39 תשובות
וואי כן אבל זה רק גורם לי להיות עצובה
לא היינו ביחד וזה קרה השנה זה קרה בפורים ביום השני וכמה ימים אחר כך התאהבתי שפגשת אותו בפסח הייתתי מאוהבת רצח ומהרגע שהגעתי הביתה עד עכשיו רק נפגעת עוד שרואה אום מתנשקים ובגלל שמכירים בגלל ההורים ולא גרים הכל עדיין לא אמרתי לו מה אני מרגישה וואי עוד שניה בוכה תעזרו לי פליז..
ואתמול חשבתי שעשיתי פה ושם טעיות ובגלל זה הוא לא איתי כמו שאמרתי שיש לי חבר בטעות כי הוא שאל וכאלה מה לעשות תעזרו לי פליז?
לא היינו ביחד וזה קרה השנה זה קרה בפורים ביום השני וכמה ימים אחר כך התאהבתי שפגשת אותו בפסח הייתתי מאוהבת רצח ומהרגע שהגעתי הביתה עד עכשיו רק נפגעת עוד שרואה אום מתנשקים ובגלל שמכירים בגלל ההורים ולא גרים הכל עדיין לא אמרתי לו מה אני מרגישה וואי עוד שניה בוכה תעזרו לי פליז..
ואתמול חשבתי שעשיתי פה ושם טעיות ובגלל זה הוא לא איתי כמו שאמרתי שיש לי חבר בטעות כי הוא שאל וכאלה מה לעשות תעזרו לי פליז?
כן ברור.. ברגע שפתחתי את הקופסא.. וראיתי אותה.. זו הייתה פיצה.. אהבה חיי
אנונימי
כן, זה היה מזמן.
חח האלה שלא הבינו את השאלה - מי התאהב בבובה? (:
כן אני זוכרת שפשוט ישבנו אחד מול השני והוא הסתכל לי בעיניים והוא חייך חיוך חושף שיניים כזה.. והאישונים שלו היו מורחבים זה היה כזה רגע חמוד
וששכבנו על הדשא והסתכלנו על הכוכבים והוא הסתכל לי שוב פעם בעיניים.. זה היה רגע מושלם.
הבנתי אז שאני מאוהבת. אבל זאת לא הייתה אהבה
יש הבדל מאוד גדול בין התאהבות לאהבה. שמתאהבים אז מרגישים תמיד וואו ופרפרים בבטן אבל אחרי שזה עובר יכולים להיות 2 מצבים או שאתם אוהבים אותו או שאתם פשוט לא מרגישים אליו משהו מיוחד..
וששכבנו על הדשא והסתכלנו על הכוכבים והוא הסתכל לי שוב פעם בעיניים.. זה היה רגע מושלם.
הבנתי אז שאני מאוהבת. אבל זאת לא הייתה אהבה
יש הבדל מאוד גדול בין התאהבות לאהבה. שמתאהבים אז מרגישים תמיד וואו ופרפרים בבטן אבל אחרי שזה עובר יכולים להיות 2 מצבים או שאתם אוהבים אותו או שאתם פשוט לא מרגישים אליו משהו מיוחד..
כן בערך... הייתי מאוהבת במישהו אחר המון זמן והוא לא שם עלי והכרתי אותו באינטרנט דיברנו כזה בצחוק כאילו אנחנו ביחד ושאלתי אותו אם הוא אוהב אותי באמת והוא אמר שכן נראה לו שכן ואמרתי לו שאני לא בטוחה אם אני כן כי אני הייתי מאוהבת המון זמן במישהו אחר והוא אמר שזה בסדר והמשכנו לדבר כרגיל כמו זוג ואז אמרתי לו באיזשהו שלב שאני באמת אוהבת אותו.. ביום חמישי אנחנו ביחד שנה
(אגב הכרנו בסטיפס)
(אגב הכרנו בסטיפס)
אנונימית
אחרי כמה חודשים, קלטתי שוואלה, האדם מדהים, מכל בחינה.
