אופפ, רק אותי האנטומיה מביאה לידי דמעות? ולא רק בגלל מקרי המוות שם

לא רק אותך

אני זוכר שצפיתי בעונה השניה רק והיה שם פרק של אמא שהיה לה סרטן או משהו והיא לא יכלה לשרוד ובדיוק לילדה שלה היה יום הולדת והאמא לא הייתה יכולה לחיות עד אז... וואי הפרק הזה שבר אותי

שואל השאלה:
היה איזה פרק אחד, ובו נערה חולה שהיה ברור שהיא לא תחיה יותר, והבקשה האחרונה שלה הייתה לאבד את הביתולין שלה לחבר שלה.
אז הרופאים פשוט סגרו את החדר ונתנו לה ליהנות מזה.

היה בזה משהו כל כך חמוד ותמים, שזה שבר אותי.
ואחרי זה היא כמובן מתה.

אני לוקחת סדרות כל כך קשה לפעמים:(

עצוב לי מהסדרה הזאת כי באמת שנהניתי ממנה וזאת הייתה סדרה מעולה אבל זה כבר מרגיש כאילו הם סוחטים אותה. כמה טרגדיות כבר אפשר להביא זה כבר נהיה משעמם וצפוי שפתאום קרוב משפחה של אחד מהם מת או שאחד מהם בעצמו מת או חולה. היו צריכים להפסיק את הסדרה בעונה 7 לדעתי או 6. כל עונה שהם עושים הם רק הורסים אותה יותר

שואל השאלה:
בדיוק סיימתי את עונה 7, ועד כה היה מרתק לגמריי.

אומרת שמכאן זה רק מדרדר?

דמעות? דמעות?
אוישש אישה תגידי תודה.
אני כל פרק צריכה עירוי נוזלים מרוב בכי.
באמת
שבאף סדרה לא בכיתי יוצאת ממה שבכיתי בזאתי, לא ידעתי שזה בכלל אפשרי שסדרה אחת תגרום לי להוציא כזאת כמות של נוזלים מהעיניים שלי.

חוץ
מזה.
אני בוכה גם בלי קשר לעצב ומוות וזה.
גם כי כאלו אני באמת אוהבת אותם, אני אוהבת איתם וזה קשה נורא, כל האהבה שלי פשוט נשארת בבטן ובאיזה שהוא שלב זה פשוט מתפוצץ ומתבטא בבכי.

קיצרר
לא משנה.
אבל
כן את ממש לא היחידה