על אילו דברים אתם מתחרטים שעשיתם?

פדיחות

להכנס לשאלה הזו

המשכתי לדבר עם אנשים מסויימים/ נתתי מעצמי 100 אחוז לאנשים מסויימים שלא שווים את זה

אני תמיד שומע שירים גבוהה מאוד ועכשיו יש לי נזק בשמיעה

לא מתחרטת על כלום
כל מה שעשיתי רק בנה אותי גם אם זה רע

הרבה דבריםt-t

בעיקר דברים שכתבתי או אמרתי.. וכמובן דברים שעשיתי

המון...
בעיקר על דברים מטומטמים שעשיתי ואמרתי וכמה החלטות שעשיתי
וביניהם את העוגת שוקולד שאני טורף עכשיו

ניתקתי קשר עם חברה מדהימה

המון יש כמה משמעותיים אבל אני אשמור לעצמי

יותר מדי דברים
בעיקר שפיתחתי יותר מדי ציפיות, שכעסתי על עצמי יותר מדי ושסמכתי על אנשים שזה היה טעות

שהייתי טובה מידי עכשיו אני מזה לא כזו

שנרשמתי לסטיפס
התמכרות.

ששלחתי לקראש הודעה (או שלא?)

שנתתי רוב השנים לאנשים לעשות ממני צחוק ולנצל אותי.

^ סיימ
ופגעתי באנשים, השארתי להם צלקות
אני כל כך שונאת את עצמי על זה

על זה שאני מבזבזת כל יום עשר שאלות ואני לא מבינה איך..

יותר בכיוון של לא עשיתי:/
לפני שסבתא שלי נפטרה היא אמרה לי משהו ולא כל כך הבנתי מה הוא אומר וגם הייתי ממש קטנה שככה לא הבנתי שאין הרבה זמן ולא הספקתי לשאול אותה, אני עד עכשיו מצטערת על זה; (

-שהייתי נער בגיל 17 עישנתי והיום אני מבין כמה טיפש הייתי אז
למזלי עם כוח רצון של ברזל קיללתי וזרקתי חפיסה שלמה לפח
--בתור ילד ונער הייתי נוהג להתפלח לסרטים (משיעמום)----וממש לא גאה בזה

להתפלח לסרטים

שפחדתי ליזום

שהשארתי הכל לדקה ה-90

שרבתי עם החברה הכי טובה שלי ועכשיו אנחנו בכלל לא מדברות:(

פתחתי עם מישהו פרטי והוא מסטיפס מבוגרים.. חחח

שהתחלתי לחתוך.
שנתתי לו לעשות איתי מה שהוא רוצה.

נשארתי חברה עם החברה הכי טובה שלי שפגעה בי בלי סוף רק בגלל שפחדתי לריב.

שניסיתי לחתוך עכשיו ובסוף חתכתי וזה הרגיש מספק כזה אבל עכשיו כבר לא ואני מתחרטת על זה

על כלום.

שנתתי לה להרוס לי שנה מהחיים.

נתתי לרגשות להרוס אותי לגמרי, נפשית ופיזית.

שום דבר
כל דבר ודבר וכל טעות מובילה אותנו בסופו של דבר למקומות שהיינו אמורים להגיע אליהם והכל לטובה והכל קורה כי צריך לקרות

ירדתי למישהו והוא נפרד ממני שבוע אחרי.. זה היה בגיל 14:(
אל תעשו שטויות

שהייתי יותר מידי טובה לאנשים ולא שמתי לב שהם סתם ניצלו את הטוב שלי ובסוף אני נדפקתי בגלל כל מיני דברים

פוצצתי חצקונים..
xd סוואג

שעזבתי את הבית ספר ואיבדתי את כל החברים שהיו לי.

שאמרתי לו שאני מרגישה אליו משהו.

שהקראש שלי שאל אותי מה צריך לקרות כדי שנהיה ביחד ואני שיחקתי קשה להשגה

עכשיו הוא לא סובל אותי!
ילדים אל! תלמדו ממני!

שאמרתי את האמת למישהו..
והוא קיבל את זה רע

שהתגייסתי. ההחלטה הכי גרועה שעשיתי בחיים

שנה שעברה היו לי המון מחשבות אובדניות
ברור שאני מתחרטת על זה וגם כל המעשים שעשיתי בעקבות זה
אבל זה בנה אותי להתחיל את החיים מחדש ולתהחיל אותם כמו שרציתי שיהיו עוד לפני המון זמן
למען האמת אני שמחה שעשיתי את זה, ברור שלא בגלל שלב וחלילה יכולתי למות,
אלא בגלל מה שזה הוביל לשינה אותי היום
החיים שלי רק התקדמו לטובה מאז ואני מאושרת על זה

איך התגייסות לצבא יכולה להיות החלטה הכי גרועה?

