כל בוקר אני מתעוררת בתחושה שבאלי להעלם מהעולם ואין לי שום מוטיבציה לקום ולהיות עם אנרגיות, איך אתם מתמודדים עם לקום בבוקר בידיעה שתלכו לבית ספר?

פחות גרוע מהתמודדות מלקום בבוקר ולדעת שצריך לחזור לבסיס.
גם עם חוסר מוטיבציה ללקום.

אני באה לביהס בשביל ללמוד, לא בשביל דברים אחרים.
הלימודים האלה וההשכלה שאני "רוכשת" יומרו לבסוף לתעודת בגרות, שאיתה אני אוכל להתחיל את חיי הקריירה שלי.

גם אני הייתי פעם במצב שלך. ואז שהגעתי לכיתה יא הבנתי כמה מפגרת הייתי. לא הייתי לומדת לא הייתי עושה כלום פשוט כל היום בבית וזה הרס אותי. רק בכיתה יא קלטתי שיש לי הזדמנות אחרונה ללמוד אחרת באמת כבר אין לי סיבה להמשיך. מה שנותן לי אנרגיה זה ללכת ללמוד בבית ספר היחיד שנתן לי הזדמנות לחיות כמו שצריך

אני רוצה להיות רופאה אז אני הולכת לבית ספר בידיעה שאם אסיים אותו אוכל ללכת ללמוד רפואה. את צריכה למצוא לך מטרה או מקצוע כלשהו שאת רוצה להגיע עליו או לעסוק בו ואז תתעוררי בידיעה שאם תלמדי תוכלי להגיע לאותה מטרה שהצבת לעצמך.

שואל השאלה:
אבל אין לי שאיפות אני לא רוצה להיות רופאה או עורכת דין או משהו אחר שקשור ללימודים ואני שונאת ללמוד ולהתאמץ אני הולכת רק בשביל שירשמו לי נוכחות ולא יהיו לי חיסורים.