4 תשובות
מוצרי חלב ידועים בכך שהם עושים גזים, כך גם קטניות למיניהן, עדיף להפחית בצריכתם.
תהליך העיכול של מזון, מתחיל בלעיסה, שבה לא רק שהוא נטחן, אלא נוספים לו חומרי עזר המגיעים מהרוק כמו אנסימים המסייעים בפירוקו. המסון ממשיך לושט ומשם לקיבה, בה הוא עובר חוויה קשה של לישה והוספת חומצות שמפרקות אותו. התהליך בקיבה כולל תסיסה. תסיסה, כלומר מין סוג של ריקבון הגורם למזון להתרכך. מהקיבה הוא עובר למעיים, וממשיך לתסוס ליתפרק ולהספג לדם כדי לשמש את הגוף.
כפי שציינתי, תסיסה היא תהליך הדומה לרקבון. בתהליך זה נוצרים גזים. רובם עתירי ריח.
ככל שהמזון שאנו אוכלים יותר קל לעיקול ומתאים לגוף, כך התהליך של העיכול יהיה קל יותר. וההיפך: מזון קשה לעיכול יגרום לתהליכים ארוכים ומכבידים יותר.
ככל שנעזור לקיבה, ויגיע אליה מזון קל, כך יהיו פחות תהליכי תסיסה ומכאן פחות גזים. לכן, חשוב ללעוס היטב. הלעיסה מוסיפה אמזימים המקלים על הקיבה בעיכול.
כפי שציינתי, ככל שהמזון מותאם לגוף וקל לעיכול - תהיה מלאכת הקיבה קלה יותר ויהיו פחות גזים.
מהו מזון מותאם וקל? ובכן, כגור נולד הוא יונק. גם תינוק. כשהוא גדל הוא מפסיק לינוק חלב. אצל בני האדם, בגלל אינטרסים מכוערים, שכנעו אותנו להמשיך חשתות חלב ולאכול מוצרי חלב בטענה שזה בריא. אלה דברי הבל. לא רק שמוצרי חלב אינם בריאים למי שאינו תינוק, הם מזיקים. חתול בוגר שמקבל חלב, משלשל ומקיא. האם ראית פעם אריה הוגר שניגש לפטמהשל פרה ויונק ממנה? לא. זה נשמע דוחה וזה באמת דוחה. הסיבה שבני אדם אוכלים הפרשות של בעלי חיים (חלב פרה, זו הפרשה דלמפרה שטינה מיועדת לבנינאדם, אלא לעגל שלה) היא כלכלית. גופים מסחריים מרויחים מכך. אין דום הצדקה אחרת. גם לא "זה טעים", כי טעם הוא דבר נרכש שקל לשנות.
לכן, כשאדם אוכל הפרשות של בעלי חיים, כמו מוצרי חלב, זהו מזון שאינו מותאם לגופו. לגופנו, מרגע שהתבגרנו קצת, אין את האנזים המפרק חלבון חלב. פשוט אין! לכן, כשאתהנאוכל מוצרי חלב, לגוף שלך קדה להתמוד, נוצר תהליך תסיבה (רקבון) גדול יותר ומתסיבה נוצרים הגזים המסריחים.
כשאדם מתחיל לאכול נכון, כלומר מזון שמתאים לבני אדם ולא לעגלים, ועוזר לתהליך על ידי לעיסה טובה, לא מכביד על הקיבה בזכות אכילה מועטה ביותר פעמים ביום ( לא ארוחה כבדה ומעיקה, אלא ארוחות קטנות וקלות) - כך יהיו לו פחות גזים. למרבה הפלא, אדם כזה, שאוכל כך, ואוכל שעועית. שעועית וחומוס (הנחשבים יוצרי גזים) - אין לו גזים מזה. שעועחת חומוס ושאר קיטניות אינם גורמים לגזים אצל מי שאוכל נכון. ועד עכשיו, לא הסברתי שגזים זה פלוצים. אבל קיויתי שאת זה אין צורך להסביר, נכון? המילה פלוץ. לדעתי מגיעה מגרמנית מהמילה furz, שנשמעת כמו פלוץ ופירושה נפיחה.
כפי שציינתי, תסיסה היא תהליך הדומה לרקבון. בתהליך זה נוצרים גזים. רובם עתירי ריח.
ככל שהמזון שאנו אוכלים יותר קל לעיקול ומתאים לגוף, כך התהליך של העיכול יהיה קל יותר. וההיפך: מזון קשה לעיכול יגרום לתהליכים ארוכים ומכבידים יותר.
ככל שנעזור לקיבה, ויגיע אליה מזון קל, כך יהיו פחות תהליכי תסיסה ומכאן פחות גזים. לכן, חשוב ללעוס היטב. הלעיסה מוסיפה אמזימים המקלים על הקיבה בעיכול.
כפי שציינתי, ככל שהמזון מותאם לגוף וקל לעיכול - תהיה מלאכת הקיבה קלה יותר ויהיו פחות גזים.
מהו מזון מותאם וקל? ובכן, כגור נולד הוא יונק. גם תינוק. כשהוא גדל הוא מפסיק לינוק חלב. אצל בני האדם, בגלל אינטרסים מכוערים, שכנעו אותנו להמשיך חשתות חלב ולאכול מוצרי חלב בטענה שזה בריא. אלה דברי הבל. לא רק שמוצרי חלב אינם בריאים למי שאינו תינוק, הם מזיקים. חתול בוגר שמקבל חלב, משלשל ומקיא. האם ראית פעם אריה הוגר שניגש לפטמהשל פרה ויונק ממנה? לא. זה נשמע דוחה וזה באמת דוחה. הסיבה שבני אדם אוכלים הפרשות של בעלי חיים (חלב פרה, זו הפרשה דלמפרה שטינה מיועדת לבנינאדם, אלא לעגל שלה) היא כלכלית. גופים מסחריים מרויחים מכך. אין דום הצדקה אחרת. גם לא "זה טעים", כי טעם הוא דבר נרכש שקל לשנות.
לכן, כשאדם אוכל הפרשות של בעלי חיים, כמו מוצרי חלב, זהו מזון שאינו מותאם לגופו. לגופנו, מרגע שהתבגרנו קצת, אין את האנזים המפרק חלבון חלב. פשוט אין! לכן, כשאתהנאוכל מוצרי חלב, לגוף שלך קדה להתמוד, נוצר תהליך תסיבה (רקבון) גדול יותר ומתסיבה נוצרים הגזים המסריחים.
כשאדם מתחיל לאכול נכון, כלומר מזון שמתאים לבני אדם ולא לעגלים, ועוזר לתהליך על ידי לעיסה טובה, לא מכביד על הקיבה בזכות אכילה מועטה ביותר פעמים ביום ( לא ארוחה כבדה ומעיקה, אלא ארוחות קטנות וקלות) - כך יהיו לו פחות גזים. למרבה הפלא, אדם כזה, שאוכל כך, ואוכל שעועית. שעועית וחומוס (הנחשבים יוצרי גזים) - אין לו גזים מזה. שעועחת חומוס ושאר קיטניות אינם גורמים לגזים אצל מי שאוכל נכון. ועד עכשיו, לא הסברתי שגזים זה פלוצים. אבל קיויתי שאת זה אין צורך להסביר, נכון? המילה פלוץ. לדעתי מגיעה מגרמנית מהמילה furz, שנשמעת כמו פלוץ ופירושה נפיחה.
שואל השאלה:
וואי איזה תשובה יעילה קראתי הכל
אך רציתי לשאול אותך אז איזה מזון זה נחשב בריא לקיבה וקל? כמו איזה?
וממה שאתה אומר אז מוצרי חלב הכל גרוע גם גבינה לבנה קוטג שמנת חלב יוגורט אם זה כך איך אלפי אנשים ואפילו מיליונים קונים בישראל בסופרים אני רואה מוצרי חלב?
וואי איזה תשובה יעילה קראתי הכל
אך רציתי לשאול אותך אז איזה מזון זה נחשב בריא לקיבה וקל? כמו איזה?
וממה שאתה אומר אז מוצרי חלב הכל גרוע גם גבינה לבנה קוטג שמנת חלב יוגורט אם זה כך איך אלפי אנשים ואפילו מיליונים קונים בישראל בסופרים אני רואה מוצרי חלב?
אנונימי
כיום, לאט לאט, גם הרופאים מודים שמוצרי חלב אינם מומלצים למי שכבר אינו תינוק. רק לתינוק יש את האנזים שמפרק קזאין, שזהו חלבון חלב הפרה. הסיפור של מוצרי החלב, כמו הרבה נושאים, הוא סיפור של כסף כוח והשפעה, לא של בריאות. יצרני מוצרי החלב, לא מעוניינים שנפסיק לצרוך מוצרי חלב. קשה להבין ועוד יותר להאמין, עד כמה התעשיות מוכנות להסתיר מהציבור מידע, כדי להמשיך לחלוב. לא את הפרות. את הארנקים... זה נושא ענק, ולא רק במוצרי חלב. אתן דוגמה נוספת: יש תוסף, בשם מונסודיום גלוטומאט, שמוסיפים בתעשיית המזון, כחומר מעשיר טעם, ובעיקר משמר. זהו חומר שהוכח כמזיק והציבור כבר נזהר. אז מה עושים חלק מהיצרנים? מפסיקים להשתמש? לא. הם פשוט מאד מפסיקים לכתוב מונסודיום גלוטומאט ובמקום זה כותבים שם אחר, שם נרדף. למשל "חומרי טעם וריח".
כל הדברים האלה, הם רק קצה הסיפור. אתה נשמע סקרן וצמא למידע וזה מצויין. קשה להקליד תשובות מפורטות, לכן אני עוצר, אבל אם תחפש, תראה שהדברים האלה, לא רק נכונים, אלא אפילו מפחידים: האם אנחנו, האנשים הקטנים, יכולים בכלל לדעת מה טוב ומה הרע, או שכולנו עדר שמובל על ידי כוחות הכסף וההשפעה? האמן לי, במיוחד בארץ, יש בעיה גדולה.
אבל אענה לך לפחות על השאלה: יש ניסוי כזה. שמים מול חתול ארנבון. מה ירצה החתול? לטרוף את הארנבון. עכשיו, שמים מול תינוק אדם את הארנבון. מה ירצה הילד? לשחק עם הארנבון! אנחנו לא טורפים. בני האדם בנויים לאכול ירקות, פירות, דגנים, לא למצוץ לפרה את העטינים - זה תפקיד העגל, ולא לאכול את הכלבלב שלנו, או החתלתול.. תראה את מבנה השיניים של האדם, מול אלה של החתול והכלב והאריה. אז בטבע, אין דבר כזה שאיזה גמל ילך וימצוץ עטינים של עכברה נכון? זה מגעיל! כך אני רואה מציצת עטיני פרה. בטבע חיות טורפות, אבל מוצא האדם מלקטים. אלה שמלקטים פירות וירקות. רק במקרה ומתוך רעב, התחיל האדם לאכול שאריות טרף שהשאירו חיות אחרות והתחיל לאכול בשר. לאדם אין כישורי ציד, אין לו שמיעה וחוש ריח כמו לנמר, אין לו כוח ומהירות כמו ליגואר, פשוט, משום שאף תות לא בורח, אף עגבניה לא נלחמת על חייה ואף תפוח לא בורח למחילה. הם שם, על השיח או העץ, מחכים לך, ולכל אדם, כדי שנאכל אותם, נהיה בריאים ו... כן, נפליץ פחות. דווקא פרה שאוכלת עשב מפליצה המון, אבל זה בגלל מה שמאכילים אותה ומכניסים לה, כדי שיהיה לה הרבה חלב. היא הופכת למכונת חלב, אבל זה כבר עוד סיפור, די דוחה, על מה שמאכילים את האוכל שלנו - בעצם, שלי כבר לא, בטח כבר הבנת שברחתי מתעשיית השקר ואני נהנה לא לאכול את הדברים האלה, אלא את מה שטוב לי, ולא לארנק שלהם.
אני נהנה לענות לך, כי אתה צמא לדעת וזה נהדר!
כל הדברים האלה, הם רק קצה הסיפור. אתה נשמע סקרן וצמא למידע וזה מצויין. קשה להקליד תשובות מפורטות, לכן אני עוצר, אבל אם תחפש, תראה שהדברים האלה, לא רק נכונים, אלא אפילו מפחידים: האם אנחנו, האנשים הקטנים, יכולים בכלל לדעת מה טוב ומה הרע, או שכולנו עדר שמובל על ידי כוחות הכסף וההשפעה? האמן לי, במיוחד בארץ, יש בעיה גדולה.
אבל אענה לך לפחות על השאלה: יש ניסוי כזה. שמים מול חתול ארנבון. מה ירצה החתול? לטרוף את הארנבון. עכשיו, שמים מול תינוק אדם את הארנבון. מה ירצה הילד? לשחק עם הארנבון! אנחנו לא טורפים. בני האדם בנויים לאכול ירקות, פירות, דגנים, לא למצוץ לפרה את העטינים - זה תפקיד העגל, ולא לאכול את הכלבלב שלנו, או החתלתול.. תראה את מבנה השיניים של האדם, מול אלה של החתול והכלב והאריה. אז בטבע, אין דבר כזה שאיזה גמל ילך וימצוץ עטינים של עכברה נכון? זה מגעיל! כך אני רואה מציצת עטיני פרה. בטבע חיות טורפות, אבל מוצא האדם מלקטים. אלה שמלקטים פירות וירקות. רק במקרה ומתוך רעב, התחיל האדם לאכול שאריות טרף שהשאירו חיות אחרות והתחיל לאכול בשר. לאדם אין כישורי ציד, אין לו שמיעה וחוש ריח כמו לנמר, אין לו כוח ומהירות כמו ליגואר, פשוט, משום שאף תות לא בורח, אף עגבניה לא נלחמת על חייה ואף תפוח לא בורח למחילה. הם שם, על השיח או העץ, מחכים לך, ולכל אדם, כדי שנאכל אותם, נהיה בריאים ו... כן, נפליץ פחות. דווקא פרה שאוכלת עשב מפליצה המון, אבל זה בגלל מה שמאכילים אותה ומכניסים לה, כדי שיהיה לה הרבה חלב. היא הופכת למכונת חלב, אבל זה כבר עוד סיפור, די דוחה, על מה שמאכילים את האוכל שלנו - בעצם, שלי כבר לא, בטח כבר הבנת שברחתי מתעשיית השקר ואני נהנה לא לאכול את הדברים האלה, אלא את מה שטוב לי, ולא לארנק שלהם.
אני נהנה לענות לך, כי אתה צמא לדעת וזה נהדר!