8 תשובות
שמעתי שמחר צמים בגלל חורבן בית שני ואני חושבת שגם ביום השואה צריך לצום אבל אין לי מושג למה לא עושים את זה
צמים בעשרה בטבת, שהוא גם יום הקדיש הכללי על נספים בשואה שיום פטירתם לא נודע.
שואל השאלה:
לא צמים בי בטבת בגלל שהתחיל המצור על ירושלים?
לא צמים בי בטבת בגלל שהתחיל המצור על ירושלים?
אנונימי
נכון. יום הקדיש הכללי נוסף אח"כ.
"צום עשרה בטבת נקבע עוד בתקופת המקרא כיום צום, המציין את תחילת המצור על ירושלים ואת ראשית התהליך שהביא לחורבן ירושלים ובית המקדש בידי נבוכדנאצר מלך בבל.
בימינו קיבל התאריך עשרה בטבת משמעות נוספת, הקשורה לשואה: בתקופת השואה נרצחו בידי הנאצים ושותפיהם שישה מיליונים מיהודי אירופה, ובהם כמיליון וחצי ילדים. תאריך מותם של רבים מהם אינו ידוע, ועל כן נקבע יו"ד (=10) בטבת, שהוא יום צום ותענית, כיום הקדיש הכללי: יום שבו אומרים תפילת קדיש לזכרם של האנשים, הנשים והילדים שנרצחו בשואה ואשר יום מותם אינו ידוע"
"צום עשרה בטבת נקבע עוד בתקופת המקרא כיום צום, המציין את תחילת המצור על ירושלים ואת ראשית התהליך שהביא לחורבן ירושלים ובית המקדש בידי נבוכדנאצר מלך בבל.
בימינו קיבל התאריך עשרה בטבת משמעות נוספת, הקשורה לשואה: בתקופת השואה נרצחו בידי הנאצים ושותפיהם שישה מיליונים מיהודי אירופה, ובהם כמיליון וחצי ילדים. תאריך מותם של רבים מהם אינו ידוע, ועל כן נקבע יו"ד (=10) בטבת, שהוא יום צום ותענית, כיום הקדיש הכללי: יום שבו אומרים תפילת קדיש לזכרם של האנשים, הנשים והילדים שנרצחו בשואה ואשר יום מותם אינו ידוע"
שואל השאלה:
לא עדיף לצום ביום השואה?
כי זה מגיש שפשוט דחפו את היום הזה לצם השני
זה מרגיש לי כאילו אנחנו סתם מזלזלים
שאנחנו כבר בוחרים יום שהוא צום לעוד יום שהוא צום.
מה הסיבה לזה שזה דווקא ביוד בטבת ולא בט באב לדוגמא?
לא עדיף לצום ביום השואה?
כי זה מגיש שפשוט דחפו את היום הזה לצם השני
זה מרגיש לי כאילו אנחנו סתם מזלזלים
שאנחנו כבר בוחרים יום שהוא צום לעוד יום שהוא צום.
מה הסיבה לזה שזה דווקא ביוד בטבת ולא בט באב לדוגמא?
אנונימי
הסיבה לבחירת יום זה, נובעת מכך שעשרה בטבת הוא היום בו החל מלך בבל להסתער על חומת ירושלים, והתקיימה נבואת המצור הרמוזה ביחזקאל (פרק ד פסוק ג): "וְאַתָּה קַח לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל וְנָתַתָּה אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר וַהֲכִינֹתָה אֶת פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ וְהָיְתָה בַמָּצוֹר וְצַרְתָּ עָלֶיהָ ". אלא שחז"ל ראו משמעות עמוקה יותר בנבואה זו, והיא שהיא מבטאת את תחילת הסתר הפנים של הקב"ה כלפי ישראל, כלשון הגמ' (ברכות ל"ב ע"ב): "אמר ר' אלעזר: מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, שנאמר ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר".
כלומר, ייחודו וחומרתו של צום העשירי בטבת, הוא משום שביום זה התחיל הסתר הפנים כלפי עם ישראל עד כדי חורבן ביהמ"ק הראשון, ואף בבניין ביהמ"ק השני לא חזר עם ישראל להנהגה של גילוי-שכינה כפי שהיה בזמן ביהמ"ק הראשון, ובוודאי שהסתר פנים זה נמשך ביתר שאת בכל הצרות הנוראות שעברו על עם ישראל במשך כאלפיים שנות הגלות. אך הסתר הפנים הקשה ביותר במשך הדורות היה כפי הנראה במאורעות השואה האיומה. כפי שהעיד האדמו"ר מפיאסצ'נה הרב קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד שבעצמו נהרג בשואה, באחת מההגהות שכתב על דרשה שנתן בתחילה ימי השואה, והוא תיקן אותה בעיצומם של ימי השואה בתוך גיטו ווארשה, וכך הוא כותב:
"אבל כהצרות משונותומיתות רעות ומשונות, שחידשו הרשעים הרוצחים המשונים עלינו בית ישראל, משלהי תש"ב (כנראה, כוונתו להשמדה ההמונית בתאי-הגזים א. א), לפי ידיעתי בדברי חז"ל ובדברי הימים אשר לישראל בכלל, לא היה כמותם, וה' ירחם עלינוויצילנו מידם כהרף עין" ("אש-קודש" - "חידושי תורה שנכתבו בשנות הזעם" - עמ' קלט בהגהה בתחתית העמוד), דברים דומים היה מציין גם מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.
לפיכך נקבע דווקא יום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי" ע"י הרבנות הראשית, היות שהוא מבטא כאמור לעיל, את תחילתו של "הסתר הפנים" של תחילת ימי החורבן בפעם הראשונה מאז כניסת עם ישראל לארץ. כאשר כל הצרות והתלאות שקרו לאומתנו, הכל הוא מאותו המשך מר, ולפיכך מתאים לציין בו גם את שיאו של הסתר הפנים בעת השמדת שליש מעם ישראל ע"י העמלק של דורנו בשואה האיומה
כלומר, ייחודו וחומרתו של צום העשירי בטבת, הוא משום שביום זה התחיל הסתר הפנים כלפי עם ישראל עד כדי חורבן ביהמ"ק הראשון, ואף בבניין ביהמ"ק השני לא חזר עם ישראל להנהגה של גילוי-שכינה כפי שהיה בזמן ביהמ"ק הראשון, ובוודאי שהסתר פנים זה נמשך ביתר שאת בכל הצרות הנוראות שעברו על עם ישראל במשך כאלפיים שנות הגלות. אך הסתר הפנים הקשה ביותר במשך הדורות היה כפי הנראה במאורעות השואה האיומה. כפי שהעיד האדמו"ר מפיאסצ'נה הרב קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד שבעצמו נהרג בשואה, באחת מההגהות שכתב על דרשה שנתן בתחילה ימי השואה, והוא תיקן אותה בעיצומם של ימי השואה בתוך גיטו ווארשה, וכך הוא כותב:
"אבל כהצרות משונותומיתות רעות ומשונות, שחידשו הרשעים הרוצחים המשונים עלינו בית ישראל, משלהי תש"ב (כנראה, כוונתו להשמדה ההמונית בתאי-הגזים א. א), לפי ידיעתי בדברי חז"ל ובדברי הימים אשר לישראל בכלל, לא היה כמותם, וה' ירחם עלינוויצילנו מידם כהרף עין" ("אש-קודש" - "חידושי תורה שנכתבו בשנות הזעם" - עמ' קלט בהגהה בתחתית העמוד), דברים דומים היה מציין גם מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.
לפיכך נקבע דווקא יום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי" ע"י הרבנות הראשית, היות שהוא מבטא כאמור לעיל, את תחילתו של "הסתר הפנים" של תחילת ימי החורבן בפעם הראשונה מאז כניסת עם ישראל לארץ. כאשר כל הצרות והתלאות שקרו לאומתנו, הכל הוא מאותו המשך מר, ולפיכך מתאים לציין בו גם את שיאו של הסתר הפנים בעת השמדת שליש מעם ישראל ע"י העמלק של דורנו בשואה האיומה
שואל השאלה:
אבל לא עדיך נגיד לעשות את הצום
בתשעה באב כשבית המקדש נחרב?
ולמה לא נותנים ליום השואה צום משלו
אבל נתנו לגדליה שלם משלו?
אני לא מזלזל בו אבל היא אפשר להשוות אותו ל6 מיליון יהודים
אבל לא עדיך נגיד לעשות את הצום
בתשעה באב כשבית המקדש נחרב?
ולמה לא נותנים ליום השואה צום משלו
אבל נתנו לגדליה שלם משלו?
אני לא מזלזל בו אבל היא אפשר להשוות אותו ל6 מיליון יהודים
אנונימי
אולי הקישור שצירפתי יוכל לענות לך על השאלות.