אבל הייתי עם מישהו אחר והכחשתי את אהבתי לאדם הנכון.
אבל הייתי עם מישהו אחר והכחשתי את אהבתי לאדם הנכון.
ברור... דיברתי על זה עם חברה, ואמרתי "אני לא מאוהבת בו", אבל דיברתי עליו כל כך הרבה... בערך אז הבנתי באיזה אור יפה וטהור הצגתי אותו, ושבאמת באמת אהבתי אותו ואת מי שהוא, זה לא היה בגלל סיבה מסוימת... פשוט התאהבתי, וזה היה הדבר הכי חזק שאי פעם הרגשתי למישהו
כן.. יצאתי באותו ערב וכל הערב הוא דאג, וכשהיה מאוחר הוא שאל איך אני חוזרת ועם מי, אמרתי לו שעם חברה והיא מלווה אותי עד הבית שלה, הוא התקשר כשהיא הגיעה לבית שלה כדי שאני אדבר איתו עד שאני בבית. ואז הבנתי כמה שאני אוהבת אותו, אחרי כמה שבועות נהיינו זוג ועד עכשיו אנחנו ביחד
כשחיכיתי כמו מטורף שהיא תענה להודעה ששלחתי לה
כן בערך...
לא סבלנו אחת את השנייה כשהכרנו, היא הייתה ההפך ממני! קשוחה, חזקה, אופטימית, לוקחת הכול בהומור, אוהבת את עצמה וחברותית, אני הייתי עדינה, חלשה, פסימית, לוקחת הכול ללב, שונאת את עצמי וזאבה בודדה... הייתה לנו חברה משותפת ביסודי אבל לא הכרנו אחת את השנייה בכלל אז! מאז היסודי נסעתי לשנה לאבא שלי, וכשחזרתי פגשתי את החברה הזאת, היא הכירה לי חברות שלה כדי שלא אהיה לבד, ומשם הכול התחיל...
ריבים, צרחות, התווכחויות, עצבים! היא לא בכתה הרבה... אבל איכשהו הבאתי אותה כל יום לדמעות! אז למה המשכנו להיפגש כל יום? אין לי פאקינג מושג! אבל היינו הרבה יחד! המשכנו להגיד אחת לשנייה שאנחנו חברות רק בשביל החברה המשותפת שלנו למרות שהיא בכלל לא הייתה שם! זה כנראה היה התירוץ שלי להיות איתה... ואז ביום בהיר אחד ומבט לאחור בחיים החרא שלי והדיכאון שהקיף אותי... התחלתי לחתוך... אני זוכרת בבירור יום אחד... היה שדה גדול בצד השני מול הבית שלי והיינו שם הרבה... התחלנו לדבר והיא גילתה שאני חותכת, אני זוכרת שהיא צרחה עלי המון דברים, שאני אגואיסטית, חלשה ושזה מפגר לעשות את זה, צרחתי שמגיע לי והיא נתנה לי סטירה ובכתה... זה חזר על עצמו... לא הבנתי את זה אבל משהו בשמש שהעירה את תווי הפנים שלה והעיניים הנוצצות מדמעות שלה היפנטו אותי... התעלמתי מההרגשה הזאת, הכול המשיך כמו תמיד רק שהחתכים היו עמוקים יותר ככל שהדיכאון היה עמוק יותר... אהבתי בזה דבר אחד, שהיא התנהגה כאילו אכפת לה... אחרי שנה התחלתי להתרגל וגם היא, נהיינו חברות הכי טובות! הייתם מאמינים? היא לא חיבקה הרבה אנשים, ויום אחד... אחרי בית ספר באתי אליה, אני לא זוכרת על מה דיברנו אבל... היא חיבקה אותי... ורעדתי, החזקתי אותה חזק ולא רציתי שזה ייגמר! אני זוכרת כשדיברנו בחדר שלה והיא שמה כרית על הפנים וכשניסיתי להוריד היא התנגדה שאלתי למה והיא אמרה שהיא מכוערת! פעם ראשונה ששמעתי את זה! היא אמרה שאני היחידה שיודעת... ואז התחלתי להגיד לה כמה היא יפה! פעם ראשונה... המון זמן שהיינו חברות התנהגנו כמו זוג ולא הבנתי את זה, ההרגשה הזאת חזרה ונעלמה... ויום אחד יצאנו כרגיל כמו בכל ערב, היא לבשה ג'קט שחור, ג'ינס אפור ואולסטארס שחורים... המשכתי לשאול את עצמי... למה היא כל כך יפה? למה... תמיד הסתכלתי בעיניים שלה אבל למה אף פעם לא שמתי לב לכמה שהן יפות ומנצנצות? למה לא שמתי לב לחיוך שלה? נראלי שזה היה הרגע... הרגשתי פרפרים בבטן כשהיא רק חיבקה אותי ולא הבנתי... מה נהיה?
היום אנחנו זוג, 9 חודשים...
היום אני יודעת שגרמתי לה לבכות בכוונה כי רציתי שהיא תראה לי רגשות! לא רציתי שהיא תסתיר ממני דמעות...
היום אני יודעת מה הייתה ההרגשה הזאת
היום אני יודעת שהיא מדהימה
היום אני יודעת שהתנהגנו כמו זוג
היום אני יודעת שאני לא סטרייט
עד היום התאהבתי "ממבט ראשון" ויכולתי לזהות את הרגע המדוייק! אבל הפעם... זה שונה...
לא סבלנו אחת את השנייה כשהכרנו, היא הייתה ההפך ממני! קשוחה, חזקה, אופטימית, לוקחת הכול בהומור, אוהבת את עצמה וחברותית, אני הייתי עדינה, חלשה, פסימית, לוקחת הכול ללב, שונאת את עצמי וזאבה בודדה... הייתה לנו חברה משותפת ביסודי אבל לא הכרנו אחת את השנייה בכלל אז! מאז היסודי נסעתי לשנה לאבא שלי, וכשחזרתי פגשתי את החברה הזאת, היא הכירה לי חברות שלה כדי שלא אהיה לבד, ומשם הכול התחיל...
ריבים, צרחות, התווכחויות, עצבים! היא לא בכתה הרבה... אבל איכשהו הבאתי אותה כל יום לדמעות! אז למה המשכנו להיפגש כל יום? אין לי פאקינג מושג! אבל היינו הרבה יחד! המשכנו להגיד אחת לשנייה שאנחנו חברות רק בשביל החברה המשותפת שלנו למרות שהיא בכלל לא הייתה שם! זה כנראה היה התירוץ שלי להיות איתה... ואז ביום בהיר אחד ומבט לאחור בחיים החרא שלי והדיכאון שהקיף אותי... התחלתי לחתוך... אני זוכרת בבירור יום אחד... היה שדה גדול בצד השני מול הבית שלי והיינו שם הרבה... התחלנו לדבר והיא גילתה שאני חותכת, אני זוכרת שהיא צרחה עלי המון דברים, שאני אגואיסטית, חלשה ושזה מפגר לעשות את זה, צרחתי שמגיע לי והיא נתנה לי סטירה ובכתה... זה חזר על עצמו... לא הבנתי את זה אבל משהו בשמש שהעירה את תווי הפנים שלה והעיניים הנוצצות מדמעות שלה היפנטו אותי... התעלמתי מההרגשה הזאת, הכול המשיך כמו תמיד רק שהחתכים היו עמוקים יותר ככל שהדיכאון היה עמוק יותר... אהבתי בזה דבר אחד, שהיא התנהגה כאילו אכפת לה... אחרי שנה התחלתי להתרגל וגם היא, נהיינו חברות הכי טובות! הייתם מאמינים? היא לא חיבקה הרבה אנשים, ויום אחד... אחרי בית ספר באתי אליה, אני לא זוכרת על מה דיברנו אבל... היא חיבקה אותי... ורעדתי, החזקתי אותה חזק ולא רציתי שזה ייגמר! אני זוכרת כשדיברנו בחדר שלה והיא שמה כרית על הפנים וכשניסיתי להוריד היא התנגדה שאלתי למה והיא אמרה שהיא מכוערת! פעם ראשונה ששמעתי את זה! היא אמרה שאני היחידה שיודעת... ואז התחלתי להגיד לה כמה היא יפה! פעם ראשונה... המון זמן שהיינו חברות התנהגנו כמו זוג ולא הבנתי את זה, ההרגשה הזאת חזרה ונעלמה... ויום אחד יצאנו כרגיל כמו בכל ערב, היא לבשה ג'קט שחור, ג'ינס אפור ואולסטארס שחורים... המשכתי לשאול את עצמי... למה היא כל כך יפה? למה... תמיד הסתכלתי בעיניים שלה אבל למה אף פעם לא שמתי לב לכמה שהן יפות ומנצנצות? למה לא שמתי לב לחיוך שלה? נראלי שזה היה הרגע... הרגשתי פרפרים בבטן כשהיא רק חיבקה אותי ולא הבנתי... מה נהיה?
היום אנחנו זוג, 9 חודשים...
היום אני יודעת שגרמתי לה לבכות בכוונה כי רציתי שהיא תראה לי רגשות! לא רציתי שהיא תסתיר ממני דמעות...
היום אני יודעת מה הייתה ההרגשה הזאת
היום אני יודעת שהיא מדהימה
היום אני יודעת שהתנהגנו כמו זוג
היום אני יודעת שאני לא סטרייט
עד היום התאהבתי "ממבט ראשון" ויכולתי לזהות את הרגע המדוייק! אבל הפעם... זה שונה...
ראיתי על טבעי, זה היה קסום.
כן. זה היה באירוע משפחתי. הוא בדיוק יצא מהאולם לחצר והלב שלי החסיר פעימה, וכבר שם.. הבנתי שנדלקתי עליו
אנונימית
כן בסוף שנה שלפני שנה חח
כן.
אני זוכרת שהוא הצליח לגרום לי לצחוק אחרי שהרבה זמן לא הצלחתי.
וזהו.. רציתי אותו, הצקתי לו קצת שאני אוהבת אותו ויחשוב על זה בדרך רצינית ובסוף היינו ביחד שנה.
וזהו.
אני זוכרת שהוא הצליח לגרום לי לצחוק אחרי שהרבה זמן לא הצלחתי.
וזהו.. רציתי אותו, הצקתי לו קצת שאני אוהבת אותו ויחשוב על זה בדרך רצינית ובסוף היינו ביחד שנה.
וזהו.
האמת שאני לא ממש זוכרת. אני זוכרת שהתאהבתי בו ממש והבנתי שאני ממש ממש אוהבת אוצו אחרי שרבנו.
אני חושב שזה ממש דבילי מצידי אבל אני חושב שפיתחתי רגשות עוד ביום הראשון שדיברנו, פשוט פתאום אני מקבל הודעה מילדה חמודה שאני לא מכיר, אני נותן לה הזדמנות ופתאום אני מגלה שאני מדבר איתה כל היום בהודעות והיא צוחקת ממני הרבה והיא סופר חמודה ואני עם חיוך ענקי שלא יורד איזה שעתיים ברציפות, היא מתוקה ממש, מבינה ציניות ויודעת לעקוץ יפה והיא זורמת איתי (לא במובן של יחסי מין) ופשוט כבר ביום ראשון אני מבין שכאילו אני בספק שאני אמצא מישהי עם אופי מושלם בשבילי כמו שלה.. ביום השני והיום אני פשוט במצב של בא לי לחבק אותך כל היום ולא לעזוב..
