מרגיש טיפה אבוד קרה לכם? כאילו אני כלוא בתוך עולם שלא מתאים לי. מי מזדהה?

אני בדיוק אותו הדבר כמוך

לגמרי מזדהה.
אני מרגישה כמו חייזר בין כולם.
אם אתה צריך משהו, אני כאן.

הייתה לי תקופה שהרגשתי ככה.
אני מבינה כל כך.
לפעמים גם לי יש תחושות כאלה לא נעימות, כאילו אני אבודה..
אולי כי המחשבות מעמיסות עליך, דאגות מיותרות..
אולי כי אתה מתמודד עם משהו מסויים לבד..
תקיף את עצמך באנשים טובים, חיוביים ונסה לתקשר איתם אם אתה לא..
הסביבה משפיעה על מצב הרוח גם..
אני מאמינה בשבילך שזה זמני, ההרגשה הלא נעימה הזאת של "אם אני לא שייך לעולם.." וכאלה מחשבות.
אולי זה נובע מחוסר ביטחון עצמי, אתה יכול לדבר איתי על זה בפרטי אם תרצה.

בדיוק!

אני...
כבר 5 שנים...

קרוב
אני תקועה בארץ לא שלי ובחיים לא שלי
(זה מסובך)

אני מרגישה ככה כבר הרבה זמן

כל כך מזדהה.
אני מרגיש שאני ממש ממש אחלה, אבל חברים שלי כבדים ולא מבינים אותי. למשפחה אין כוח להקשיב לי. אין באמת אנשים שאני באותו ראש כמו שלהם

פעם בהחלט היו פעמים שהרגשתי ככה, לשמחתי נכון להיום כבר לא.

כנל איבדתי את עצמי לגמרי:/

לגמרי:/

כל כך אני...

אולי.. בערך.. לא ממש... בעצם כן... טוב, אני לא סגורה על עצמי בשיט

לגמרי כן. מצחיק שחשבתי שאני היחידה.

קורה. לא מעט פעמים הרגשתי שאני לא מבינה בני אדם, שאני לא מסוגלת להבין את דרך החשיבה של כל אדם שנחשב שפוי. זה גורם לתחושת אי שייכות רצינית, אבל אפשר להסתדר גם בלי תחושת שייכות. תמיד אפשר להתבודד ולצייר או לכתוב וללמוד, לנגן, לקרוא, להאזין למוזיקה, להתאמן... לעשות דברים שעושים לך טוב ללא התלות בבני אדם אחרים.
אתה מתאר את ה special snowflake syndrome. אתה לא שונה מאף אחד, זה קורה לכולם.

אני, כ"כ.
רק שבמקרה שלי אני מרגישה יותר כלואה בתוך עצמי מאשר בעולם הזה, אבל בכל זאת.

אני ממש אבל

מזדהה לגמרי. היום הבנתי שתמיד היה, את לי מה אנשים חושבים עלי במקום לחשוב, מי אני באמת, ומה אני אוהבת. מרגישה סוג של ריקנות

כבר כמה חודשים

אני מאוד מזדהה

מאוד מזדהה אתך.
אני לא שייכת לעולם הזה. לפחות כך אני מרגישה.

כל דבר אני מרגישה שזה כולא אותי. אני צריכה להיות משוחררת מהכל

כולנו שונים וכולנו משונים
לפעמים מרגישים מרחוקים
ולפעמים מרגישים קרובים
בסך הכל אנחנו אנשים

כלואים בין עצמינו למחשבות וחברה
כלואים בין טוב רע ונורא לפעמים גם באהבה
עולם כזה שלא מתאים למחשבה
מחשבה שכולאת אותנו בדממה

לפעמים אבודים ולפעמים "נורמלים"
נורמלים אבל קצת משוגעים
רוצים להיות תמיד שונים
חספוס מדליק אותכם
הלב אוכל אתכם
אחי הבאת לי מוזה לשיר (;
שמע כולם מרגישים אבודים אבל שומעים שירים חושבים קצת וממשיכים תרגיש טוב אחי

כמעט תמיד לא הרגשתי ככה בילדותי.. היה לי כיף פתאום עברתי לעיר אחרת הכול נהיה גרוע מיומם ליום