אני ילדה שטותניקית בביהס ברמות.

מזכירה לי אותי כשהייתי ביסודי, ואפילו עד כיתה ז'.
אני הכי מבינה אותך בעולם.
את מנסה להיות המצחיקה כביכול כדי שיהיו איתך, ולהתחבר לאחרים.
אני לא רואה בעיה בזה כי אני עד היום מצחיקה את החברים שלי ואת הכיתה שלי וגם אנשים אחרים ומשפחה.
חוש הומור זה חשוב, רק תלוי מתי ובאיזו סיטואציה.
כן זה באמת משפיע על היחס של ההורים כלפייך ואפילו המורים אבל שתגיעי לחטיבה יכול להיות וזה יפסק לך, כמו שקרה איתי.
בכל מקרה תסבירי להורים שפשוט יש לך חוש הומור ממש מפותח ואת שמחה ונהנת לראות אנשים צוחקים ממש ומחייכים וזה עושה לך טוב, וההורים רוצים את הכי טוב בשביל הילדים שלהם ושהילדים שלהם יהיו מאושרים ואם זה גורם לך אושר אני לא רואה סיבה שהם לא יבינו וימנעו ממך את זה^^