עזרה דחוף בתנך, השאלה: מהו הלקח אותו מלמד ה' את יונה באמצעות מעשה הקיקיון והתולעת? הסבירי בלשונך ובססי על לשון הכתוב

העתקתי את זה.
"ה' החליט לרחם על נינוה ולא להשמיד אותה, ויונה מאד הצטער. כדי ללמד את יונה לקח, ה' נתן לו קיקיון - עץ בעל עלים רחבים - כדי שיצל ויגן עליו
ה' אומר ליונה "אם אתה חושב שצריך לחוס על קיקיון שנוצר רק אתמול מכיוון שהוא נותן לך צל, קל וחומר שיש לחוס על העיר נינוה הנותנת מחסה לאנשים רבים ובהם גם ילדים חפים מפשע"

לדעתי, העניין הוא שאחרי שיונה גרם לאנשי נינוה לשוב ממעשיהם הרעים הוא התיישב למשך כמה זמן (הרי כתוב "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת") כדי לראות מה יקרה לעיר; האם היא באמת תיחרב (למרות שלכאורה האנשים עשו תשובה), או שהאל ירחם עליהם.

הוא גם לא היה ממש מרוצה מזה שהעיר לא נחרבה ("וירע אל יונה רעה גדולה"), מכיוון שנבואתו על חורבן העיר לא התגשמה ולכן הוא גם רצה לברוח לתרשיש.

האל מזמן לו את הקיקיון שיעזור לו בכך שיהווה לו צל ויונה שמח; וכשהקיקיון נובל הוא מצטער מאוד בגלל אובדן הטובה שהייתה לו ממנו.

ובזה בעצם האל אומר לו שאם הוא חס על קיקיון שבסה"כ צמח ברגע ונבל ברגע, למה שהאל עצמו לא יחוס על העיר הגדולה שיש בה המון אנשים, בהמות, ילדים וכיו"ב, אם הם עשו תשובה?