שנולדתי
סתם חח (טוב נו, לפעמים) כעקרון עשיתי הרבה דברים שאני מתחרטת עליהם ואני אפילו לפעמים מפחדת ברמה דיי מוגזמת לעשות דברים כדי לא להתחרט עליהם, אבל כרגע מה שעולה לי לראש זה שנתתי לאנשים לשלוט בי כי רציתי להיות נחמדה אליהם, שהבכתי את עצמי בכל מיני דרכים..

שנתתי לאנשים לפגוע בי ברמה קשה.

מלא פאדיחות

שלא לבשתי חיתולים כל החיים שלי ועכשיו אני מתקן את זה

לנסות שוב עם האקס. טעות חיי ושבירת לב נוספת.. אנשים לא משתנים

שאני רודפת אחרי מישהו ואז שאני לא הוא נזכר לשאול אם הכל בסדר. ושאני מספרת משהו הוא מתעלם. כשהוא מספר משהו? הופכת תעולם בשבילו

שהתאהבתי בה עוד לפני שבכלל ראיתי את האופי האמיתי, שחשבתי שתיכון זה יותר טוב מחטיבה (מבחינה חברתית), שאני לא עושה כלום עם עצמי ובכלל על זה שאין לי שום דבר שאני באמת עושה ואוהב..

שנולדתי
שאני לא מישהי אחרת
שגדלתי מכוערת
שהשמנתי
שגדלתי סתומה
ששרדתי את ההתאבדות
שהלכתי לבית ספר כמעט כל יום לסבול ולתת לאנשים עוד סיבות לצחוק כי אני בדיחה מהלכת
שאני לא התאמתי לרף הגבוה שאבא שלי הציב לי
על כל מילה שאמרתי
כל צעד שעשיתי
כל בנאדם שנקשרתי אליו
בתלות שאני פיתחתי בהרבה אנשים
שלא ידעתי מי אני מההתחלה כי אולי היה יכול להיות לי קל יותר לעבור הכול בתור משהו שאני גאה בו
שפחדתי לדבר עם הקראשים שלי
מתחרטת על זה שהתאהבתי
ושסיפרתי לכל אדם שהייתי מאוהבת בו
שפיתחתי ציפיות
שנכנסתי לזוגיות עם ילדה שאני כבדה מדי (נפשית ופיזית) בשבילה
שקיוויתי
שהאמנתי לה
שסמכתי עליה
שלא הבנתי שזה טוב מדי מכדי להיות אמיתי
מתחרטת שהאמנתי לאבא שלי שהוא השתנה
מתחרטת שהייתי חייבת להקיא אבל יותר מתחרטת שאכלתי...
מתחרטת שאני לא הבת הנורמטיבית והקלילה שאמא שלי רצתה
מתחרטת שסיפרתי לאמא שלי מה חבר שלה עשה אחרי שנה של תסביכים ועינויים עצמיים... אפילו לא היה לה אכפת בסוף...
מתחרטת על הימים *שלא* חתכתי


מתחרטת על הכול... כל צעד וכל מילה, כל רגש, כל ביס, הכול...

אם היית שואלת לפני כמה חודשים, התשובה הייתה: שנתתי לשלוט לי ברגש (אהבה נכזבת). אבל זה ממש מאחורי אז כבר לא מתחרט על כלום, צמחתי.

שהרעבתי את עצמי ושאני עדיין עושה את זה
ושנתתי למישהו לפגוע בי בצורה ממש ממש קשה

שלא נלחמתי בזמנו על הקשר שלנו ועכשיו זה מאוחר מידי

שלא לקחתי קלטות של מגאסון מחבר שרצה לזרוק אותן. (לא רציתי שהוא יזכיר את זה שהוא נתן לי אם נריב אי פעם)

שהפכתי לסטוציונר

שהייתי טוב מידי לאנשים.

שהחברה הכי טובה שלי כל הזמן פגעה בי וניסיתי לראות שאני לא בסדר והשלמתי איתה ושוב פעם רבנו ושוב פעם היא היתה לא בסדר ופגעה בי.. ושוב ושוב כי היתי חייבת לסלוח ולא להסתכל עליה
ועכשיו הרבה יותר קשה לי..