תשובה אחת
"ויקח בן בקר רך וטוב"
אמרו חז"ל במסכת אבות דרבי נתן פרק ז', כי גם איוב גם הוא היה מכניס אורחים, אך, הוא לא הגיע למדרגתו של אברהם אבינו שאיוב היה נותן לכל אורח כפי שהיה הרגלו ומה שהיה אוכל בד''כ...
אך, אברהם אבינו נתן, אפילו לעני ביותר, לשונות בקר בחרדל. סעודה משובחת
הסבירו חז''ל
א"ל הקב"ה לאיוב: איוב, עדיין לא הגעת לחצי שיעור של אברהם. אתה יושב ושוהה בתוך ביתך ואורחין נכנסים אצלך, את שדרכו לאכול פת חטים האכלתו פת חטים, את שדרכו לאכול בשר האכלתו בשר, את שדרכו לשתות יין השקיתו יין. אבל אברהם לא עשה כן, אלא יוצא ומהדר בעולם,
וכשימצא אורחין מכניסן בתוך ביתו. את שאין דרכו לאכול פת חטין האכילהו פת חטין, את שאין דרכו לאכול בשר האכילהו בשר, ואת שאין דרכו לשתות יין השקהו יין.
ולא עוד, אלא עמד ובנה פלטרין גדולים על הדרכים והניח (שם) מאכל ומשקה וכל הבא ונכנס אכל ושתה וברך לשמים.
לפיכך נעשית לו נחת רוח. וכל שהפה שואל (כל מה שאדם מתאווה איליו במזון) מצוי בתוך ביתו של אברהם, שנאמר "ויטע אשל
שאברהם אבינו היה מלמד את האורחים להודות ולברך לקב"ה, שהוא זן ומטיב לכל, ולא בכדי, הביא להם לשונות בחרדל, כדי שישבחו ויודו יותר בשמחה. במעשה זה הוא רמז לאורחיו, על השאיפה הרוחנית שצריכה להיות רבה ככל היותר, כשם שבגשמיות לא מסתפקים במועט..
.
אמרו חז"ל במסכת אבות דרבי נתן פרק ז', כי גם איוב גם הוא היה מכניס אורחים, אך, הוא לא הגיע למדרגתו של אברהם אבינו שאיוב היה נותן לכל אורח כפי שהיה הרגלו ומה שהיה אוכל בד''כ...
אך, אברהם אבינו נתן, אפילו לעני ביותר, לשונות בקר בחרדל. סעודה משובחת
הסבירו חז''ל
א"ל הקב"ה לאיוב: איוב, עדיין לא הגעת לחצי שיעור של אברהם. אתה יושב ושוהה בתוך ביתך ואורחין נכנסים אצלך, את שדרכו לאכול פת חטים האכלתו פת חטים, את שדרכו לאכול בשר האכלתו בשר, את שדרכו לשתות יין השקיתו יין. אבל אברהם לא עשה כן, אלא יוצא ומהדר בעולם,
וכשימצא אורחין מכניסן בתוך ביתו. את שאין דרכו לאכול פת חטין האכילהו פת חטין, את שאין דרכו לאכול בשר האכילהו בשר, ואת שאין דרכו לשתות יין השקהו יין.
ולא עוד, אלא עמד ובנה פלטרין גדולים על הדרכים והניח (שם) מאכל ומשקה וכל הבא ונכנס אכל ושתה וברך לשמים.
לפיכך נעשית לו נחת רוח. וכל שהפה שואל (כל מה שאדם מתאווה איליו במזון) מצוי בתוך ביתו של אברהם, שנאמר "ויטע אשל
שאברהם אבינו היה מלמד את האורחים להודות ולברך לקב"ה, שהוא זן ומטיב לכל, ולא בכדי, הביא להם לשונות בחרדל, כדי שישבחו ויודו יותר בשמחה. במעשה זה הוא רמז לאורחיו, על השאיפה הרוחנית שצריכה להיות רבה ככל היותר, כשם שבגשמיות לא מסתפקים במועט..
.