תשובה אחת
שואל השאלה:
זה ארוך קצת אבל אני באמת צריכה את ההתייעצות הזאת.
אז ככה... מכיתה ה' בערך אני הרגשתי חוסר ביטחון ובגלל זה אנשים פשוט יכלו לדרוך עלי ולהעליב אותי בקלות, לא הייתי קורבן לבריונות אף פעם אבל אף פעם לא הרגשתי ביטחון עצמי וקבלה של האחרים ותמיד הרגשתי שאני לא משתלבת כמו שהייתי רוצה וזה היה רק בגלל שהייתי חסרת ביטחון.
כשהייתי בכיתה ז' התחלתי להתרחק מהחברות שהיו לי ביסודי (לא מכולן אבל מחלק) ואז אמרתי לעצמי שאני יבנה את הביטחון שלי בלהכיר אנשים חדשים, מאז הייתי בחבורה של חברות וגם משם יצאתי אבל זה כבר לא קשור כל כך. בכיתה ח' התחלתי להכיר הרבה בנות חדשות והיה לי טוב איתן אבל עדיין לא הצלחתי לבנות את הביטחון למרות שהייתי משדרת קצת כזה אבל לא הרבה. תמיד ראיתי הרבה בנות מהשכבה שהן היו המקובלות וכל זה ותמיד רציתי גם וזה נשמע קצת פתטי או מפגר להגיד אבל רציתי להיות כזאת, כל המקובלות רובן היו פרחות ולא שמתי לב לזה והתחלתי להשתנות כי הושפעתי מחברה שהייתה גם כזאת בערך אבל אהבתי את זה. סוג המוסיקה שאני שומעת השתנה, הלבוש השתנה, הדיבור שלי השתנה, שידרתי הרבה יותר ביטחון ודעות אישיות והיה לי יותר טוב, מאז שנהייתי קצת כמוהה פתאום אמרו לי חברים שאני קצת פרחה והם הכי לא קרובים לזה אבל זו מי שהייתי. השנה אני בי'-השנה הזאת מבחינה חברתית קרובה עכשיו יותר קשה לי, החברה הכי טובה שלי שונה ממני באופי, בחלק מההומור, באנשים שהיא מתחברת איתם. השנה אנחנו באותה הכיתה וכל כך שמחתי והיא התחילה להתחבר עם כמה בנים מהכיתה ואני פשוט לא מתחברת איתם כל כך אבל חשוב לי להיות איתה בהפסקות ולשמור על הקשר אנחנו חברות הרבה שנים. וניסיתי להתחבר קצת לעולם שלה ולהסתובב איתם קצת גם אבל אני לא מתחברת ויש להם הומור שאני לא מבינה כל כך לפעמים אבל אני משחקת אותה שכן ועכשיו בגלל שכל כך הרבה פעמים השתניתי או שניסיתי לשנות דברים נקלעתי למצב שאני לא יודעת מה אני אוהבת, מה מצחיק אותי, עם איזה אנשים אני יכולה להתחבר ומה אני באמת אוהבת.. אני מסובכת מאוד ואני רוצה להיות אמיתית ופשוט הפכתי לבנאדם הכי מזוייף שיש רק בשביל להשתלב.. אבל ביטחון עצמי יש לי הרבה יותר אבל זה הרס לי את הכל פשוט.
זה ארוך קצת אבל אני באמת צריכה את ההתייעצות הזאת.
אז ככה... מכיתה ה' בערך אני הרגשתי חוסר ביטחון ובגלל זה אנשים פשוט יכלו לדרוך עלי ולהעליב אותי בקלות, לא הייתי קורבן לבריונות אף פעם אבל אף פעם לא הרגשתי ביטחון עצמי וקבלה של האחרים ותמיד הרגשתי שאני לא משתלבת כמו שהייתי רוצה וזה היה רק בגלל שהייתי חסרת ביטחון.
כשהייתי בכיתה ז' התחלתי להתרחק מהחברות שהיו לי ביסודי (לא מכולן אבל מחלק) ואז אמרתי לעצמי שאני יבנה את הביטחון שלי בלהכיר אנשים חדשים, מאז הייתי בחבורה של חברות וגם משם יצאתי אבל זה כבר לא קשור כל כך. בכיתה ח' התחלתי להכיר הרבה בנות חדשות והיה לי טוב איתן אבל עדיין לא הצלחתי לבנות את הביטחון למרות שהייתי משדרת קצת כזה אבל לא הרבה. תמיד ראיתי הרבה בנות מהשכבה שהן היו המקובלות וכל זה ותמיד רציתי גם וזה נשמע קצת פתטי או מפגר להגיד אבל רציתי להיות כזאת, כל המקובלות רובן היו פרחות ולא שמתי לב לזה והתחלתי להשתנות כי הושפעתי מחברה שהייתה גם כזאת בערך אבל אהבתי את זה. סוג המוסיקה שאני שומעת השתנה, הלבוש השתנה, הדיבור שלי השתנה, שידרתי הרבה יותר ביטחון ודעות אישיות והיה לי יותר טוב, מאז שנהייתי קצת כמוהה פתאום אמרו לי חברים שאני קצת פרחה והם הכי לא קרובים לזה אבל זו מי שהייתי. השנה אני בי'-השנה הזאת מבחינה חברתית קרובה עכשיו יותר קשה לי, החברה הכי טובה שלי שונה ממני באופי, בחלק מההומור, באנשים שהיא מתחברת איתם. השנה אנחנו באותה הכיתה וכל כך שמחתי והיא התחילה להתחבר עם כמה בנים מהכיתה ואני פשוט לא מתחברת איתם כל כך אבל חשוב לי להיות איתה בהפסקות ולשמור על הקשר אנחנו חברות הרבה שנים. וניסיתי להתחבר קצת לעולם שלה ולהסתובב איתם קצת גם אבל אני לא מתחברת ויש להם הומור שאני לא מבינה כל כך לפעמים אבל אני משחקת אותה שכן ועכשיו בגלל שכל כך הרבה פעמים השתניתי או שניסיתי לשנות דברים נקלעתי למצב שאני לא יודעת מה אני אוהבת, מה מצחיק אותי, עם איזה אנשים אני יכולה להתחבר ומה אני באמת אוהבת.. אני מסובכת מאוד ואני רוצה להיות אמיתית ופשוט הפכתי לבנאדם הכי מזוייף שיש רק בשביל להשתלב.. אבל ביטחון עצמי יש לי הרבה יותר אבל זה הרס לי את הכל פשוט.
אנונימית