2 תשובות
שואל השאלה:
כי מצד אחד אני מבינה את החשיבות של זה ומצד שני זה לא תהיה האהבה של החיים שלי, וזה כולה להשתעשע קצת בנשיקות וכו', למה אני צריכה לחכות עד החתונה בשביל להתנשק? אף אחד לא יחליט בשבילי, וגם מי שכן, לא יוכל להשגיח עלי וזה, זה באמת שאלה מהנפש, כי נגיד אם אני לא אהפך להיות חילוניה בסוף איך אני אוכל להיות עם מצפון שקט ליד בעלי כשאני יודעת שהתנשקתי עם מישהו אחר? (לא התנשקתי עדיין), ואם כן זה פשוט נראה לי סתם בזבוז לשמור נגיעה והכול, פליז תענוו
כי מצד אחד אני מבינה את החשיבות של זה ומצד שני זה לא תהיה האהבה של החיים שלי, וזה כולה להשתעשע קצת בנשיקות וכו', למה אני צריכה לחכות עד החתונה בשביל להתנשק? אף אחד לא יחליט בשבילי, וגם מי שכן, לא יוכל להשגיח עלי וזה, זה באמת שאלה מהנפש, כי נגיד אם אני לא אהפך להיות חילוניה בסוף איך אני אוכל להיות עם מצפון שקט ליד בעלי כשאני יודעת שהתנשקתי עם מישהו אחר? (לא התנשקתי עדיין), ואם כן זה פשוט נראה לי סתם בזבוז לשמור נגיעה והכול, פליז תענוו
אנונימית
קודם כל, הכי חשוב- ההחלטה היא אך ורק שלך.
אני מבינה שהבנת את החשיבות של שמירת נגיעה והדברים העמוקים שמוצאים במצווה הזו, שאת נוגעת בגבר בפעם הראשונה (שהתחתנת איתו) זה דבר נורא מרגש, כשאת נוגעת בכל בן שאת מכירה (חיבוק, לאו דווקא נגיעות סוטות) לאט לאט הניצוץ שבך יורד, הריגוש כבר לא יהיה ואת לא תרגישי את העוצמה ההיא אחרי החתונה, שאת מודעת לכך שה' מסתכל עליך ולא בצער, אלא בגאווה- כי את שמרת נגיעה למען הבחור ההוא, הבחור שה' מרשה לך לגעת בו בסופו של דבר (אחרי החתונה) אומרים שאין סיפוק יותר אדיר מזה.
ומה זאת אומרת שאף אחד לא יכול להשגיח ולפקח? את אדם מאמין, נכון? תדעי שה' מסתכל על כל רגע ורגע שלך בחיים, מהצעד הראשון שלך עד הצעד האחרון, הכל נשמר והכל נכתב, ככה שהשגחה- יש פה ועוד איך.
אני מבינה את הכעס שלך, באמת. שאת לא תגעי באף גבר עד החתונה, זה דבר נורא קשה. אבל תחשבי על מה שיהיה לך בעתיד, מה תקבלי למעלה או שאלה יותר טובה- איך יקבלו אותך למעלה?
תהיי בטוחה שברגע שאת לוקחת על עצמך שמירת נגיעה- אלוקים הכי גאה בבת שלו, יותר מכל אחד שתכירי.
כמו שאמרתי, ההחלטה היא בידיים שלך ואין לנו שום זכות לכפות עליך דברים כאלה, רק תחשבי על זה טוב טוב. תחשבי על היתרונות והחסרונות, על העתיד וההווה.
לא משנה מה תבחרי בסופו של דבר, בהצלחה (:
אני מבינה שהבנת את החשיבות של שמירת נגיעה והדברים העמוקים שמוצאים במצווה הזו, שאת נוגעת בגבר בפעם הראשונה (שהתחתנת איתו) זה דבר נורא מרגש, כשאת נוגעת בכל בן שאת מכירה (חיבוק, לאו דווקא נגיעות סוטות) לאט לאט הניצוץ שבך יורד, הריגוש כבר לא יהיה ואת לא תרגישי את העוצמה ההיא אחרי החתונה, שאת מודעת לכך שה' מסתכל עליך ולא בצער, אלא בגאווה- כי את שמרת נגיעה למען הבחור ההוא, הבחור שה' מרשה לך לגעת בו בסופו של דבר (אחרי החתונה) אומרים שאין סיפוק יותר אדיר מזה.
ומה זאת אומרת שאף אחד לא יכול להשגיח ולפקח? את אדם מאמין, נכון? תדעי שה' מסתכל על כל רגע ורגע שלך בחיים, מהצעד הראשון שלך עד הצעד האחרון, הכל נשמר והכל נכתב, ככה שהשגחה- יש פה ועוד איך.
אני מבינה את הכעס שלך, באמת. שאת לא תגעי באף גבר עד החתונה, זה דבר נורא קשה. אבל תחשבי על מה שיהיה לך בעתיד, מה תקבלי למעלה או שאלה יותר טובה- איך יקבלו אותך למעלה?
תהיי בטוחה שברגע שאת לוקחת על עצמך שמירת נגיעה- אלוקים הכי גאה בבת שלו, יותר מכל אחד שתכירי.
כמו שאמרתי, ההחלטה היא בידיים שלך ואין לנו שום זכות לכפות עליך דברים כאלה, רק תחשבי על זה טוב טוב. תחשבי על היתרונות והחסרונות, על העתיד וההווה.
לא משנה מה תבחרי בסופו של דבר, בהצלחה (:
באותו הנושא: