מישהו יכול להסביר לי את שלושת המשפטים הבאים: 1. כול ישראל ערבים זה לזה. 2. לפני עיוור לא תשים מכשול. 3. כול מה שבראתי -בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל או תחריב את עולמי. שאם קלקלת-אין מי שיתקן אחרייך.

1. כולנו עוזרים אחד לשני, לא מתעלמים מאדם בצרה. היום זה הוא ומחר מישהו אחר
2. בדיוק כמו שנשמע-אל תעשה משהו שיפגע באחר
את 3 אני לא בטוח איך לפשר במשפט קצר

1. אנחנו היהודים אחראים זל"ז. עלינו לדאוג לאח בצרה, או לעני ולמסכנים, יש עלינו חובה תורנית, לא להתעלם ממצוקות של ישראלי יהודי, ובכלל כל אדם, אם הוא ראוי.
אך בעם ישראל, יש גם "ערבות" לא לטובה כל כך, אחד חוטא, אחר חוטף, נתפס בעוונו.
יש אחריות קולקטיבית, אחד לשני.. אם רואים חבר, שהולך בדרך לא טובה, חובה להטיף לו בעדינות ואהבה, לא להגיד "מה אכפת לי?"
2. לא לתת דעה מטעה או משהו שקרי, או חצאי מידע, החיוני לאחר, ועלול להכשילו. לא לטמון פח למישהו, בהפתעה,. לא להכשיל נאמר, מישהו, ולספר לו, איזה בשר (לא כשר) טעים, מוכרים במסעדה הזו.
3. כל מה שברא ה', ברא לכבוד האדם, ואמר לו, נתתי לך הכל, ובמיוחד,"שכל?" ובינה ודעת, עליך להשתמש בהם.. כי כשיש דעת, זה מחייב.. ולא לנהוג כבהמה.. האלוקים מבקש מברואיו, לא להשחית את העולם, זה מתחיל בלזרוק זבל סתם כך, לארץ.. או לרשות הרבים, וכלה בפצצה גרעינית, לא עלינו.
כי אם תקלקל, לא תתקן, אלא תצטרך להטריח כביכול את הקב"ה, להעניש אותך או להביאך בגלגול.

1: כל ישראל קשורים זה לזה וצריכים לעזור אחד לשני
2: אל תכשיל בןאדם בכוונה לא לרמות על בןאדם כמו למשל לא לגרום לעיוור ליפול..
3: ה' אומר כל העולם הנפלא שבראתי בראתי בשביל בני האדם תחשוב טוב על המעשים שלך כי אם תקלקל ותהרוס דברים בעולם הזה אין מי שייתקן את זה. רק אלוקים ( זה משפט דיי יפה בעייני )