די נמעס לי אני לא סובלת את אבא שליי. הוא מעצבן אותי ברמות ואז שואל למה אני לא סובלת אותו ואני אומרת לו אחרכך לא תבין למה אני לא סובלת אותך והוא ממשיך. הןא תוקע גרפנים ונודים וזה פשוט דוחה הוא קורה לי בקינואים מפגרים. מתערב לי באוכל. אומר לי שאני לא עושה דברים טוב. אני לא יכולה שהןא מתקרב אלי בכלל. שהוא אומר לי שלום בא לי לתת לו מכות. מה לעשות? בת 17

אני כל כך מבינה אותך! אבא שלי שר בקולי קולות בבית שירים ישנים כאלה מעצבנים ואני כל הזמן אומרת לו להפסיק, אתמול הוא שוב פעם עשה את זה וצעקתי לו אתה יכול להפסיק? הוא צרח עלי לאא אני לא יכול וצעקתי אבל זה מפריע לי!
לגבי הקטע של הגרפסים וזה אני מבינה אותך נראה לי יותר מכל אחד. אבא שלי בנוסף לכל הצרות האלה גם אוכל את האוכל שלו בפה פתוח בקולי קולות
בקיצר פשוט אם הוא צועק עליך תעני לו גם בצעקה ותנסי לא לדבר איתו. כשהוא מתקרב שימי אוזניות ולכי לחדר שלך, זה הפתרון היחיד

זה הכל זאת אבא שלך יכפויית טובה

תגידו תודה שיש לכם אבא בכלל, לי אין את זה.

לראשונה - מה הקשר שייואו (בקול הכי מעצבן שקיים)
לשנייה - פירוט מישהו
שלישית - שיעול פירוט שיעול
משתתפת בצערך אנונימית
לשאלת השאלה - וואו, אבא שלך
הבן אדם שביזבז עליך כל חייך משהו בין 100-300 אלף שקלים וימשיך לבזבז
הבן אדם שגידל אותך
חצי ממך
זה שדואג לך כל יום ייעשה בשבילך הכול
כולל לקפוץ מצוק ולמות במקומך
אז מה עם מדי פעם הוא תוקע גרפסים ונאדים
תבקשי ממנו בשושו לנסות להפסיק כי זה לא נעים לבני הבית
תבקשי בנימוס ותסבירי
תתנהגי כמו גדולה (מהשאלה נשמע שאת בת 5 ככה ש)

בהצלחה!

מתוקה שלי (אחמ שיעול) אני מבינה טוב מאוד שאבות לא בוחרים.
אבל כמו שאני לא מסתובבת בבית בתחתונים ומגרדת לעצמי בין הרגליים, כמו שאני לא לועסת את האוכל בפה פתוח מול שולחן מלא אנשים, כמו שאני לא תוקעת גרפסים ככה שכל הבית ישמע ככה אני מצפה שאבא שלי יתנהג כמו בן אדם. מה אני, אפילו אמא שלי אומרת שאבא שלי מתנהג כמו בבון!
יש איזה שהם נימוסים שצריך לדעת, וצריך להתנהג כמו שצריך בבית כי גרים בו עוד אנשים שזה משגע אותם. אני הולכת לישון מוקדם ונראה לך בסדר שאני מתעוררת מהאפצ'י הבהמתי שאבא שלי פתאום תוקע?
כמו שאני מתנהגת כמו בן אדם ככה אני מצפה מאבא שלי להתנהג כמו שצריך כי הוא לא גר לבד, ואני בטוחה ששואלת השאלה גם רוצה אבא מנומס.
תודה כמובן שהוא מרוויח המון, אבל כסף זה לא הכל בחיים ואותי רוב הזמן אמא שלי גידלה בזמן שאבא שלי עבד.

וואי אחותי בבקשה תקראי את מה שרשמת
את מתייחסת לאבא שלך כאילו הוא משרת ואדם שיש לסייע לו להתנהג כמו שצריך כי הוא לא מכיר נימוסים
במקום זה תדברי איתו
ותמיד תמיד תכבדי אותו
כי לפי מה שרשמת בשבילך אביך הוא כלב שצריך ללמד להתנהג

בידיוק מה ש זבל מי שמלכלך אמרה וחש עןד כל כל הרבה חוץ מזה. הןא כל הזמן יורד עלי ומוריד אותי אומר עלי דברים מגעילים למה אני צריכה לסבול אותו. וגם לי רוב הילדות שלי אמא שלי גידלה אותי ואותה אני מנש אוהבת

לא משנה מה הקשיים, את צריכה להוקיר תודה להיות אסירת תודה שיש לך אבא, יש כאלה שאין להם והיו עושים הכל כדי להתחלף איתך..

וואי אני כל כך מבין אותך, אבא שלי פי מליון יותר מעצבן הוא גם מעליב ואומר שאני לא יצליח בכלום ומוריד לי את הביטחון..

הוא מדבר בכלליות שאני לא עןשה כלום טןב הוא בחיים לא אמר לי מילה טובה כל הזמן מקלל אין בן שום דבר טוב. אנשים תפסיקו לשפות מישהןא שלא היתם במצב שלו

אני קורא את זה וחושב שאולי את כתבת את זה מתוך כעס וזהו. יש דברים מעצבנים בכל אחד. אם עוצרים את אותו אדם, מבקשים שיפסיק, לדבר על למה זה מעצבן וכמה זה מפריע ללא צעקות. ללא התלוננויות ושנאה בסתר זה תמיד יעבוד. לפחות לרוב. אל תצאי מנוקדת הנחה שהוא לא יקשיב לך, עד כמה שזה נשמע לך פסיכי הוא אבא שלך, והוא יכבד את מה שמפריע לך. ( לפחות ככה זה עם הרוב ). אני לא יודע מה הסיפור המלא או מה כבר עשית איתו או לא אבל נו באמת, דיבורים יכולים לפתור הכל.. להתעצבן עליו מאחורי הגב זה נראה לך הפתרון?

תראי את זה ואולי תחשבי אחרת

יחתיכת כפוית טובה תגידי תודה שיש לך אבא, אבא שלי נפטר לפני שלושה חודשים והלוואי שהיה לי אבא כזה שמתערב לי בדברים איכס פשוט

טל123 משתתפת בצערך מקווה שיהיה לך טוב יותר...

אבא שבגלל אין לך ביטחון בשיט? כזה את רוצה שתשנאי את עצמך?

תחשבי אם מחר חס וחלילה טפו טפו טפו מחר היא עובר תאונה תנסי לחשוב בהיגיון את לא תבכי? את לא תתחרטי על כל מה שכתבת פה? תנסי באמת לדמיין אם לא ואת לא מרגישה אליו כלום אז כדאי לדעתי שבאמת תדברי איתו או עם מישהו כי לאבא שלך שגידל אותך עד עכשיו לא מגיע כזה יחס... אולי תבקשי ללכת לפנימייה או משהו כזה.

עם כל הצער שבדבר, תפסיקו לומר תגידי תודה שיש לך בכלל אבא. עצם העובדה שיש אבא לא אומרת שהוא אכן מתפקד כאבא ראוי ובמקרים ספציפיים, וואלה כן עדיף שלא יהיה אבא. (לא מדברת על המקרה בשאלה אלא באופן כללי, נגיד יש אבא שרק מקלל את הבת שלו ומבקר אותה סתם כך ללא הרף, אלכוהוליסט, וכו'-הוא רק עושה נזק)

אני יבכה כן אבל הואהלא גידל אותי ההוריםהשליצהיו גרושים וחזרו שהיתי בת 12 ושהיתי קטנה עשיתי כל מה שהוא אמר לי מהפחד עברתי דברים כל כך קשים בגללו.

האנונימית שמעליי^^
אבל אבא שלה לא ככה אז שלא תחשוב באמת שהוא ככה... ממה שהיא כתבה נראה שלאבא שלה מאד איכפת ממנה אבל כנראה איך שהוא רגיל זה לעשות גראפסים וזה... זה כנראה קשה לו להפסיק או שאולי הוא פשוט לא מבין כמה זה חשוב לך וממה כל זה נגרם אז שוב אני מציעה אולי תלכו לפסיכולוג שניכם אני חושבת שזה מאד יעזור

אתם חושבים שזה גרוע? אבא שלי היה צורח עלי כשהייתי קטנה וקורא לי אהבלה כשהיינו לומדים מתמטיקה או מחשבים ולא הייתי מצליחה. אבא שלי מפליץ חופשי, בין אם זה במעלית, במכונית, כשרואים סרט או בשולחן האוכל.. לפעמים הוא פשוט מחליט לשים את המוזיקה שלו בקולי קולות וצריך נורא להתווכח איתו להחליש. לאחרונה התחלתי לאכול טוב, אבל עד אז הוא היה מעיר לי שוב ושוב לסיים הכל בצלחת וזה.

למי פאקינג אכפת? זה עדיין אבא שלי. אני אוהבת אותו למרות האהבלה והפלוצים. הוא משלם עלי, דואג לי, הוא בודק לשלומי. הוא חשוב בחיי לא פחות משאמא שלי חשובה שם.
תלמדי להעריך את קיומו של אבא שלך... את בין הדברים הכי חשובים לו בעולם.

זה ממש לא רק בגלל גרפסים אני ניסיתי הלתאבד בגללו כמה פעמים. חתחתי את עצמי מה לא

או שתצייני בפניו למה את לא סובלת אותו
או שפשוט כשהוא מתנהג זוועה תתרחקי מהאזור שלו..
ומבינה אותך.. אבל לצערי אין לי את היכולת לכעוס כי ההורים שלי לא רצו למרר אותי אבל מררו..

וטל זה שאבא שלך נפטר לא אומר שכולנו אמורים להעריך ופתאום להגיד אהה אין לה אבא בואו נתנהג באשליה שהכל מושלם.
אז לא
אל תתמסכני
כן זה כואב
אבל כשמישהו קרוב פוגע בך וגורם לך לסבל זה שלך אין את האדם הזה לא נופך את זה לקשה
להפך לכאלו שנפגעים והוכים יום יום על הפגיעות יותר קשה
זה כמו שתגידי לאנורקסיות מה את כפוית טובה?
לאנשים אין אוכל בעולם מתחננים לאוכל ואתן פשוט מסרבות לו
אז הן מברבות לו כי כואב להן
זה לא אומר שהן פתאום יגידו אהה הואו נאכל בכוח ונסבול.

גם אבא שלי היה מתערב לי באוכל עד שנהיתי אנורקסית ותודה לאל יצאתי מזה גם לי הוא אמר שאני סטומה שאני לא טובה בכלום זה שהוא לא הלקוהוליסט זה לא אומר שהוא בסדר

ואו אני כל כך מבינה אותך, אבא שלי בדיוק כזה. וגם אני פיתחתי הפרעות אכילה בגללו. אני צורחת עלי בלי להפסיק ואני ממש מתעצבנת מכל דבר קטן ואחר כך אני מרגישה רע עם עצמי בדיוק בגלל שהוא אבא שלי. זה סיוט כי את גם מתעצבנת ברמות מטורפות ואז גם מרגישה חרא עם עצמך. תנסי לשמור על איפוק.. לא בגלל שהוא אבא שלך ואת חייבת לו את החיים שלך או וואט אבר כי בכל זאת את לא צריכה לנשק לו תרגליים על זה שהוא אבא שלך אבל כן, את חייבת לכבד אותו בתור בן אדם ובתור מבוגר וזה שהוא אבא שלך רק מוסיף על זה. מקווה שיהיה בסדר (;

לי היו הפרעות אכילה גם בגללם
ויצאתי מהכל לבד

ואל תתיחסי אליו מבחינתי את טובה ואת ממש לא סתומה
העיקר שאת יודעת שהוא סתם מדבר

תודה רבה, אבל אולי אבא שלה דואג לה, גם אבא שלי זל גרם לי לחיים קשים עד שההורים שלי התגרשו, אבא שלי גרם לנו להפסיד את הבית פעם בהימורים ולא היה לנו איפה לגור, לא היה לנו כסף ללחם בגללו לפני כמה שנים עד שהם התגרשו, כעסתי עליו אבל צריך לדעת להגיע לפשרות במקום לדבר עליו ככה, תקשיבו שאני מעדיפה לסבול קצת מאבא שלי ומהשטויות שלו, מאשר המחשבה שהוא בקבר מת עכשיו, מאז שהוא נפטר אני סובלת מאודד, הרבה יותר ממה שהיה איתו לפני כמה שנים.. תנסי להסתדר איתו כי יום אחד הוא לא יהיה, ורק אחריי שהוא נפטר הבנתי שהייתי עסוקה כל החיים בלכעוס עליו.

אם הייתי אבא שלך והייתי רואה את השאלה הזאת הייתי בוכה עכשיו.
את פשוט בת מגעילה זה מה שאת.
הוא אבא שלך והתפקיד שלו זה להתערב לך באוכל ולתקן דברים שאת עושה בצורה שגויה.
זה שכשהוא אומר לך שלום באלך לתת לו "מכות" זאת הבעיה אצלך, הוא לא אשם.
הגרפסים ונודים - הוא גבר. ביג פאקינג דיל אפשר לחשוב.
לומר לך את האמת? את ילדה דוחה רצח.
אבא שלך אוהב אותך יותר ממה שאת מסוגלת להבין בכלל. את כולה בת 17 (אם זאת האמת) מה את חושבת שאת מבינה בכלל? חכי שתגדלי ותהיי אמא לילדים וככה הם ידברו עליך.
פשוט את צריכה להתבייש בעצמך.

רואים שלא קראת הכל זה ממש לא הקטע של נימוס

וואו. את פשוט בן אדם רע. אני פשוט נגעלת פה עוד ועוד ממך. אבא שלך- שבזכותו את חיה ובלעדיו לא היית פה, שמשלם עליך על הכל, דואג לך, ואכפת לו ממך יותר משאכפת לו ממנו. וזו הבת שהוא מקבל?! מסכן.. אני מרחמת עליו כל כך. אני בטוחה שלא מגיע לו בת כזאת. את פשוט דוחה. הוא מתקן אותך, כי אכפת לו ממך, הוא רוצה שתהיי הכי טובה. פשוט מסכן.

אף אחד פה בכלל לא ענה לשאלה שלי אני רוצה לתקן את היחסים האלה. לא לקבל ביקורת מה אתם חושבים עלי. הוא גרם לי לשנאה עצמית אז קשה לי להיתקרב אליו. איך לתקן את זה?

כדאי לך לנסות להתייעץ עם אמא שלך ולבקש ממנה שתדבר איתו

את כפוית טובה
להגיד לכם את האמת שלא יהיו לי חברים אחריה?
אז האמת שלי שאבא שלי מפליץ ועושה גרעפסים, אז... גם אני מצטרפת אליו!
כשהוא אומר לי "מה יש לך פיגור שכלי"? אז אומרת לו שתוק שתוק כי אני יודעת שהוא צוחק והוא יודע שאני לא דוחה כמוך וחלא ייקח הכל ללב.
הוא מוכן להתאבד בשבילי
וגם אם הוא יאיר לי ויגיד לי את גרועה בריקוד או שאני לא אצליח, אני ממש לא אעלב! כי זה אבושי שלי! תלמדי להעריך שיש לך אבא! לטל אבא נפטר
אני לא מבינה למה לקחת הכל ככה ולא בהומור.
אבא חולה עליך<3

רצינית? די עם הפינוק הזה! הנה יש פה אנשים שהם דוגמה קלאסית לילדים שאיבדו את אבא שלהם. יש כאלה שאיבדו את אמא ואת אבא שלהם. יש כאלה שאיבדו את כל משפחתם! (כמו בפיגוע באיתמר ב-2010, משפחת פוגל), ואת עוד מעזה להגיד "אני לא סובלת אותו" בגלל כמה גרעפסים ונודים? יש דברים פי 90 יותר גרועים! אם זה כל כך מפריע לך תעירי לו על זה.
אבל זה פינוק.
זה נקרא להיות ילד שמנת.
ילדים שלא נתנו להם הכל מבינים שלא מתלוננים על דברים כאלו.
איזה דור רך...

לזאת שמעלי
צודקת לגמרי! פשוט איכס החינוך

דור רך!
אז מה אם הוא תקע כמה גרעפסים ונודים? זה פאקינג אבא שלך. לא זקן זר.

לא קשור לזה אני שונאת אותו כי בגללוו נסיתי להיתאבד בגללו. הוא אמר לי אני ישבור לך תעצנות אני יפרק לך תצורה. את לא טובה בכלום. סבלתי מאנורקסיה בגללו ומכל מה שאמרתי את לא מתיחבים לזה בכלל.

שואלת השאלה מאוד בוגר לעשות מינוסים לכל מי שאומר את האמת

לא עשיתי מינוסים לאף אחד. אתם בכלל לא מבינים את המצב

וואי בני נוער מטומטים שלא מעריכים כלום
למה את לוקחת את זה ללב? יואוו
אבא שלי תמיד מקלל, ואוהב להשתמש במשפט חארטיק, אין לך שכל, יש לך פיגור שכלי, ובגלל שאני בוגרת בניגוד אלייך אני לוקחת את זה בהומור והואעושה הכל בשבילי.
אני מציעה לאבא שלך לחשוב טוב טוב מה לעשות איתך, אני כבר הייתי נותנת עונש אבל בגלל שהוא אבא הוא אוהב אותך

אז מה את לוקחת את זה אישית ללב?
אז הוא אמר, אז?
שמעתי פעם אחת משפט: "דעה של מישהו עליך היא לא המציאות שלך".

אאהה הלו הלו מי שמעלי שתרגיע.
היא שאלה את השאלה, היא פרסמה אותה בפומבי, היא אפילו החליטה לא לשאול מאנונימי.
אם היא פרסמה מותר לכולנו לענות. לכולנו יש את הזכות לענות ולהגיד מה אנחנו חושבים. אם היא רוצה שלא יהיו תגובות ושלא יהיה כתוב כאן מה שהיא לא רוצה לשמוע, שתתקשר למומחה. אם מפרסמים כאן בהתייעצות, וכולנו יש זכות לענות ולהביע את דעתינו.
אז תרגיעי ואל תגידי לנו לסתום

יאללה יאללה כולנו הבענו את דעתינו ומותר לנו. לכולנו יש אומץ להודות, אבל אנחנו לא חייבים לאף אחד כלום. לא חיבים לבקש כלום. אם רצית שנענה, ענינו ודי לעשות ביג פאקינג דיל מכל תגובה ודבר.

תגידי את רצינית? זה אבא שלך! את צריכה להודות על זה כל יום כי יש כאלה שבכלל לא זכו שיהיה להם אבא, אז מה אם הוא מפליץ או תוקע גרפסים כאילו בחיים לא יצא גז מהגוף שלך, הוא דואג לך, מטפל בך, משלם עליך, את ממש כפויית טובה, את צריכה להתבייש.

אוכל זה אהבה ממבט ראשון

בואי תיסחפי עוד! עוד שנייה תגידי שלקחנו סכין ודקרנו אותה... "השפלה... לפגוע". אמרנו את האמת. והאמת כואבת לשמיעה. זה דור מפונק נקודה. כל תזוזה קלה שלא במקום מיד מכניסה לעצבים. די להיות ילדי שמנת.
למה את לא פגעת? גם את צוציקית שחושבת את עצמה "גדולה" מאחורי המסך. אף אחד לא מושלם. מספיק.

מי שמעלי
צודקת במאה אחוז

הוא לפחות נמצא בסביבה, שלי אפילו לא משלם מזונות ואני רואה אותו פעם בשנה, הוא לא מתערב לך באוכל סתם הוא רוצה שתהיי בריאה, גרפסים ונודים כולם עושים לרוב האבות יותר מאחרים, כינויים מפגרים גם אמא שלי עושה את זה, דברים טובים? אולי הוא רוצה שתצאי מהבית ותתנדבי. יש אבות שמרביצים לילדים שלהם שלך אבא כמו כל האבות הנורמלים

לאנונימית שמעלי
נכון
הדור של היום מפונק..
מבינה הוא פשוט מצפה שאבא יקנה זהב ואז האבא נחשב בסדר

תוקע גרפסים וקורא לך בכינויים?
וואיי מסכנה, חבל שלא יצא לך אבא מכה! (ציניות)

תשמעי הוא אבא שלך, לכל האנשים יש הרגלים מעצבנים. אין מה לעשות.
הוא קנה את הבית שאת גרה בו, הוא מפרנס אתכם, הוא מאכיל אותך, בזכותו את בכלל קיימת.
זה לגיטימי שאת תתעצבני ממנו, גם אני מתעצבנת מכמה מההרגלים של אבא שלי.
אבל תלמדי למתן את הכעס שלך ולקבל את זה, תזכרי שיום יבוא ואבא שלך כבר לא יהיה חלק מהעולם הזה ואת תצטערי על הדברים האלה שאת כותבת פה. לא יהיו עוד הרבה אנשים שיאהבו וידאגו לך כמו שהוא דואג לך ואוהב אותך.

אוו תפסיקוו כבר עם זה האבא דלה או יכפוייתת טובה ודברים כאלו טיפשיים
למה בגלל שזה אבא זה מצדיק תהתנהגות? כאילו מה? מה?
גם אם זה חלילה היה גבר אלים זה היה מצדיק כי מה? כי הוא אבא? חלאסס כברר! זה שהוא אבא זה לא מצדיק אוקיי?
לי למזלי ההורים גרושים ויש לי וואלה אבא זוועה אז וואלה כן אני מרשה לעצמי לצעוק עליו כשהוא מרים עלי קול או מחליט עלי וכל התגובות והמינוסים על זה אבא שלך יכפויית טובה תעשו לי טובה במה אני יכולה להיות כפוית טובה אם הוא כל החיים שלי לא היה מעורב ושרק משעצם לו הוא נזכר בי או באחותי? ולשמוע אותו צורח על אמא שלך זה גן עדן מה אז תעשו טובה כל אלה המתיפייפים האלה שיש להם חיים דבש עם האבא שלכם תעשו פשוט טובה ותגידו תודה שהוא נורמלי ומתנהג כמו בן-אדם ואל תטיפו מוסר לאפחד סבבה?
עלאק כפויית טובה
וגם אם הוא למזלי לא מתעלל בה פיזית אולי היא נפגעת ממנו רגשית? אם היא נפגת מזה ישמצב שוואלה זה התעללות רגשית ממש חכמים גדולים
ושואלת השאלה תנסי לדבר איתו או שתסבירי לאמא שלך שתגיד לו משהו בהצלחה;)

תודה רבה אנונימית

שימו בצד מקרים קיצוניים של מכות והתעללות שהם לא מקובלים!
בגלל כמה הרגלים להגיד שהיא לא סובלת את אבא שלה יש לזה מילה אחת: "פינוק". נקודה.

התגובות פה די משעשעות, איך שחלקם תוקפים את שואלת השאלה כאילו אתם עוברים את מה שהיא עוברת ביומיום ויודעים כל פרט מהחיים האישיים שלה עם האבא שלה ואת הקשר שלה בינה לבין המשפחה שלה.
ולמשתמשים כאן שכותבים:"תגידי תודה, יש אנשים שאין להם אבא" -
ויש סיטואציות שעדיף שלא יהיה אבא למשל אם האבא מכה / אונס, מתעלל פיזית ונפשית על בסיס יומיומי ודברים בסגנון.
ואני בעצמי יודעת מה זה לאבד הורה וכן זה כואב וקשה אבל אתם לגמרי סוטים מהשאלה עצמה.
"כפויית טובה" - רק בגלל שהוא אבא שלה זה לא מקנה לו את הזכות להתנהג אלייה בצורה כזאת, ולא כל ההורים קדושים ומדהימים אז פשוט די.

לגבי שאלתך -
תפני אליו, תגידי לו שאת רוצה לדבר איתו שיחה רצינית
ותאמרי לו את כל מה שאת מרגישה, ואת איך שאת מרגישה כשהוא אומר לך את כל הדברים שפוגעים בך.
אבא לא אמור להתנהג ככה לילדה שלו.
ואם זה גם לא עוזר השיחה הרצינית, תנסי לבקש מאימך שתדבר איתו.
ואם הוא פשוט מתעלם וממשיך להתנהג בצורה כזאת, אז אני פשוט מציעה לך שתתעלמי ממנו ומהערות הפוגעניות שלו.
זה לא כ"כ פשוט, אבל זה מה שרצוי.

אחותי זה פאקינג אבא שלך!
תעריכי את זה שהוא שם בשבילך,
כל אבא והשריטות שלו..

הגזמה פראית!
אתם כן עונים על השאלה? שואלת השאלה לא אמרה מילה על התעללות פיזית או נפשית אלא רק על ההרגלים שהם כולה גרעפסים ונודים.
שימו בצד מקרים של התעללות רגשית ומכות שהם לא מקובלים בכל צורה!
אבל מאיפה החוצפה בכלל להגיד שהיא לא סובלת אותו בגלל גרעפסים ונודים.
כל מי שתומך בה הוא ילד שמנת בעצמו, ילדים שהם לא מפונקים ועברו באמת סבל וקושי בחיים ולא כמה הערות קטנות על האוכל וכמה גרעפסים ונודים.. אוי אוי אוי.. ממש כואב לי הלב מה אני אגיד.
בואו נשווה בין המקרה הזה לבין מקרים:
שבכל העולם קורה ש: מספרים לילד בן 4 שיש לו אולי 10% סיכוים לחיות בגלל סרטן קטלני, שאבא של ילד קטן נהרג בקרב במילואים נגד מדינה עוינת, אסונות טבע שהורסים משפחות שלמות.
תגידו אתם רציניים? פשוט בושה וחרפה. זה רק מוכיח כמה שהדור של היום מפונק, כמה מילים לא במקום וכמה הרגלים שקצת מפריעים ואתם מתפרקים. לצחוק או לבכות.
הבעיה האמיתית היא שאף פעם לא חוויתם שום כאב, אתם רכים!
כל פעם שהסתבכתם בצרות איכשהו ההורים שלכם הוציאו אתכם מזה!
חלקכם פרחחים מפונקים. נהיה אמיתיים היום. בואו נפתח את זה, נשים את הקלפים על השולחן - חלק מכם ילדי שמנת. תגידו לי מתי הייתה הפעם האחרונה שספגתם קצת כאב אמיתי שלא קשור בגרעפסים או נודים.
כולי אוזן.

not quite my tempo
"אתם כן עונים על השאלה? שואלת השאלה לא אמרה מילה על התעללות פיזית או נפשית אלא רק על ההרגלים שהם כולה גרעפסים ונודים"

כן, אני בהחלט עונה על השאלה שלה.
היא לא דיברה רק על גרעפסים ופליצות, זה גם התעללות נפשית.

ואני אפילו אצטט בשבילך את מה שהיא כתבה:

ניסיתי להיתאבד בגללו *כמה* פעמים.
הוא אמר לי אני ישבור לך מעצבנות "אני יפרק לך תצורה, את לא טובה בכלום".
סבלתי מאנורקסיה בגללו.
הוא כל הזמן יורד עלי ואומר עלי דברים מגעילים.
הוא כל הזמן מקלל אותי.
הוא אמר לי שאני סתומה ושלא יצא ממני כלום ומתערב לי באוכל ובגללו נהייתי אנורקסית.
הוא גרם לי לשנאה עצמית.

"כל מי שתומך בה הוא ילד שמנת בעצמו, ילדים שהם לא מפונקים ועברו באמת סבל וקושי בחיים ולא כמה הערות קטנות על האוכל וכמה גרעפסים ונודים.. אוי אוי אוי.. ממש כואב לי הלב מה אני אגיד."

חח מי אתה חושב שאתה בכלל שתקרא לנו ילדי שמנת כאילו שאתה יודע איזה שיט כולנו עברנו בחיים?
וכל הערות הקטנות האלה על האוכל משפיעות על אנשים והם מובילות לבולימיה, אנורקסייה ותת משקל לשנאה עצמית, לשנאה ותיעוב של הגוף למקרה שלא ידעת.
אני אפילו אתן לך דוגמא אישית עלי, כל הזמן היו אומרים לי שאני פרה, שמנה, כל היום רק אוכלת, וכבר התחלתי להאמין להם.
אני אומנם הייתי במשקל תקין לחלוטין אבל ברגע כששומעים את אותו הדבר מיליון פעם, כבר פאקינג נמאס לך לשמוע את זה, כי אתה כבר מתחיל להאמין לזה ואתה כ"כ עיוור ואתה תרצה לשנות את זה רק בשביל להרגיש טוב עם עצמך ולשמוע הערות חיוביות ולא הערות מגעילות שיורידו לך את הביטחון העצמי.

"חלקכם פרחחים מפונקים. נהיה אמיתיים היום. בואו נפתח את זה, נשים את הקלפים על השולחן - חלק מכם ילדי שמנת. תגידו לי מתי הייתה הפעם האחרונה שספגתם קצת כאב אמיתי שלא קשור בגרעפסים או נודים."
אוקי אתה רוצה לשמוע "כאב אמיתי"?
אז אספר לך, כשהייתי ילדה די קטנה אבא שלי ז"ל היה חולה במחלה והייתי מבקרת אותו בבית חולים די הרבה, ויום אחד הלכתי וראיתי את הרופאות מנתקות אותו מהמכשירים ואמרו לי שהגיע הזמן להיפרד.
וההלוויה, פשוט לראות אותו הולך לי והידיעה שהוא לעולם לא יחזור.

אז אנא ממך אל תנסה לחנך אותנו ולהגיד לנו שאנחנו ילדי שמנת מפונקים שלא מבינים כלום מהחיים ולא עוברים דברים, כי אתה ממש לא יודע מה הסיפור של כל אחד פה.

הדגשה קטנה. קטנה.
לא אמרתי: "כולכם ילדי שמנת", אמרתי: "חלקכם".

והסיפור של אבא שלך הוא אכן כאב אמיתי, אך אני עדיין חושב שגם הערות שקשורות באוכל לא צריך לקחת ללב אישית! לא כל דבר שאומרים חייב להפוך להיות המציאות.
מה תעשו בצבא? יכולים להשפיל אתכם ולהגיד אתם לא שווים כלום ולא תעשו כלום.. אז מה זה מה שיקרה?
לא לקחת ללב כל דבר ובאמת ליישם אותו.
אתם צרכים ללמוד להיות עם עור קצת יותר מחוספס, כי העולם הוא מאוד מחוספס ואכזרי וכדי להתמודד איתו צרכים קצת גב, ולא להתרסק מכל דבר.

אתה כתבת כל מי שתומך בה ילד שמנת.

אני אישית לא נפגעת יותר מהערות כאלה, אבל תבין שכל אחד לוקח את ההערות האלה בצורה אחרת.

אז טעות שלי, חלק מכם.

סבבה טל את ככה
את אומרת שהיא חייבת להעריך גם אני יכולה להגיד שתעריכי את המוות שלו.
כן זה קשה אבל אדם שגרם לך סבל אם הוא מת את יותר שמחה.
אדם שממרר לאדם אחר את החיים לא משנה מי הוא אין לשפוט בחיים.
ככה שזה שאת אומרת לנו שאנחנו צריכים להעריך כי לך אין לא קשור אחד לשני.