15 תשובות
הכל.
שאני והמשפחה שלי בסדר בלי עין הרע
זה פשוט אמונה, מה שהכי יפה בזה
התבוננות בעולם. מעידה על היוצר.
ההבדל בין מי שחי לבין מי שמת,
הרי יש אותו דבר,
גוף שלם כאן וגוף שלם כאן,
מה גורם לגוף לפעול?
למה אי אפשר להחזיר את זהה עם חשמל?
העובדה שלכל אחד יש אופי שונה, הרי כל המכונות אותו הדבר
הרי יש אותו דבר,
גוף שלם כאן וגוף שלם כאן,
מה גורם לגוף לפעול?
למה אי אפשר להחזיר את זהה עם חשמל?
העובדה שלכל אחד יש אופי שונה, הרי כל המכונות אותו הדבר
שואל השאלה:
חשוב לי להדגיש שהשאלה לא נובעת מחוסר אמונה חלילה אני כן מאמינה אבל לפעמים אני מרגישה מאוד רחוקה ממנו ודווקא בגלל שאני אשמה בזה.
חשוב לי להדגיש שהשאלה לא נובעת מחוסר אמונה חלילה אני כן מאמינה אבל לפעמים אני מרגישה מאוד רחוקה ממנו ודווקא בגלל שאני אשמה בזה.
אנונימית
התנ"ך
הוא אף פעם לא רחוק ממך! ח"ו לחשוב ככה!
הוא אוהב אותך מאוד!
הוא אוהב אותך מאוד!
שאני אתאיסט
איכשהו פה עושים לכולם פלוסים אבל בשאלות של איך אתם לא מאמינים שהרבה אתאיסטים כותבים עושים להם מינוסים למה אתם לא יכולים לקבל דעות אנשים
אנונימית
דווקא אתמול במריבה נתנו למאמינים מינוסים ולאתאיסטים פלוסים
להלן הוכחות המאששות את קיומו של אלוהים:
עצם מציאות החומר והאנרגיה מוכיחה על בורא. אם החומר והאנרגיה היו ממלאים את כל הקוסמוס, היה מקום לטעון שהם מחויבי המציאות. אבל היות ויש בקוסמוס חללים ריקים לרוב, אם כן החומר אינו מחויב המציאות. וכל דבר שאינו מחויב המציאות צריך סיבה בכדי להיות. במילים אחרות אפשר לומר שכמות החומר אנרגיה מוכיחה את מציאות הבורא, כי לולי הבורא, או שהחומר היה ממלא את כל המציאות, או שהחלל היה נותר ריק. ראשית המפץ מחייבת גורם חיצוני תבוני. חומר בלתי תבוני אינו לנוע ולא להיווצר יש מאין ללא שגורם חיצוני יניע אותו. רק גורם תבוני יכול לצאת בתנועה שאיננה נובעת תנועה קודמת.. מציאות התודעה מוכיחה על מציאות על פיזית. אפשר ליצור מחשב עם יכולות מרשימות, אבל אי אפשר ליצור מחשב בעל תודעה, שכאשר מכים אותו זה באמת יכאב לו.
מציאות על פיזית שקשורה בגוף מעלה את השאלה הבאה מי קושר אותה בגוף החומרי, שלכאורה אין לו שום קשר לגורם רוחני. וכיצד כאשר נוצרת הפריה שהיא תופעה חומרית לחלוטין נוצרת איתה מציאות רוחנית.
מורכבותו העצומה של עולם החי והצומח מוכיחה על גורם תבוני שתכנן אותה. כשם שהבית מעיד על הבנאי כך העולם מעיד על בוראו, אמרו חכמינו.
תורת האבולוציה ניסתה לענות על שאלה זו, אך נכשלה כישלון חרוץ. היא אינה מצליחה לבאר אפילו את היווצרותו של חלבון אחד קטן. זו הסיבה העיקרית לכך שאחוז התמיכה בתורת האבולוציה נמצא בירידה מתמדת, לפי כל הסקרים. מוות קליני וסיאנסים, זה סוג ההוכחות השנאוי עלי ביותר, אבל אין מה לעשות, זו אמת לאמיתה, עם מיליוני עדים בעולם כולו.
הירח הוא בדיוק בגודל הנכון ונמצא בדיוק במרחק הנכון מכדור הארץ. אילו היה גדול יותר או קרוב יותר, האוקיינוסים היו מציפים חלק גדול מאזורי החוף הנמוכים והשטוחים. אילו היה קרוב יותר לכדור הארץ (כ-80,000 קילומטרים במקום כ-384,000 קילומטרים), הגאות לאורך קו החוף של טקסס הייתה מגיעה עד הרי הרוקי ויוצרת רוחות הוריקן.
נחשולי ענק היו מציפים את היבשה ואת העמקים וגורמים לבליית ההרים. משערים שכאשר פני היבשות היו נהיים שטוחים, המים היו מכסים את כל פני כדור הארץ עד לעומק של כ-2.4 קילומטרים. אם הירח היה קטן יותר או רחוק יותר, זרמי הגאות והשפל היו חלשים מכדי לשמור על ניקיונם של הנמלים שלנו ולספק להם חמצן, החיוני לשרשרת המזון. נראה שהן הגודל והן המרחק של הירח מכדור הארץ תוכננו במיוחד למטרה מסוימת והיא, להפוך את כדור הארץ למקום ידידותי לקיומם של חיים.
קוטר כדור הארץ--
קוטרו של כדור הארץ הוא כ-12,750 קילומטרים. המדענים אומרים שאם קוטרו של כדור הארץ היה גדול ב-1,600 קילומטרים, כוח המשיכה שלו היה גדל וגורם לסדרת תגובות שרשרת. משקל האוויר היה גדול, וכתוצאה מכך היה נפח המים שעל כדור הארץ גדל, פני האוקיינוסים היו עולים ומציפים שטחים נרחבים מפני כדור הארץ.
אילו היה קוטר כדור הארץ קטן ב-1,600 קילומטרים, כוח המשיכה היה קטן ומאפשר לאטמוספירה להתפזר ולהתנדף אל החלל. קיומם של חיים לא היה אפשרי אז, ומטאוריטים היו מכים כל הזמן על פני כדור הארץ, עד שהוא היה הופך להיות דומה לירח- כוכב לכת קפוא וחסר חיים. נראה שקוטר כדור הארץ תוכנן במיוחד למטרת הפיכה כדור הארץ למקום המאפשר קיומם של חיים.
עצם מציאות החומר והאנרגיה מוכיחה על בורא. אם החומר והאנרגיה היו ממלאים את כל הקוסמוס, היה מקום לטעון שהם מחויבי המציאות. אבל היות ויש בקוסמוס חללים ריקים לרוב, אם כן החומר אינו מחויב המציאות. וכל דבר שאינו מחויב המציאות צריך סיבה בכדי להיות. במילים אחרות אפשר לומר שכמות החומר אנרגיה מוכיחה את מציאות הבורא, כי לולי הבורא, או שהחומר היה ממלא את כל המציאות, או שהחלל היה נותר ריק. ראשית המפץ מחייבת גורם חיצוני תבוני. חומר בלתי תבוני אינו לנוע ולא להיווצר יש מאין ללא שגורם חיצוני יניע אותו. רק גורם תבוני יכול לצאת בתנועה שאיננה נובעת תנועה קודמת.. מציאות התודעה מוכיחה על מציאות על פיזית. אפשר ליצור מחשב עם יכולות מרשימות, אבל אי אפשר ליצור מחשב בעל תודעה, שכאשר מכים אותו זה באמת יכאב לו.
מציאות על פיזית שקשורה בגוף מעלה את השאלה הבאה מי קושר אותה בגוף החומרי, שלכאורה אין לו שום קשר לגורם רוחני. וכיצד כאשר נוצרת הפריה שהיא תופעה חומרית לחלוטין נוצרת איתה מציאות רוחנית.
מורכבותו העצומה של עולם החי והצומח מוכיחה על גורם תבוני שתכנן אותה. כשם שהבית מעיד על הבנאי כך העולם מעיד על בוראו, אמרו חכמינו.
תורת האבולוציה ניסתה לענות על שאלה זו, אך נכשלה כישלון חרוץ. היא אינה מצליחה לבאר אפילו את היווצרותו של חלבון אחד קטן. זו הסיבה העיקרית לכך שאחוז התמיכה בתורת האבולוציה נמצא בירידה מתמדת, לפי כל הסקרים. מוות קליני וסיאנסים, זה סוג ההוכחות השנאוי עלי ביותר, אבל אין מה לעשות, זו אמת לאמיתה, עם מיליוני עדים בעולם כולו.
הירח הוא בדיוק בגודל הנכון ונמצא בדיוק במרחק הנכון מכדור הארץ. אילו היה גדול יותר או קרוב יותר, האוקיינוסים היו מציפים חלק גדול מאזורי החוף הנמוכים והשטוחים. אילו היה קרוב יותר לכדור הארץ (כ-80,000 קילומטרים במקום כ-384,000 קילומטרים), הגאות לאורך קו החוף של טקסס הייתה מגיעה עד הרי הרוקי ויוצרת רוחות הוריקן.
נחשולי ענק היו מציפים את היבשה ואת העמקים וגורמים לבליית ההרים. משערים שכאשר פני היבשות היו נהיים שטוחים, המים היו מכסים את כל פני כדור הארץ עד לעומק של כ-2.4 קילומטרים. אם הירח היה קטן יותר או רחוק יותר, זרמי הגאות והשפל היו חלשים מכדי לשמור על ניקיונם של הנמלים שלנו ולספק להם חמצן, החיוני לשרשרת המזון. נראה שהן הגודל והן המרחק של הירח מכדור הארץ תוכננו במיוחד למטרה מסוימת והיא, להפוך את כדור הארץ למקום ידידותי לקיומם של חיים.
קוטר כדור הארץ--
קוטרו של כדור הארץ הוא כ-12,750 קילומטרים. המדענים אומרים שאם קוטרו של כדור הארץ היה גדול ב-1,600 קילומטרים, כוח המשיכה שלו היה גדל וגורם לסדרת תגובות שרשרת. משקל האוויר היה גדול, וכתוצאה מכך היה נפח המים שעל כדור הארץ גדל, פני האוקיינוסים היו עולים ומציפים שטחים נרחבים מפני כדור הארץ.
אילו היה קוטר כדור הארץ קטן ב-1,600 קילומטרים, כוח המשיכה היה קטן ומאפשר לאטמוספירה להתפזר ולהתנדף אל החלל. קיומם של חיים לא היה אפשרי אז, ומטאוריטים היו מכים כל הזמן על פני כדור הארץ, עד שהוא היה הופך להיות דומה לירח- כוכב לכת קפוא וחסר חיים. נראה שקוטר כדור הארץ תוכנן במיוחד למטרת הפיכה כדור הארץ למקום המאפשר קיומם של חיים.
"על למה להאחז במשהו עליון" - אני לא מאמין בו מפני שקשה לי. והאמת? יותר קל לי להיות כופר בקיומו (אוטומטית להפסיק לשמור מצוות)
מאמין בו מסיבה פשוטה, קשה לי להאמין שהעולם וכל היקום לבד בלי גורם עליון שיצר אותם.-כשכל היקום מתוכנן היטב.
מאמין בו מסיבה פשוטה, קשה לי להאמין שהעולם וכל היקום לבד בלי גורם עליון שיצר אותם.-כשכל היקום מתוכנן היטב.
לגבי התשובה הקודמת שלי, תוכלו לחשוב "וכי האדם צריך את כל היקום הזה?"
אז ברצוני להוסיף:
הנה דברי הפיזיקאי הנודע נתן אביעזר:
"הממצאים האחרונים באסטרונומיה חשפו קשר ישיר בין החיים על פני כדור הארץ ובין הכוכבים הרחוקים. לא נטעה אם נאמר שבלי הכוכבים לא היו החיים אפשריים (!)"
