תשובה אחת
וואי אנחנו בול לומדים על זה עכשיו סליחה זה יהיה ארוך אני פשוט כותבת מה שהמורה הכתיב לנו
המרד הגדול כנגד הרומאים שפרץ בשנת 66 לספירה היה תוצאה של תהליך היסטורי ארוך, שבראשיתו קשורה בראשית כיבוש הרומאים בארץ ישראל. לדעת היסטוריונים, הסיבות למרד הן שילוב של המעשים שעשו הנציבים הרומים ביהודה ותהליכים שעברו על החברה היהודית באותה תקופה. ניתן לחלק את הסיבות לכמה תחומים:
א. סיבות לאומיות:
יחסי איבה בין היהודים לאוכלוסייה הנוכרית והלא יהודית (דוגמא בעמוד 82): היחסים בין היהודים לבין האוכלוסייה הנוכרית היו מתוחים לאורך תקופה ארוכה, אבל מאז הכיבוש הרומי הלך והתחזק מעמדה של האוכלוסייה הנוכרית, כיוון שהרומאים העדיפו את תמיכת הנוכרים. הם היו קרובים אליהם דתית ותרבותית. דבר שגרם למתח המתחזק בין היהודים לנוכרים הוא שלפעמים המתח הגיע לאלימות ופגיעה בנפש. לדוגמא: פרשת קיסריה. המתח היה גורם משמעותי בסיבות לפרוץ המרד, שכן העימות של היהודים כנגד הנוכרים, הפך עם הזמן לעימות נגד רומא. היהודים הבינו שכדי לסלק את הנוכרים ואת תרבותם מארץ יהודה עליהם למרוד ולסלק את רומא.
ב. סיבות דתיות:
הקצות הקנאות הדתית-יהודית (דוגמא בעמוד 82): בקרב היהודים התעוררה תנועה יהודית שהאמינה כי העם היהודי צריך לקבל חירות לאומית מסיבות דתיות. תנועה זאת התחילה עם החלטת הרומאים לערוך מפקד בקרב היהודים לצורך הטלת מסים. היהודים התנגדו למפקד וראו בו פגיעה באמונה הדתית ושעבוד לרומאים. הקנאים קראו לעם היהודי למרוד ברומאים, להיאבק ולהשתחרר. תנועת הקנאות האמינה שהשלטון על היהודים בארץ ישראל חייב להיות שלטון האל והיהודים חייבים להתנגד לשלטון הזר של הרומאים. בעיניהם, הכניעה לרומאים נתפסה כחטא ואי אמונה באלוהי ישראל, מכיוון שלדעתם ישנו רק שליט אחד על העם היהודי והוא אלוהי ישראל, ואסור ליהודים להסכים לשלטון זר של עובדי אלילים. הקנאים לא היו תנועה מאוחדת (דרגות קיצוניות), אבל דבר אחד איחד אותם: השנאה לרומאים והרצון למרוד.
ג. סיבות כלכליות וחברתיות:
לא למדנו עדיין
המרד הגדול כנגד הרומאים שפרץ בשנת 66 לספירה היה תוצאה של תהליך היסטורי ארוך, שבראשיתו קשורה בראשית כיבוש הרומאים בארץ ישראל. לדעת היסטוריונים, הסיבות למרד הן שילוב של המעשים שעשו הנציבים הרומים ביהודה ותהליכים שעברו על החברה היהודית באותה תקופה. ניתן לחלק את הסיבות לכמה תחומים:
א. סיבות לאומיות:
יחסי איבה בין היהודים לאוכלוסייה הנוכרית והלא יהודית (דוגמא בעמוד 82): היחסים בין היהודים לבין האוכלוסייה הנוכרית היו מתוחים לאורך תקופה ארוכה, אבל מאז הכיבוש הרומי הלך והתחזק מעמדה של האוכלוסייה הנוכרית, כיוון שהרומאים העדיפו את תמיכת הנוכרים. הם היו קרובים אליהם דתית ותרבותית. דבר שגרם למתח המתחזק בין היהודים לנוכרים הוא שלפעמים המתח הגיע לאלימות ופגיעה בנפש. לדוגמא: פרשת קיסריה. המתח היה גורם משמעותי בסיבות לפרוץ המרד, שכן העימות של היהודים כנגד הנוכרים, הפך עם הזמן לעימות נגד רומא. היהודים הבינו שכדי לסלק את הנוכרים ואת תרבותם מארץ יהודה עליהם למרוד ולסלק את רומא.
ב. סיבות דתיות:
הקצות הקנאות הדתית-יהודית (דוגמא בעמוד 82): בקרב היהודים התעוררה תנועה יהודית שהאמינה כי העם היהודי צריך לקבל חירות לאומית מסיבות דתיות. תנועה זאת התחילה עם החלטת הרומאים לערוך מפקד בקרב היהודים לצורך הטלת מסים. היהודים התנגדו למפקד וראו בו פגיעה באמונה הדתית ושעבוד לרומאים. הקנאים קראו לעם היהודי למרוד ברומאים, להיאבק ולהשתחרר. תנועת הקנאות האמינה שהשלטון על היהודים בארץ ישראל חייב להיות שלטון האל והיהודים חייבים להתנגד לשלטון הזר של הרומאים. בעיניהם, הכניעה לרומאים נתפסה כחטא ואי אמונה באלוהי ישראל, מכיוון שלדעתם ישנו רק שליט אחד על העם היהודי והוא אלוהי ישראל, ואסור ליהודים להסכים לשלטון זר של עובדי אלילים. הקנאים לא היו תנועה מאוחדת (דרגות קיצוניות), אבל דבר אחד איחד אותם: השנאה לרומאים והרצון למרוד.
ג. סיבות כלכליות וחברתיות:
לא למדנו עדיין
באותו הנושא: