אז הייתי היום בשיחה בלשכת גיוס (לא צו ראשון), ובתור הכרתי המון אנשים מדהימים ונהיינו חברים ולקחנו מספרים ואז... (פירוט)

כל אחד מעיר שונה בגיל קצת שונה ופתחנו קבןצה בווצאפ כל החברים. מאוד התחברתי אליהם אפילו שהכרנו רק 3-4 שעות (המשכנו לדבר בווצאפ).
היה אחד ממש חמוד וממש חתיך שהכרתי, והרגשתי שממש נדלקתי עליו, רציתי להיות יפה לידו, רציתי לדבר איתו, וכאילו היה איזה קליק.
עכשיו.. נשמע טוב אה? רק מה הבעיה? יש לי חבר, עוד שבוע אנחנו שנה ביחד. אני אוהבת את חבר שלי ברמה הכי משוגעת שיש, שאני איתו אני לא עוזבת אותו לשנייה!! (כמובן שאני לא חושבת על לבגוד) למרות שיש לנו תקופה קצת קשה לי ולחבר שלי והיו ריבים אנחנו אוהבים ומסתדרים
מה לא בסדר איתי?? למה אני מרגישה ככה אם אני בטוחה באהבה שלי לחבר שלי?? למה כל כך אכפת לי מהבחור ההוא למרות שרק הכרנו כמה שעות והוא היה חמוד בעיניי ונראה טוב?
יש לציין שחבר שלי גם נראה ממש ממש טוב אבל הם שונים ברמות: חבר שלי קצת ערס כזה ושונה ממני בקטע של אופי וצורת חשיבה, הבחור ההוא מושבניק כזה ילד טוב שגם זה מאוד שונה ממני אבל הוא מאוד דומה לי בערכים. מה לעשות??