והוא מצטט את פרופ' מייקל זייליק מאוניברסיטת ניו-מכסיקו:
"תוחלת החיים של הכוכבים הענקיים מוגבלת לפרק זמן מסוים, ולאחר מכן הם מתפוצצים. הכבשן התרמו-גרעיני שבליבת הכוכב מייצר במהלך חייו את היסודות הכימיים. עם מותו של הכוכב עקב התפוצצות רבת עצמה המכונה "סופרנובה", מתפזר לרחבי החלל רובו המכריע של חומר הכוכב. חומר זה הוא הבסיס שממנו נוצרים כוכבי לכת. בלי התפוצצות הסופרנובה, לא היה פחמן, שהוא יסוד-מפתח בגוף החי, מתפשט בכל רחבי החלל"
הסיבה הרוחנית:
היקום האדיר על כל מרחביו נדרש לאדם לשם השגתו במשהו את המונח: 'אין-סוף'. שכן ללא ענוה, בפרט לפני בוראו, לא יוכל האדם להגיע לשלמותו הרוחנית. ואילו כל הבריאה הייתה מסתכמת בכדור הארץ ומערכת מצומצמת סביבו לצורכי חום ותאורה וכד', היתה תפיסתו של האדם בגדולת הבורא צרה ומצומצמת- דוקא מתוך התפעלותו מהעולם ה'גדול'. אולם כאשר הבריאה על מרחביה ומרכיביה מתגלה כאדירה ובלתי נתפסת, ומגמדת את האדם ועולמו לכגרגר אבק לעומתה, עומד האדם בהשתאות ובענוה לפני הבורא האדיר, ומפיו פורצות המילים: "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה" (תהילים ח, ד-ה). וכשיש ענוה, מסוגל האדם להגיע לשלמותו הרוחנית לטובתו הוא.
מקווה שתקראו לא סתם הקלדתי פה רבע שעה^
אז ברצוני להוסיף:
הנה דברי הפיזיקאי הנודע נתן אביעזר:
"הממצאים האחרונים באסטרונומיה חשפו קשר ישיר בין החיים על פני כדור הארץ ובין הכוכבים הרחוקים. לא נטעה אם נאמר שבלי הכוכבים לא היו החיים אפשריים (!)"
והוא מצטט את פרופ' מייקל זייליק מאוניברסיטת ניו-מכסיקו:
"תוחלת החיים של הכוכבים הענקיים מוגבלת לפרק זמן מסוים, ולאחר מכן הם מתפוצצים. הכבשן התרמו-גרעיני שבליבת הכוכב מייצר במהלך חייו את היסודות הכימיים. עם מותו של הכוכב עקב התפוצצות רבת עצמה המכונה "סופרנובה", מתפזר לרחבי החלל רובו המכריע של חומר הכוכב. חומר זה הוא הבסיס שממנו נוצרים כוכבי לכת. בלי התפוצצות הסופרנובה, לא היה פחמן, שהוא יסוד-מפתח בגוף החי, מתפשט בכל רחבי החלל"
הסיבה הרוחנית:
היקום האדיר על כל מרחביו נדרש לאדם לשם השגתו במשהו את המונח: 'אין-סוף'. שכן ללא ענוה, בפרט לפני בוראו, לא יוכל האדם להגיע לשלמותו הרוחנית. ואילו כל הבריאה הייתה מסתכמת בכדור הארץ ומערכת מצומצמת סביבו לצורכי חום ותאורה וכד', היתה תפיסתו של האדם בגדולת הבורא צרה ומצומצמת- דוקא מתוך התפעלותו מהעולם ה'גדול'. אולם כאשר הבריאה על מרחביה ומרכיביה מתגלה כאדירה ובלתי נתפסת, ומגמדת את האדם ועולמו לכגרגר אבק לעומתה, עומד האדם בהשתאות ובענוה לפני הבורא האדיר, ומפיו פורצות המילים: "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה" (תהילים ח, ד-ה). וכשיש ענוה, מסוגל האדם להגיע לשלמותו הרוחנית לטובתו הוא.
מקווה שתקראו לא סתם הקלדתי פה רבע שעה^
סליחה, אבל שכחתי להוסיף עוד משהו לתגובתי למעלה.
המשנה באבות אומרת:
כל מה שברא הקדוש-ברוך-הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו, שנאמר, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. ואומר, ה' ימלוך לעולם ועד (פרק ו, משנה יא)
פירוש רש"י: אלא לכבודו - לשבחו.
כלומר, זה מוסיף על ההיבט הרוחני שהרחבתי לעיל.
המשנה באבות אומרת:
כל מה שברא הקדוש-ברוך-הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו, שנאמר, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. ואומר, ה' ימלוך לעולם ועד (פרק ו, משנה יא)
פירוש רש"י: אלא לכבודו - לשבחו.
כלומר, זה מוסיף על ההיבט הרוחני שהרחבתי לעיל.