האם יצא לכם לחשוב שכולם מלבדכם הם רובוטים (שקיימים כדי ליצור את המציאות שלכם)?

כן.
יש בקבלה דבר שנקרא "עולם הדמיון"
בו אדם מת, חי בעולם של דמיון בו הוא לא יודע שהוא באמת מת.

לא, אבל יצא לי לחשוב דבר דומה.. שמה שאני רואה ושאר העולם רואה זה לאו דווקא אותו דבר אלא שפשוט אנו קוראים לו באותו שם. לדוגמא: כולם רואים את הצבע הצהוב וכולם קוראים לו 'צהוב' אבל אולי בתאכלס לכל אחד נראה גוון אחר לגמרי ורק קורא לו 'צהוב'?

יש לך חשיבה מעמיקה!

לכל אחד זה עולה קצת..
יש אבחון של מחלה שנקראת "תסמונת המופע של טרומן" (סרט מומלץ, מי שלא ראה, על מישהו שחי בתוך עולם וכל מי שמסביבו הוא חלק מהפקה. סטייל האח הגדול) אבל זה רק אם מישהו חושב על זה כל הזמן..

כן. אבל חשבתי יותר לכיוון שאולי כולם מסביב פשוט לא קיימים. איך בכלל אפשר להיות בטוח שהאדם שנמצא מולך חושב ומרגיש בדיוק כמוך? מה אם הוא סתם אומר דברים ומתנהג בצורה מסוימת כדי לגרום לך לחשוב שהוא קיים ושהוא אנושי? מי מאיתנו קיים בעצם?
אבל כל השאלות האלה בעצם אגואיסטיות כי זה בעצם אומר שאתה נמצא במרכז היקום והכל נוצר בשבילך, וזה לא נכון, היקום פשוט קיים ואתה במקרה קיים ואני במקרה קיים. ואין לזה סיבה או משמעות.