אני מתגעגעת לחתול שלי ברמות..

שני החתולים שלי נדרסו, שנה אחרי שנה.
מבינה את ההרגשה:

לאבד מישהו שיקר ללבך זה לא קל גם אם זה חתול, חשבת על לאמץ חתול נוסף? אולי הוא ימלא לך את החור שהחתול הקודם יצר בלב שלך

זה כל כך מדהים הקשר והאהבה בין בעל חיים לבן אדם.
מלפני שנה איבדתי חתול שהוא היה ממש בוגר (בן 14 שנה), בחיי איך אהבתי אותו. שלא נדבר על אמא שלי, היא ממש אהבה אותו והוא אותה (ואותי הוא לא חיבב אבל מאוד אהבתי אותו, הזוי), באותו יום שהוא מת בכינו וזה היה כואב.
אמא שלי רצתה שהוא תמיד יישאר בליבנו, אז החלטנו לאמץ חתולה, היא מזכירה לנו אותו כל כך. האימוץ, הטיפול והאהבה של החתולה עזרה לי בלהדחיק את הכאב והצער וסייעה לי בלהיזכר בו וברגעים נעימים איתו.

אז מה שאני ממליץ לך זה לאמץ עוד חתול, אפילו לתת לו שם שיזכיר את החתול הקודם.

שואל השאלה:
אני יודעת כמה שזה עוזר לאמץ חתול חדש אחרי מקרה שכזה, זה באמת מעביר את הכאב, אבל זה כבר קרה לי, לפני 3 שנים גם חתול שלי שנרשמתי אליו נורא, הייתי בטראומה שהוא נדרס וכל יום בכיתי שהוא לא איתי יותר, במשך חצי שנה, עד שראיתי גור חתולים קטן תקוע במקום גבוה, אימצתי אותו וקראתי לו על שם החתול שנדרס והוא באמת העביר לי את הכאב, והצלתי אותו ממוות ככה שאני קשורה גם אליו מאוד ועד היום הוא אצלי, ואז אימצתי עוד חתול קטן שמצאתי אותו נטוש, וגם הייתה לי עוד חתולה מלפני זה, ואני יודעת שמה שיכול כרגע הכי לעזור לי זה לאמץ גור חתולים חדש, אבל אמא שלי לא מסכימה בעיקר מסיבה אחת
היא לא רוצה כי זה פשוט כואב לאבד אותם יום אחד בלי לצפות לזה
מה עושים?.

יש משהו בדבריה, היא לא רוצה לראות אותך שוב נפגעת ושבורה, אבל היא צריכה לדעת שהחתולים האלה גורמים לך להרגיש בחיים
האימוץ, הענקת אהבה, הדברים הטובים שעשית עבורם זה עושה אותך אדם טוב יותר ועושה אותך מאושרת, ברגע שאת מאבדת אותם האושר הזה נעקר ממך יחד איתם וזו הרגשה נוראית..
ובכל זאת, הדאגה ואכפתיות שלך הם מה שהופכים אותך למי שאת אז אל תאבדי גם את עצמך