר יש פלוס ומינוס.
אני אוהב את המוזיקה של המאה הזאת מאוד, אבל תמיד תישאר לי פינה חמה בלב למוזיקה של המאה הקודמת, המוזיקה שגדלתי עליה.
זאת המוזיקה שגדלתי עליה
ומכל הסגנונות (כולל כאלה שלא מופיעים במה שכתבת).
אני חושב שהפופ (לאו דווקא כזאנר מוזיקלי, אלא המיינסטרים) של המאה העשרים היה יותר עמוק מהפופ של היום, גם מבחינת הטקסטים (בעיקר מבחינת הטקסטים) אבל גם מבחינת ההשקעה במוזיקה עצמה, בלחן.
אני חושב שעם היעדר הגבולות הערכיים בעולם בעשור האחרון גם במוזיקה נפרצו הגבולות הערכיים והיום אפשר למצוא שירים שכשאני קורא את המילים שלהם אני מתבייש בזה שאני והכותב שלהם משתייכים לאותה קבוצת בעלי חיים שנקראת בני אדם.
פעם זה לא היה קורה.
גם הנטייה של הקליפים להיות זנותיים יותר ולמתוח את הגבול של כמה סקס אפשר להראות בטלויזיה בלי שיצנזרו לך את הקליפ לא אהודה עלי במיוחד.
אבל, עם כל זה, אי אפשר להגיד שאין מוזיקה טובה גם במאה ה 21, יש ויש המון, יש גם סגנונות שאני אוהב שלא היו קיימים במאה הקודמת.
ויש גם סגנונות מהמאה הקודמת שנעלמו ולא כל כך כואב לי על זה חחח.
אז בכל דבר יש פלוס ומינוס.
אני אוהב את המוזיקה של המאה הזאת מאוד, אבל תמיד תישאר לי פינה חמה בלב למוזיקה של המאה הקודמת, המוזיקה שגדלתי עליה.
אני מכיר מלא.
לדעתי הסאונד של שנות השמונים היה הכי טוב וממנו זה רק ירד.
לגבי מוזיקה בכללי.. אני חושב שפעם היתה נטיה לחפש דברים חדשים וסאונדים חדשים. היום יש מעט חדשנות כשהעיקר זה כמה תמכור ולא אם איכות המוזיקה והחוויה שלה היא חדשנית או מעניינת.
זו דעתי.
לדעתי הסאונד של שנות השמונים היה הכי טוב וממנו זה רק ירד.
לגבי מוזיקה בכללי.. אני חושב שפעם היתה נטיה לחפש דברים חדשים וסאונדים חדשים. היום יש מעט חדשנות כשהעיקר זה כמה תמכור ולא אם איכות המוזיקה והחוויה שלה היא חדשנית או מעניינת.
זו דעתי.
היי!
אני לא מכירה שירים מהמאה ה20 אבל אני יודעת שפופ היה יותר טוב מהיום כי הוא עם יותר משמעות והיה מוזיקה יותר טובה ופחות קיטשית. כיום הפופ הוא מאוד קיטשי ללא מסר מסויים או משמעות מיוחדת ותמיד הקליפים הם לא מיוחדים חוץ מהטוורקים והריקודים וההופעות הזולות.
לגבי הרוק הוא היה במאה ה20 מאוד קלאסי למרות שאני אישית לא מתחברת אליו לדעתי זאנר הרוק היום מאוד מפותח ומעולה בדיוק כמו פעם פשוט כל אחד והטעם שלו. ואכן הוא מאוד קצבי כיפי וכמובן בעל משמעות מיוחדת כמו פעם.
לגבי דאנס נראלי כמו הפופ
אני לא מכירה שירים מהמאה ה20 אבל אני יודעת שפופ היה יותר טוב מהיום כי הוא עם יותר משמעות והיה מוזיקה יותר טובה ופחות קיטשית. כיום הפופ הוא מאוד קיטשי ללא מסר מסויים או משמעות מיוחדת ותמיד הקליפים הם לא מיוחדים חוץ מהטוורקים והריקודים וההופעות הזולות.
לגבי הרוק הוא היה במאה ה20 מאוד קלאסי למרות שאני אישית לא מתחברת אליו לדעתי זאנר הרוק היום מאוד מפותח ומעולה בדיוק כמו פעם פשוט כל אחד והטעם שלו. ואכן הוא מאוד קצבי כיפי וכמובן בעל משמעות מיוחדת כמו פעם.
לגבי דאנס נראלי כמו הפופ
אני מכירה הרבה שירים
רוב המוזיקה שאני שומעת היא של שנות ה80 וה90.
לפי דעתי הטקסטים והקטב היה הרבה יותר טוב בזמנו מאשר המוזיקה העכשיות.
גם היום יש שירים שהם טובים אבל הרמה ירדה עם הזמן והסיגנון השתנה.
רוב המוזיקה שאני שומעת היא של שנות ה80 וה90.
לפי דעתי הטקסטים והקטב היה הרבה יותר טוב בזמנו מאשר המוזיקה העכשיות.
גם היום יש שירים שהם טובים אבל הרמה ירדה עם הזמן והסיגנון השתנה.
באותו הנושא: