לספר בצו ראשון שאני בטיפול פסיכולוגי?

אני בטיפול פסיכולוגי בערך שנה בגלל איזושהי בעיה של פציעה עצמית שאני לא יודעת ממה היא נובעת (לא קשור לאובדנות בשום צורה) וגם בגלל עומס רגשי שהיה לי בשנה האחרונה מכל מיני סיבות שהקשה עלי בכל מיני דברים. בעקרון לא מאובחנת לי איזושהי הפרעה נפשית או איזושהי בעיה באמת רצינית שמשפיעה על התפקוד שלי.
אני רוצה להתקבל לתפקיד משמעותי בצה"ל ויש לי נתונים טובים, אני חושבת על מודיעין. אמא שלי אומרת שעדיף לא לציין את הטיפול הפסיכולוגי כי זה לא משהו שמגביל אותי והצבא לא יבין את זה כי הוא צבא והוא מתפקד גרוע ולא מכיר אותי אז זה סתם יוריד לי את הסיכויים להתקבל.. אבל אמא לא מכירה את עניין העומס הנפשי ובאופן כללי לא באמת יודעת מה עובר עלי, אבל שוב- אין לי איזשהם התקפים או אבחנות נפשיות שאמורות להגביל אותי לפי מה שאני יודעת. זה באמת יכול להוריד לי מהסיכויים להתקבל לדברים שאני רוצה? עדיף להגיד שאני לא בטיפול? אמא אמרה שהטיפול הזה לא רשום בשום מקום ושאם לא אעשה את הפצעים האלה עד הצו הראשון אף אחד לא ישים לב.