איך לגרום לו לגשת אליי ולעשות את הצעד הראשון?

לעשות את הצעד הראשון בעצמך.

שואל השאלה:
אין סיכוי בחיים שאני אעשה את הצעד הראשון, הביטחון העצמי שלי ברצפה

באותה מידה יכול להיות שגם שלו, או מי יודע מה הסיבה.
אם את רואה ששניכם בקטע, הבטחון העצמי שלך הוא לא משהו שאת צריכה לתת לו להפריע לך.

את יכולה לחייך אליו ולהסתכל עליו הרבה כדי להראות לו שאת בקטע
אבל לא תמיד זה עובד כי יש בנים שלא מבינים רמזים
הכי פשוט זה שתעשי את, את הצעד כי שום דבר לא יקרה מעצמו

מציעה לך לפעול

יואו כל כך מצטרפת לשאלה
נראה לי שאולי גם הוא בעניין אבל אין בינינו שום קשר
ואני כל כך מתביישת לעשות את הצעד הראשון
אני רוצה שהוא יעשה אוף

שואל השאלה:
אבל מה לעשות שזה מפריע, קל להגיד מאוד קשה לעשות
באמת שניסיתי לגשת בעצמי אבל כל פעם שאני רואה אותו אני פשוט לא מסוגלת, זה פשוט מרגיש בלתי אפשרי
ואני לא יודעת אם הוא בקטע או לא

מה יכול לקרות אם תדברי איתו?!
תגידי לעצמך שנגיד אם את תדברי איתו יש סיכויים שתהיו ביחד ודברים כאלה תעודדי אותך במחשבות חיוביות ולא שליליות

אני יכול לנסות לעזור אבל תצטרכי לפרט יותר על שניכם, גילאים, מה הקשר שלכם ועוד קצת רקע.

תני לו בטחון תחייכי אליו ולפעמים תנסי גם בצורה הכי נואשת אבל העיקר שלא יהיה שקוף כמן שהיה באיזה סרטון יוטיוב שמישי שמה מרפק חזק לזו שהיא דלוקה עליו כדי שישים לב ותהיי נחמדה ומושכת והוא ייקח אתזה לידיים

שואל השאלה:
שנינו בני 17, כרגע אין בינינו שום קשר והוא בכיתה שלי..

אין מה לעשות תוותרי

ברכותיי, עכשיו את יודעת איך בנים מרגישים. אנחנו מקבלים גם הרבה יותר דחיות.

תראי לו שאת גם בקטע אחרת הוא לא יבין
תסתכלי עליו הרבה חח ותחייכי שאת רואה אותו

עלידי שתעשי את הצעד הראשון בעצמך.
תני לי לנחש.. "אני לא מספיק אמיצה". אה... אז ממך זה לא בסדר להיות מצופה לזה. אבל ממנו כן?

היי ראיתי את השאלה והחלטתי לשתף איתך את הסיפור שלי אני לא רוצה שתעשי את אותו הטעות שאני עשיתי אז הנה בבקשה תקראי עד הסוף וכל מי שמזדהה או הצטרף לשאלה

אז היה תקופה שבה הקראש שלי חיבב אותי, והוא היה מסתכל עלי ומתקרב אלי... זאת הייתה התקופה הכי יפה בחיים שלי, זה היה בחודש האחרון ללימודים של שנה שעברה. ואני הייתי מאושרת עד הגג שסוף סוף הוא רואה אותי! אבל... נתתי לביישנות שלי לגבור עלי. חשבתי לעצמי שאם הוא אוהב אותי הוא יעשה צעד לכיווני. וחיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי. ואז הגיע החופש הגדול. וחיכיתי שישלח הודעה או משהו. היה אז שאמרו לי לשלוח לו הודעה אבל התביישתי. לא הייתי מסוגלת. התעלמתי מהקול בי שצרח... תשלחי לו הודעה! תעשי בעצמך צעד אחרת תאבדי אותו... לא רציתי להאמין. כי הוא הרי כל כך לא ביישן... למה שהוא לא יעשה צעד? אז שיקרתי לעצמי, הוא לא באמת אהב אותי, לא הייתי מסוגלת מעולם להאמין שמישהו באמת אוהב אותי וגם אז לא האמנתי. וחשבתי לעצמי שאם הוא לא עשה צעד זה כי הוא לא אוהב אותי אבל הוא כן, הוא כן עשה צעד בזה שהוא עשה הכל בשביל להיות לידי. שהוא הסתכל עלי במבט הזה כמו שרק הוא יודע... אבל לא. לא עשיתי כלום חוץ מלחכות. והנה נגמר החופש הגדול ו... איזה הפתעה! איבדתי אותו... הוא כבר לא הסתכל עלי יותר... הוא לא ראה אותי יותר... הוא לא זוכר אותי יותר. אני לא יותר מזיכרונות בשבילו... מקווה שהוא באמת זוכר. את הרגעים האלה שהוא הסתכל עלי ואני עליו. ולפחות אני הרגשתי מרחפת... כאילו אני הבת היחידה בעולם. כאילו זה רק שנינו ולא אף אחד אחר... התחושה הזאת שאני כל כך מתגעגעת איליה... הוא המשיך הלאה. עדיין יש בי את הצד הזה שאומר שהוא אף פעם לא אהב אותי אבל אני יודעת שאלה רק שטויות... ובאיזה שהוא מקום אני רוצה להאמין לזה, כדי לא להרגיש את תחושות האשמה והכאב... שהלב השבור שלי... זה רק בגללי. אני זאת ששברתי אותו. אני זאת שלא עשתה כלום חוץ מלחכות שהוא יעשה משהו... אני לא עשיתי שום צעד ואני כל כך מצטערת על זה. אז בבקשה. אל תחכו לו או לה. תעשו אתם צעד לא משנה עד כמה אתם ביישנים. בבקשה... לפני שיהיה מאוחר מידי. אל תעשו את אותו הטעות שאני עשיתי

^הוא כבר לא באותו הבית ספר שלך או משהו כזה?

הוא איתי בכיתה, ואני צריכה לראות אותו יום יום... ולהזכר שוב ושוב בכל פעם עד כמה טיפשה הייתי ומה פספסתי... ההפסד כולו שלי

יש לי סיפור דומה לשלך, הוא גם תמיד היה מתקרב אליי ועשה לי המון רמזים שהוא בעניין שהיינו בכיתה י ואני אז חשבתי שזה סתם והייתי ביישנית מדיי
היום אני מאוהבת בו ברמות ואני כיתה יב והוא לא שם עלי ועוד כמה חודשים אני גם לא אראה אותו לעולם:/ אני מבינה את הכאב שלך

יש לי כל כך הרבה סיפורים כאלה..
עצה שלי, תנסי להתקרב קצת, לחייך הרבה אבל לא בצורה מטרידה, לצחוק בסביבתו.
בנים נורא מבינים שפת גוף. שחקי קצת בשיער, לקקי שפתיים קצת, תדברי איתו גם אם אין יותר מידי על מה... מזג האוויר חרא, קל לדבר על זה.
ופשוט זרמי עם זה, בלי ציפיות!

תנסי ליצור איתו שיחות שיובילו אתכם לקשר קצת יותר הדוק.. סתם תזמי שיחות בתור חברה לכיתה למה לא?

היי ראית את השאלה שלי בעמוד הראשי? שאלתי אותה בעיקר בגלל השאלה הזאת הזכיר לי את עצמי... כתבתי גם מה שכתבתי שם פה וחשוב לי שלא תעשי את אותה טעות שאני עשיתי כי תאמיני לי זאת הרגשה חרא

את בכיתה שלו, יש לך תירוץ לדבר איתו, או שאולי תתקרבי לחבר שלו (לא בקטע זוגי, ידידותי לגמרי) וככה תהיה לך גישה אליו כי הם יהיו הרבה ביחד, איזה ילדה אחת מהכיתה התחברה קצת לחבר הכי קרוב שלי בכיתה והתחילה לדבר איתו לידי וככה היא התחילה קצת לדבר יותר איתי.. וככה תוכלי להתקרב לשניהם בנוחות של להיות ליד ידיד.. רק שידע שהוא בפריינדזון והכל.. לא לגרום לשני לקנא..
או שפשוט תתחילי לדבר איתו.. את אישה, זה לא נראה מוזר מדי בשבילכן..