לדעתכם, רוב האנשים בעולם אופטימיים או פסימיים?

אופטימיים.

שואל השאלה:
אבל לבני האדם יש נטייה להיות לא-מסופקים. כלומר, לראות את מה שחסר ולא את מה שיש.

אני חושבת שפסימיים.

תקווה זה מה שמניע את האנשים החלשים, ורוב האנשים חלשים, לכן הם מחפשים במשהו להיאחז בו.
איזה מישהו גדול וחזק מהם שיאמר להם שהכל יהיה איתם בסדר, למרות שלא תמיד יהיה בסדר.
לחלק מהאנשים המישהו הגדול הזה זה ההורים או סתם מישהו שדואג להם, אבל להרבה זה גם הדת, שכביכול מתרצת דברים רעים כ"עונש" תוך התנערות מאחראיות עליהם, וברגע שמשהו טוב קורה מיד זוקפים זאת לטובת המישהו הגדול (אלוהים).

לא יודעת..

הבחירה לחיות כל יום זה כבר אופטימי

שואל השאלה:
לכולם יש תקווה. גם לאנשים פסימיים. ואני חותמת על זה.
יש רמות שונות של פסימיות, ואני באמת תוהה אם יש אנשים שמסוגלים להיות אופטימיים לגמרי. אני מניחה שלכל אדם יש צד אופטימי ופסימי, אבל תמיד אחד מהצדדים הוא דומיננטי יותר.

בין לבין. יותר אופטימיים.

אופטימיים

שאלה טובה. אין דרך לאשש זאת, אבל אני חושב שיש שיוויון יחסי, אבל אם חייב לבחור צד אחד - אופטימיים.

שאלה פילוסופית בעניין, מעניין האם השאלה הזאת היא בעצם התפלספות כדי לבחן אותנו ואדם אופטימי יענה אופטימים ואדם פסימי יענה פסימים (?!).

אני נוטה לצד הפסימי ועניתי אופטימי^

לפי מה שאני רואה.. הצעירים יותר פסימיים והמבוגרים יותר אופטימיים

אופטימיים

אופטימיים תמימים וחסרי הבנה שכולנו הולכים למות

אופטימים