אנונימי
כרגע אין לי טיפת רגש אליו,
אבל אני זוכרת שהבנתי את זה כשהוא עזר לי בעבודות של מתמטיקה ובללמוד למבחן, ובהיתי בו כל הזמן._.
אבל אני זוכרת שהבנתי את זה כשהוא עזר לי בעבודות של מתמטיקה ובללמוד למבחן, ובהיתי בו כל הזמן._.
לא ממש
התחלתי פשוט להרגיש אליו משהו בהדרגה
התחלתי פשוט להרגיש אליו משהו בהדרגה
לא כל כך, ואני כבר לא מאוהבת.
כן.
הוא לא וויתר עלי והמשיך לעזור לי למרות שהייתי עקשנית ואמרתי שהמצב שלי אבוד
הוא גם גרם לי לחייך ביום שהדבר היחיד שרציתי זה למות והוא הצליח להוציא ממני חיוך
הוא גם כל כך מתוק שקשה לעמוד בפני המתיקות שלו
הוא לא וויתר עלי והמשיך לעזור לי למרות שהייתי עקשנית ואמרתי שהמצב שלי אבוד
הוא גם גרם לי לחייך ביום שהדבר היחיד שרציתי זה למות והוא הצליח להוציא ממני חיוך
הוא גם כל כך מתוק שקשה לעמוד בפני המתיקות שלו
כן, כשרבנו רציני בפעם הראשונה
אנונימית
אני חושבת שהבנתי את זה ברגע שהסתכלתי בעיניים החומות האלה שלה, והיא הסתכלה עלי בחזרה והרגשתי כל כך טוב באותו רגע.
כן,
זה היה בערב שישי, לא היה לי באמת עם מי להסתובב אז הלכתי לחנות.
אני זוכר הכל, את החולצה של המוכר, את המגשים וצבע הרצפה.
הלכתי אל המוכר וביקשתי ממנו פיצה, הוא הלך להביא אותה מהמחסן שלו.
ולפתע ראיתי אותה, כל כך יפה, הריח שלה היה מהפנט, כל כך מגרה. הסתכלתי עליה בחיוך אך היא לא החזירה מבט.
יש החזקתי בה ולקחתי אותה איתי.
זאת הייתה הפיצה הכי טעימה שאכלתי בחיים אני אומר לכםפשוט אהבה ממבט ראשון
זה היה בערב שישי, לא היה לי באמת עם מי להסתובב אז הלכתי לחנות.
אני זוכר הכל, את החולצה של המוכר, את המגשים וצבע הרצפה.
הלכתי אל המוכר וביקשתי ממנו פיצה, הוא הלך להביא אותה מהמחסן שלו.
ולפתע ראיתי אותה, כל כך יפה, הריח שלה היה מהפנט, כל כך מגרה. הסתכלתי עליה בחיוך אך היא לא החזירה מבט.
יש החזקתי בה ולקחתי אותה איתי.
זאת הייתה הפיצה הכי טעימה שאכלתי בחיים אני אומר לכםפשוט אהבה ממבט ראשון
אנונימי
כן, זה היה ברגע שהוא הסתכל אלי אם חיוך נחמד ושאל אותי מהשהוא שלא הבנתי, ואני הסתכלתי עליו בפרצוף של מה?
אנונימית
שראינו ג'וק ושנינו ברחנו יחד בצרחות והיא הייתה שם בשבילי למרות שגם היא מפחדת
כן, הוא עשה משהו שלמען האמת בכלל לא היה קשור אליי.
ושם הכל התחיל ואחר כך פשוט דברנו ומרגע לרגע הבנתי כמה אני אוהבת אותו יותר (:
והוא.. כנראה לעולם לא יאהב אותי:/
ושם הכל התחיל ואחר כך פשוט דברנו ומרגע לרגע הבנתי כמה אני אוהבת אותו יותר (:
והוא.. כנראה לעולם לא יאהב אותי:/
לא ממש. זה קרה בהדרגה. ראיתי אותה והסתכלתי עליה מוזר בהתחלה, ולאט לאט קלטתי שאני מרגישה אליה דברים.
אנונימית
אממ ראיתי אותו בהפסקה הוא היה חדש, וכמובן שלא זיהיתי מי זה
וכשהשגתי עליו כמאט הכל פשוט התאהבתי.
אבל אז גיליתי שיש לו חברה
fuck the world
וכשהשגתי עליו כמאט הכל פשוט התאהבתי.
אבל אז גיליתי שיש לו חברה
fuck the world
לא שאני מאוהבת בו עכשיו, אבל אני מניחה שברגע הראשון שנכנסתי לכיתה שמתי לב אליו ומשם זה התגלגל.-.
כן וואי איזה נוסטלגיה!
היינו חברים הכי טובים ממש קרובים אחד לשני, והיה איזשהו יום שלא זוכרת איך אבל פשוט ראיתי שיחה שלו עם מישהי אחרת שהוא אמר לה יפה שלי וזה צבט לי בלב כזה כי רציתי שרק לי הוא יקרא ככה והבנתי שאני פשוט מקנאה לו.
תקופה אחרכך נהיינו זוג חח היינו ביחד משהו כמו שנתיים
היינו חברים הכי טובים ממש קרובים אחד לשני, והיה איזשהו יום שלא זוכרת איך אבל פשוט ראיתי שיחה שלו עם מישהי אחרת שהוא אמר לה יפה שלי וזה צבט לי בלב כזה כי רציתי שרק לי הוא יקרא ככה והבנתי שאני פשוט מקנאה לו.
תקופה אחרכך נהיינו זוג חח היינו ביחד משהו כמו שנתיים
זאת לא הייתיה אהבה ממבט ראשון כן?
חשבתי שהיא מוזרה אפילו..
עד שיום אחד היא הסתכלה עלי ולא הבנתי איך לעזעזאל פספסתי את המבט הזה.
כל כך יפה..
והצחוק שלה: (
אין לי מילים לתאר עד כמה היא מושלמת וכמה אני טובה כשאני איתה.
רק חבל שזה לא יעבוד..
אם היא רק הייתה נותנת לזה לקרות.
ודרך אגב, היא לא יודעת שאני אוהבת אותה..
שאהבתי.
חשבתי שהיא מוזרה אפילו..
עד שיום אחד היא הסתכלה עלי ולא הבנתי איך לעזעזאל פספסתי את המבט הזה.
כל כך יפה..
והצחוק שלה: (
אין לי מילים לתאר עד כמה היא מושלמת וכמה אני טובה כשאני איתה.
רק חבל שזה לא יעבוד..
אם היא רק הייתה נותנת לזה לקרות.
ודרך אגב, היא לא יודעת שאני אוהבת אותה..
שאהבתי.
אנונימית
כמן וואי..:)
דירתי עליו עם חברה בכל הזדדמנות שרק הייתה לי. תמיד הכחשתי שאני לא מאוהבת בו בכלל ושאני פשוט מתה עליו אבל לגמרי בתור ידיד. ואז היה רגע שפשוט הרגשתי שאני ממש מחבבת אותו ושאני חייבת לאמר לבסטית, סיפרתי לה והיא אמרה שזה היה ברור לה כל הזמן הזה למרות כל ההכחשות ושהיא מכירה אותי טוב מדי מכדי לא להבין את זה. בקיצור יצאנו ביחד כמה פעמים וממש הרגשתי מאוהבת בו, אני זוכרת שהיינו אצלו בבית ואז הסתכלתי עליו מהצד והרגש אליו היה ממש חזק! זה משהו שפשוט מרגישים.. ;)
דירתי עליו עם חברה בכל הזדדמנות שרק הייתה לי. תמיד הכחשתי שאני לא מאוהבת בו בכלל ושאני פשוט מתה עליו אבל לגמרי בתור ידיד. ואז היה רגע שפשוט הרגשתי שאני ממש מחבבת אותו ושאני חייבת לאמר לבסטית, סיפרתי לה והיא אמרה שזה היה ברור לה כל הזמן הזה למרות כל ההכחשות ושהיא מכירה אותי טוב מדי מכדי לא להבין את זה. בקיצור יצאנו ביחד כמה פעמים וממש הרגשתי מאוהבת בו, אני זוכרת שהיינו אצלו בבית ואז הסתכלתי עליו מהצד והרגש אליו היה ממש חזק! זה משהו שפשוט מרגישים.. ;)
אנונימי
שהוא התרחק ממני, שהוא הפסיק לבוא לראות אותי, הבנתי שזה כואב לי ממש, ושזה לא יכול להיות כל כך כואב אם אני לא מאוהבת בו. והבנתי שבתכלס... אני ממש מאוהבת בו. ומשם התחיל הסיפור הכי דפוק ומטומטם שאי פעם היה יכול להיות עם הסוף הכי גרוע ביקום.
כן בערך באותו הרגע שאמרתי לחברה שלי שהוא נראה טוב בעיניי, שפשוט רציתי להיות קרובה אליו ושהייתי מסתכלת עליו וזה אגב הראשון שקרה לי איתו (התאהבתי בהרבה) שפשוט אשכרה הסתכלתי עליו ולא הצלחתי להבי ואיך אף אחת לא אןהבת אותו (אני יודעת שזה עניין של טעם אבל פעם ראשונה שעברה לי כזאת מחשבה בראש).
לא קרה כלום-גם לא יקרה.
אבל זה היה פשוט וואו
לא קרה כלום-גם לא יקרה.
אבל זה היה פשוט וואו
הייתי מאוהבת באיזה מישהו כמעט שלוש שנים (וזה היה סיוט להתגבר עליו) -התאהבות ראשונה
ואז פתאום באחד מהימים שמתי לב שאני מתנהגת למישהו אחר כמו שהייתי מתנהגת לראשון שהייתי מאוהבת בו.
ואז לרגע לא יכולתי לנשום כזה. הייתה לי מין מועקה כזאת ואז פתאום התחלתי לבכות שהבנתי שסוף סוף זה נגמר.
ואז פתאום באחד מהימים שמתי לב שאני מתנהגת למישהו אחר כמו שהייתי מתנהגת לראשון שהייתי מאוהבת בו.
ואז לרגע לא יכולתי לנשום כזה. הייתה לי מין מועקה כזאת ואז פתאום התחלתי לבכות שהבנתי שסוף סוף זה נגמר.
כן, אי אפשר לשכוח
הייתי מאוהבת ב2 בנים.
אחד ביסודי - הוא היה יורד עלי וכל פעם כשהוא היה יורד עלי הייתי קצת נפגעת יותר מאשר בנים אחרים
ואז ביסודי כשהמורה העבירה אותי לידו הרגשתי דברים ופתאום הבנתי את זה - לא אומרת את זה בגאווה בכלל.
השני היה בתחילת התיכון, עכשיו סיימתי אותו.
היינו ידידים ממש טובים שבתחילת הקשר ויצאנו ביחד איזה 4 ילדים לסיבוב וחברה שלי זרקה כל מיני מילים בצחוק על זה שמתאים לנו להיןת ביחד ופתאום התחלתי לחשוב על זה לעומק והרגשתי באותו רגע לידו פרפרים קטנים מוזרים כאלה שכן בא לי שנהיה ביחד מתישהו
בהתחלה הכחשתי אבל לאט לאט נדלקתי עליו ואז התאהבתי - גם בזה אני לא גאה
שניהם חארות
הייתי מאוהבת ב2 בנים.
אחד ביסודי - הוא היה יורד עלי וכל פעם כשהוא היה יורד עלי הייתי קצת נפגעת יותר מאשר בנים אחרים
ואז ביסודי כשהמורה העבירה אותי לידו הרגשתי דברים ופתאום הבנתי את זה - לא אומרת את זה בגאווה בכלל.
השני היה בתחילת התיכון, עכשיו סיימתי אותו.
היינו ידידים ממש טובים שבתחילת הקשר ויצאנו ביחד איזה 4 ילדים לסיבוב וחברה שלי זרקה כל מיני מילים בצחוק על זה שמתאים לנו להיןת ביחד ופתאום התחלתי לחשוב על זה לעומק והרגשתי באותו רגע לידו פרפרים קטנים מוזרים כאלה שכן בא לי שנהיה ביחד מתישהו
בהתחלה הכחשתי אבל לאט לאט נדלקתי עליו ואז התאהבתי - גם בזה אני לא גאה
שניהם חארות
בערך, למה?
אנונימית
לא אשכח את זה. בשלוש וחצי התקשרתי אליו ואמרתי לו שמשעמם לי ושיבוא מתחת לבית שלי להיות איתי קצת.
אני הייתי עם חברה הוא הביא חבר. ישבנו אחד ליד השני, הוא עשה לי נעים ברגל, אני ליטפתי לו את הלחי, וכל רגע העיניים שלנו נפגשו, בכל מפגש עם העיניים שלנו הלבשלי פעם אין סוף פעימות בשניה, חשבתי שאני מרגישה חוס ביטחון, ובגלל זה כל פעם הסטתי את המבט. עד שהידיים שלנו נפגשו, הוא הרגיש שקר לי, זה היה בחודש דצמבר, חודש קר, ויש הוריד מעליו את הגקט והמעיל שלו ושם אותם מעליי. למרות שזה הדבר הכי פשוט שיש, כל כך הרגשתי... ואז עוד פעם חזרנו לאותו מצב, הוא ביד אחת מלטף לי את הרגל וביד השניה מחזיק לי את היד, אני ביד אחת מלטפת לו את הלחי וביד השניה מחזיקה לו את היד, ושוב, העיניים שלנו נפגשו, אבל הפעם לא הסטתי את המבט, הסתכלתי בעיניים החומות שלו, בהיתי בו, במבט שלו, בחיוך המושלם שלו, הרגשתי כמו האדם הכי מאוהב עלי אדמות.
אני הייתי עם חברה הוא הביא חבר. ישבנו אחד ליד השני, הוא עשה לי נעים ברגל, אני ליטפתי לו את הלחי, וכל רגע העיניים שלנו נפגשו, בכל מפגש עם העיניים שלנו הלבשלי פעם אין סוף פעימות בשניה, חשבתי שאני מרגישה חוס ביטחון, ובגלל זה כל פעם הסטתי את המבט. עד שהידיים שלנו נפגשו, הוא הרגיש שקר לי, זה היה בחודש דצמבר, חודש קר, ויש הוריד מעליו את הגקט והמעיל שלו ושם אותם מעליי. למרות שזה הדבר הכי פשוט שיש, כל כך הרגשתי... ואז עוד פעם חזרנו לאותו מצב, הוא ביד אחת מלטף לי את הרגל וביד השניה מחזיק לי את היד, אני ביד אחת מלטפת לו את הלחי וביד השניה מחזיקה לו את היד, ושוב, העיניים שלנו נפגשו, אבל הפעם לא הסטתי את המבט, הסתכלתי בעיניים החומות שלו, בהיתי בו, במבט שלו, בחיוך המושלם שלו, הרגשתי כמו האדם הכי מאוהב עלי אדמות.
אנונימית